ועדת החינוך של הכנסת אישרה את המעבר לשבוע לימודים מקוצר בן חמישה ימים בכל הארץ. על פי התקנות, יהיו פטורים מההסדר בתי הספר במגזר הערבי, במגזר החרדי ובחינוך הממלכתי-דתי. 17 בתי-ספר ביקשו להצטרף לתוכנית זו כבר בשנת הלימודים הקרובה.

בהסתדרות דורשים שלא להפעיל את ההסדר הזה ללא הסכמה של המורים והסתדרות המורים. יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, איים כי אם משרד החינוך יבצע מחטף "נגיב בהתאם".
וסרמן טוען כי הרשויות לא ערוכות לטפל בילדים בימי שישי. הוא אמר את הדברים לאמציה האיתן, בתוכנית "סוגרים יום".

"אין בזה שום דבר שמועיל, זהו אך ורק שיקול כספי, לא שיקול חינוכי, או פדגוגי. הדבר היחיד שמעניין את משרד החינוך זה החיסכון והרצון לשמור על הקופה", מבהיר וסרמן.

ארגונים נוספים מתנגדים לתוכנית ה"שבוע לימודים מקוצר" ולטענתם הדבר יפגע בהורים ובתלמידים. יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, מזהיר כי "ההחלטה לקצר את שבוע הלימודים תוביל לעבריינות ושוטטות של בני נוער. שלא תימצא להם מסגרת ביום החופשי". לדבריו, ההורים ייאלצו להוציא כספים מיותרים, משום שהרשויות המקומיות לא יעמדו בנטל המימון. גם יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד, יצחק קדמן, הודיע שהוא מתנגד לתוכנית.

תגובת משרד החינוך

במשרד החינוך הגדירו את הטענות שהושמעו כ"דמגוגיה זולה וניסיון לעשות כותרות".
"בניגוד לטענות כאילו שעה שיורדת מיום שישי תיווסף למצבת השעות בימים א'- בשנה האחרונה נערך ניסיון בכ-80 בתי ספר ברחבי הארץ למעבר -5 ימי לימוד והניסיון הוגדר עד כה כמוצלח ביותר והמשרד לא נתקל באף אחת מהתופעות עליהם מצביעים יו"ר ארגון המורים ומנכ"ל המועצה לשלום הילד", נמסר בהודעת המשרד.

לגבי הטענה כי חלק מהתלמידים יישארו רעבים בגלל יום הלימודים הארוך, אמרו המשרד החינוך: "באוכלוסיות בהם המצב הסוציו-אקונומי נמוך, המחסור קיים ממילא. מערכת החינוך אינה הכתובת לפתרון ועל נושא זה יצטרכו לתת את הדעת רשויות הרווחה".

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, אמרה בתגובה להתנגדות שעוררה ההחלטה: "כמו כל שינוי חדש, נוצרות התנגדויות וחששות מובנים אך לא מוצדקים. יש מקום להפנים את השינוי ולדעת לנצל את שעות הפנאי. יום שישי יוכל למנף ולהעצים את התא המשפחתי, כמו גם את האפשרות לתגבור לימודים", אמרה תירוש.