בדו"ח מיוחד המשתרע על פני 80 עמודים קובע מבקר המדינה כי צחי הנגבי בעת כהונתו כשר לאיכות הסביבה מינה עשרות מחברי מרכז הליכוד ובני משפחותיהם לתפקידים במשרדו, "תוך העדפת אינטרסים פוליטיים-אישיים על פני האינטרס הציבורי", כלשון הדו"ח.
43 מתוך 50 מועמדים לתפקידי פיקוח במשטרה הירוקה היו חברי מרכז ליכוד או בני משפחותיהם ולשבעה מתוך 10 העובדים שהתקבלו לעבודה, הייתה זיקה פוליטית לשר.
גולדברג כתב כי הנגבי "רמס ברגל גסה את החוק ואת כללי המנהל התקין". עוד כתב כי "שר המעדיף שיקולים פוליטיים-אישיים על-פני ענייני המשרד שהוא מופקד עליו - מועל באמון הציבור. שר העושה שימוש במשאבי המשרד כדי להיטיב עם מקורביו, פוגע בעניין שנמסר לידיו כנאמן הציבור. במשטר דמוקרטי, שר מייצג כלפי המשרד שבראשו הוא עומד את צורכי כלל הציבור. שר המייצג את רצונו ואת צרכיו שלו, או את צורכיהם של מקורבים פוליטיים, פוגע בכלל הציבור".
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח המבקר מובאים דברי הנגבי המתייחסים למינויים פוליטיים, כפי שפורסמו בעתון שהופץ בין חברי מרכז הליכוד "מרכז העניינים" על רקע הפריימריז לליכוד ב 02'. "אני מודה באשמה", כתב הנגבי "כל אימת שיכולתי להציע למישהו מחברינו תפקיד שהולם את כישוריו-ביקשתי שיגיש מועמדות. הליכוד לא יכול להטיף למדיניות מסוימת – וכאשר צריך ליישם אותה בפועל, אין לנו כוח להשפיע. לא השרים והח"כים, אלא משרדי הממשלה מנהלים את המדינה, וחשוב שחברי התנועה ייטלו אחריות ויהיו שותפים מרכזיים בניהול המדינה, וכמובן על בסיס התאמתם לתפקיד המוצע להם ונכונותם להשקיע, להפגין חריצות, ולגלות גישה ממלכתית ומקצועית. אני גאה בכל אחד ואחת מן האנשים שמונו, ואשר הביאו לכולנו גאווה גדולה".
מבקר המדינה קובע בהתייחסו לדברים כי ה"גישה שלפיה 'חשוב שחברי התנועה ייטלו אחריות ויהיו שותפים מרכזיים בניהול המדינה', היא פסולה ונוגדת את חוק שירות המדינה (מינויים), המבסס את העקרון של שירות ממשלתי מקצועי וא-פוליטי, וסותרת את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה 'אין להטיל ספק במסוגלותו של עובד מדינה לבצע את מדיניות הממשלה כמתחייב מתפקידו תהיינה דעותיו הפוליטיות אשר תהיינה'. עובדיו הקבועים של שירות המדינה מסוגלים להגשים את מדיניות הממשלה באופן מקצועי, ואין כל בסיס או הצדקה לאיוש המשרות בשירות המדינה במקורבים פוליטיים, חוץ מהחריגים הקבועים בדין, כדי להגשים כביכול את מדיניות הממשלה".
כתבתנו מציינת כי נושא מינויים פוליטיים עלה במסגרות שונות ונערכו עליו דיונים רבים. אחד מהם נערך במסגרת דיון על דו"ח המבקר מס 52א' שעסק ב"קבלת עובדים ומינויים פוליטיים ברשויות המקומיות", בועדת המשנה של הועדה לעניני ביקורת המדינה לנושא רשויות מקומיות.
בישיבה שהתקיימה באוקטובר 01' אמר יו"ר הועדה אופיר פינס מעבודה: "אני סבור שלא צריכה להיות שום מניעה עקרונית מאדם שהוא איש פוליטי להיות עובד ברשות מקומית. איש פוליטי לא צריך להיות פסול באופן מוחלט ברמה העקרונית מלהיות עובד ציבור. זו השקפתי אבל מרגע שזהו השקפתי, הדבר שאני חושב שאנשים צריכים להקפיד עליו בכל המערכות ובכל הדרגים זה שאם מתמנה אדם פוליטי, שכישוריו והתאמתו לתפקיד יהיו מעל לכל ספק וכי כל הליך המינוי יהיה תקין ויתבצע על פי הכללים ועל פי החוק".
43 מתוך 50 מועמדים לתפקידי פיקוח במשטרה הירוקה היו חברי מרכז ליכוד או בני משפחותיהם ולשבעה מתוך 10 העובדים שהתקבלו לעבודה, הייתה זיקה פוליטית לשר.
גולדברג כתב כי הנגבי "רמס ברגל גסה את החוק ואת כללי המנהל התקין". עוד כתב כי "שר המעדיף שיקולים פוליטיים-אישיים על-פני ענייני המשרד שהוא מופקד עליו - מועל באמון הציבור. שר העושה שימוש במשאבי המשרד כדי להיטיב עם מקורביו, פוגע בעניין שנמסר לידיו כנאמן הציבור. במשטר דמוקרטי, שר מייצג כלפי המשרד שבראשו הוא עומד את צורכי כלל הציבור. שר המייצג את רצונו ואת צרכיו שלו, או את צורכיהם של מקורבים פוליטיים, פוגע בכלל הציבור".
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח המבקר מובאים דברי הנגבי המתייחסים למינויים פוליטיים, כפי שפורסמו בעתון שהופץ בין חברי מרכז הליכוד "מרכז העניינים" על רקע הפריימריז לליכוד ב 02'. "אני מודה באשמה", כתב הנגבי "כל אימת שיכולתי להציע למישהו מחברינו תפקיד שהולם את כישוריו-ביקשתי שיגיש מועמדות. הליכוד לא יכול להטיף למדיניות מסוימת – וכאשר צריך ליישם אותה בפועל, אין לנו כוח להשפיע. לא השרים והח"כים, אלא משרדי הממשלה מנהלים את המדינה, וחשוב שחברי התנועה ייטלו אחריות ויהיו שותפים מרכזיים בניהול המדינה, וכמובן על בסיס התאמתם לתפקיד המוצע להם ונכונותם להשקיע, להפגין חריצות, ולגלות גישה ממלכתית ומקצועית. אני גאה בכל אחד ואחת מן האנשים שמונו, ואשר הביאו לכולנו גאווה גדולה".
מבקר המדינה קובע בהתייחסו לדברים כי ה"גישה שלפיה 'חשוב שחברי התנועה ייטלו אחריות ויהיו שותפים מרכזיים בניהול המדינה', היא פסולה ונוגדת את חוק שירות המדינה (מינויים), המבסס את העקרון של שירות ממשלתי מקצועי וא-פוליטי, וסותרת את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה 'אין להטיל ספק במסוגלותו של עובד מדינה לבצע את מדיניות הממשלה כמתחייב מתפקידו תהיינה דעותיו הפוליטיות אשר תהיינה'. עובדיו הקבועים של שירות המדינה מסוגלים להגשים את מדיניות הממשלה באופן מקצועי, ואין כל בסיס או הצדקה לאיוש המשרות בשירות המדינה במקורבים פוליטיים, חוץ מהחריגים הקבועים בדין, כדי להגשים כביכול את מדיניות הממשלה".
כתבתנו מציינת כי נושא מינויים פוליטיים עלה במסגרות שונות ונערכו עליו דיונים רבים. אחד מהם נערך במסגרת דיון על דו"ח המבקר מס 52א' שעסק ב"קבלת עובדים ומינויים פוליטיים ברשויות המקומיות", בועדת המשנה של הועדה לעניני ביקורת המדינה לנושא רשויות מקומיות.
בישיבה שהתקיימה באוקטובר 01' אמר יו"ר הועדה אופיר פינס מעבודה: "אני סבור שלא צריכה להיות שום מניעה עקרונית מאדם שהוא איש פוליטי להיות עובד ברשות מקומית. איש פוליטי לא צריך להיות פסול באופן מוחלט ברמה העקרונית מלהיות עובד ציבור. זו השקפתי אבל מרגע שזהו השקפתי, הדבר שאני חושב שאנשים צריכים להקפיד עליו בכל המערכות ובכל הדרגים זה שאם מתמנה אדם פוליטי, שכישוריו והתאמתו לתפקיד יהיו מעל לכל ספק וכי כל הליך המינוי יהיה תקין ויתבצע על פי הכללים ועל פי החוק".