כתבנו חגי הוברמן מציין כי המזל"טים המזעריים יוכלו להיכנס לתוך מנשא אישי על גב הלוחם, שיוכל לשגרם בעת הצורך מכף ידו על מנת לקבל תמונה רחבה באיכות תצפית גבוהה על מיקום האויב ומצב השטח באיזור ש"מעבר לגבעה".
כתבנו מוסיף כי נושא המזל"טים הוא אחת מהגאוות הגדולות של התעשיות הביטחוניות בישראל; הן הניצבות בחוד החנית ומובילות את השוק העולמי בכל הקשור למזל"טים לאיסוף מודיעין. ישראל מייצרת כמות גדולה של מזל"טים, והיא נחשבת, ביחד עם ארה"ב, למעצמת המזל"טים הגדולה בעולם.
בנוסף על מזל"טים לאיסוף מודיעין, קיימים גם מזל"טים מסוג שונה - מזל"טים 'מתאבדים'. בניגוד למזל"טים מהסוג הראשון, תפקידם אינו לאסוף מודיעין, אלא להוות כלי נשק מיידי ויעיל כנגד מכ"מים (מערכות כיוון מרחק), המשמשים מערכות טילים נגד מטוסים והכרחיים לפעילותן. למזל"טים האלה יש את היכולת לזהות קרינה אלקטרומגנטית, שנפלטת מכל מכ"מ, וברגע שזיהו ואיתרו את מקור הקרינה, כלומר את המכ"מ, הם מתרסקים עליו ובכך הם מהווים כלי נשק אפקטיבי לנטרול מערכות מכ"מ והגנה אווירית.
עוד מציין כתבנו חגי הוברמן כי סוג נוסף של מזל"טים בשימוש חיל האוויר הוא מזל"טי הטעייה, דוגמא לכך הוא מזל"ט ה'דלילה' הישראלי. מכיוון שמזל"טים זולים בהרבה ממטוסי קרב, וגם קטנים וקלים לייצור מהם, פותחו מזל"טים מזעריים אשר צוידו במערכות אשר מדמות את הפליטה התרמית, וטסים במתאר של מטוס קרב (מהירות, תמרון וכו').
המזל"טים משוגרים לצד מטוסי הקרב, כך שבזמן שהאויב רואה על מסך המכ"מ שלו עשרים מטוסי קרב, ואין ביכולתו להבדיל ביניהם, למעשה רק אחת מהנקודות על הצג מייצגת מטוס קרב, כשכל שאר הנקודות הן בעצם כלי טיס בלתי מאוישים. דוגמה זכורה היטב לכך הן התמונות המפורסמות מהמלחמה בעיראק, בה צולמו איכרים עיראקים מחזיקים בשברי מזל"ט מתוצרת תע"ש. עבור העיראקים, הייתה זו הוכחה לחלקה של ישראל בתקיפה עליה, אך למעשה היה זה מזל"ט מסוג I-Tald, מזל"ט שיוצר בישראל ונמכר לארה"ב בעבר. במהלך התקיפות האמריקניות בעיראק נעשה שימוש במזל"ט ביעילות רבה לתפקיד אליו יועד- הטעייה.
נושא המזל"טים התקדם כברת דרך עצומה ב-30 השנים האחרונות, הרבה תודות לחדשנות ולדחיפה אגרסיבית של הנושא על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות, אשר שמו לנגד עיניהן את צרכי הלחימה המודרנית של צה"ל. המזל"טים, אשר כבר היום תופסים מקום מרכזי בלחימה של צה"ל בטרור, הם חלק מהמהפכה הטכנולוגית שעובר צה"ל בשנים האחרונות ומקנים לצה"ל יתרון משמעותי בשדה הקרב המודרני.
הצורך והרצון לקבל תמונת מצב אמיתית ומהימנה על מצב כוחות האויב, הוא שדחף את הפיתוח והשימוש בכלי זה, אשר מקבל חשיבות הולכת וגדלה בשדה הקרב המודרני.
על הרקע ההיסטורי מדווח חגי הוברמן, כי ההחלטה על צורך מבצעי של איסוף מודיעין בזמן אמת על שדה הקרב, ללא סיכון לוחמים או מטוסי קרב, התקבלה לאחר מלחמת יום כיפור, בה גבו תותחים נגד מטוסים של האויב קורבנות של עשרות מטוסים וטייסים.
בעקבות זאת, מפעל 'מל"ט' של התעשייה האווירית החל לעבוד בצורה רשמית על המזל"ט הראשון בעולם- ה'סקאוט', בספטמבר 1977.
ה'סקאוט', או ה'זהבן' בשמו העברי, היה יכול להגיע לגובה של 10,000 רגל, לשאת משקל של עד 25 ק"ג ולשהות באוויר לפרק זמן של עד 4 שעות. ה'זהבן' עבר את טבילת האש הראשונה שלו במלחמת שלום הגליל. זו הייתה המלחמה הראשונה בה צה"ל קיבל מודיעין בזמן אמת משדה הקרב בעזרת "המצלמה המעופפת" שלו.
צורכו המבצעי של צה"ל הוא שהיווה את הסיבה המרכזית לדחיפת נושא המזל"טים על ידי התעשיות הביטחוניות בישראל, אשר מייצרות מזל"טים רבים, הן לשימוש מקומי על ידי חיל האוויר והן ולייצוא ביטחוני. המזל"טים הישראליים הם מהמבוקשים ביותר בשוק העולמי בעיקר נוכח הניסיון המבצעי לו הם זוכים בישראל, ומיוצאים למדינות רבות ברחבי העולם.
כתבנו מוסיף כי נושא המזל"טים הוא אחת מהגאוות הגדולות של התעשיות הביטחוניות בישראל; הן הניצבות בחוד החנית ומובילות את השוק העולמי בכל הקשור למזל"טים לאיסוף מודיעין. ישראל מייצרת כמות גדולה של מזל"טים, והיא נחשבת, ביחד עם ארה"ב, למעצמת המזל"טים הגדולה בעולם.
בנוסף על מזל"טים לאיסוף מודיעין, קיימים גם מזל"טים מסוג שונה - מזל"טים 'מתאבדים'. בניגוד למזל"טים מהסוג הראשון, תפקידם אינו לאסוף מודיעין, אלא להוות כלי נשק מיידי ויעיל כנגד מכ"מים (מערכות כיוון מרחק), המשמשים מערכות טילים נגד מטוסים והכרחיים לפעילותן. למזל"טים האלה יש את היכולת לזהות קרינה אלקטרומגנטית, שנפלטת מכל מכ"מ, וברגע שזיהו ואיתרו את מקור הקרינה, כלומר את המכ"מ, הם מתרסקים עליו ובכך הם מהווים כלי נשק אפקטיבי לנטרול מערכות מכ"מ והגנה אווירית.
עוד מציין כתבנו חגי הוברמן כי סוג נוסף של מזל"טים בשימוש חיל האוויר הוא מזל"טי הטעייה, דוגמא לכך הוא מזל"ט ה'דלילה' הישראלי. מכיוון שמזל"טים זולים בהרבה ממטוסי קרב, וגם קטנים וקלים לייצור מהם, פותחו מזל"טים מזעריים אשר צוידו במערכות אשר מדמות את הפליטה התרמית, וטסים במתאר של מטוס קרב (מהירות, תמרון וכו').
המזל"טים משוגרים לצד מטוסי הקרב, כך שבזמן שהאויב רואה על מסך המכ"מ שלו עשרים מטוסי קרב, ואין ביכולתו להבדיל ביניהם, למעשה רק אחת מהנקודות על הצג מייצגת מטוס קרב, כשכל שאר הנקודות הן בעצם כלי טיס בלתי מאוישים. דוגמה זכורה היטב לכך הן התמונות המפורסמות מהמלחמה בעיראק, בה צולמו איכרים עיראקים מחזיקים בשברי מזל"ט מתוצרת תע"ש. עבור העיראקים, הייתה זו הוכחה לחלקה של ישראל בתקיפה עליה, אך למעשה היה זה מזל"ט מסוג I-Tald, מזל"ט שיוצר בישראל ונמכר לארה"ב בעבר. במהלך התקיפות האמריקניות בעיראק נעשה שימוש במזל"ט ביעילות רבה לתפקיד אליו יועד- הטעייה.
נושא המזל"טים התקדם כברת דרך עצומה ב-30 השנים האחרונות, הרבה תודות לחדשנות ולדחיפה אגרסיבית של הנושא על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות, אשר שמו לנגד עיניהן את צרכי הלחימה המודרנית של צה"ל. המזל"טים, אשר כבר היום תופסים מקום מרכזי בלחימה של צה"ל בטרור, הם חלק מהמהפכה הטכנולוגית שעובר צה"ל בשנים האחרונות ומקנים לצה"ל יתרון משמעותי בשדה הקרב המודרני.
הצורך והרצון לקבל תמונת מצב אמיתית ומהימנה על מצב כוחות האויב, הוא שדחף את הפיתוח והשימוש בכלי זה, אשר מקבל חשיבות הולכת וגדלה בשדה הקרב המודרני.
על הרקע ההיסטורי מדווח חגי הוברמן, כי ההחלטה על צורך מבצעי של איסוף מודיעין בזמן אמת על שדה הקרב, ללא סיכון לוחמים או מטוסי קרב, התקבלה לאחר מלחמת יום כיפור, בה גבו תותחים נגד מטוסים של האויב קורבנות של עשרות מטוסים וטייסים.
בעקבות זאת, מפעל 'מל"ט' של התעשייה האווירית החל לעבוד בצורה רשמית על המזל"ט הראשון בעולם- ה'סקאוט', בספטמבר 1977.
ה'סקאוט', או ה'זהבן' בשמו העברי, היה יכול להגיע לגובה של 10,000 רגל, לשאת משקל של עד 25 ק"ג ולשהות באוויר לפרק זמן של עד 4 שעות. ה'זהבן' עבר את טבילת האש הראשונה שלו במלחמת שלום הגליל. זו הייתה המלחמה הראשונה בה צה"ל קיבל מודיעין בזמן אמת משדה הקרב בעזרת "המצלמה המעופפת" שלו.
צורכו המבצעי של צה"ל הוא שהיווה את הסיבה המרכזית לדחיפת נושא המזל"טים על ידי התעשיות הביטחוניות בישראל, אשר מייצרות מזל"טים רבים, הן לשימוש מקומי על ידי חיל האוויר והן ולייצוא ביטחוני. המזל"טים הישראליים הם מהמבוקשים ביותר בשוק העולמי בעיקר נוכח הניסיון המבצעי לו הם זוכים בישראל, ומיוצאים למדינות רבות ברחבי העולם.