ברכה גל, מנהלת הסיעוד במרכז אומרת כי "האמהות הטריות צמאות לכל פיסת מידע על תינוקן, בעיקר בבוקר שלאחר הלידה. זהו הלילה הראשון בו הם מנותקים לאחר תשעה חודשים של חיבור רגשי ופיזי עמוק. לצורך כך התחלנו ביוזמה בה כל אחות ממשמרת הלילה מקריאה ליולדת בגוף ראשון בשם התינוק כיצד עבר עליו הלילה הראשון, דבר שמרגש אמהות רבות ומקנה להן את הבטחון והמידע אודות התנהגות תינוקן בהיעדרן".

התיאור אותו מתארות האחיות ליולדות כולל משפטים כגון "עשיתי פרצופים... פיהקתי מרוב שיעמום... אחזתי חזק את אצבע האחות..." וכיו"ב.

אתי רוזנברג, מנהלת הסיעוד בבית החולים אומרת כי פרוייקט זה מצטרף לתהליך שמגמתו להפוך את הימים שלאחר הלידה למרגשים וחווייתיים.

מיכל לוינשטיין, אחות אחראית במחלקת הילודים, אומרת כי הפרוייקט מאפשר מצב בו האם מספרת לבעלה על תחושות התינוק ומעשיו למרות המרחק הפיזי ביניהן, ולא כפי שהיה עד כה, לעיתים מציאות הפוכה בה היה הבעל מעדכן את האם. (ש)