צו הביניים התקף עד להודעה חדשה הוצא בעקבות עתירה שהגישו הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית וקבוצה גדולה של אישי ציבור מכל גוני הקשת הפוליטית, ובהם פרופ' אבי רביצקי והרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') דן שומרון. בעתירה דרשו למנוע הוצאת אלפי טונות של עפר רווי במימצאים ארכיאולוגיים על ידי הוואקף המוסלמי, ובאישורם של ראש הממשלה ורשות העתיקות.
העתירה הוגשה לאחר שלפני שלושה שבועות נודע לועד כי הוואקף המוסלמי קיבל אישור מראש הממשלה, ממשטרת ישראל ומרשות העתיקות להוציא למחרת ה-17.8.04 באמצעות טרקטורים ומשאיות אלפי טונות של עפר עם ממצאים ארכיאולוגיים. הוצאת העפר הופסקה לפני כארבע שנים, לאחר מאבק נמרץ של הועד. הממשלה התחייבה אז שלא תתיר להוציאו ללא בדיקה קפדנית ידנית.
לאחר שפניות דחופות של הועד הביאו לביטול הכוונה להתחיל בהוצאת העפר, פנה מיד הועד במכתב מיום 16.8.04 ובו התריע בפני: ראש הממשלה, נשיא המדינה, השרים העוסקים בענין, רשות העתיקות, היועץ המשפטי לממשלה, וגורמים נוספים, על חומרת הענין. כמו כן תבע הועד למנוע את הפגיעה החמורה בעתיקות הר הבית. משלא התקבלה כל תשובה, הוציא הועד לפני כשבוע את המכתב לראש הממשלה בשנית וכשהפעם נופסו עליו חתימות כל העותרים היום לבג"צ, וכן של א.ב. יהושע, מלקולם הונליין מנכ"ל ועידת הנשיאים בארה"ב, והפרופסורים אפרים שטרן- יו"ר המועצה לארכיאולוגיה, ופרופ' עמי מזר, שנתנו גם חוו"ד מקצועית לבג"צ בנושא. בחוות דעתם הביעו התנגדות לפעולה המתוכננת. ארבע שעות לאחר שהוגשה העתירה הוציא השופט יעקב טירקל את הצו שמונע את הוצאת העפר.
"עד לרגע זה שום גורם לא הגיב ולא מצא לנכון להתייחס למכתב הועד מיום 16.8.04 ולפיכך לא נותרה לועד ברירה אלא להגיש את העתירה, כדי למנוע את הפגיעה החמורה המתוכננת בעתיקות הר הבית. פגיעה שיש בה כדי הוספת חטא על הפשע, לאחר שבשנים 1999-2000 הוצאו מהר הבית 15,000 טון עפר רווי בעתיקות, ארוע שהביא להקמת הועד הציבורי, במטרה למנוע בעתיד הישנות פגיעה קשה כזו, שהוגדרה בזמנו ע"י מנכ"ל רשות העתיקות הקודם כ-"פשע ארכיאולוגי", אמרו אנשי הוועד לכתבי INN רותי אברהם ואיציק וולף.
על פי פסיקת בג"צ נדרש ראש הממשלה לנמק תוך 45 ימים מדוע אינו אוסר על הוואקף מיד את פינוי ערמות העפר כל עוד הן לא נבדקו וסוננו, לצורך הוצאת כל הממצאים הארכיאולוגיים הנמצאים בהן וכל עוד לא ניתן לכך אישור של ועדת שרים.
רשות העתיקות נדרשת בפסיקת בג"צ לנמק מדוע היא איננה דואגת לסנן את כל ערמות העפר בעודן בהר הבית, ולנפות מהן, כנהוג בכל חפירה ארכיאולוגית, את כל המימצאים הארכיאולוגיים. העותרים דורשים גם להתנות את הוצאת ערימות עפר מהר הבית בסקר הנדסי של יציבות ההר שיבדוק את ההשפעה של הוצאת ערימות העפר על יציבותו.
העתירה הוגשה לאחר שלפני שלושה שבועות נודע לועד כי הוואקף המוסלמי קיבל אישור מראש הממשלה, ממשטרת ישראל ומרשות העתיקות להוציא למחרת ה-17.8.04 באמצעות טרקטורים ומשאיות אלפי טונות של עפר עם ממצאים ארכיאולוגיים. הוצאת העפר הופסקה לפני כארבע שנים, לאחר מאבק נמרץ של הועד. הממשלה התחייבה אז שלא תתיר להוציאו ללא בדיקה קפדנית ידנית.
לאחר שפניות דחופות של הועד הביאו לביטול הכוונה להתחיל בהוצאת העפר, פנה מיד הועד במכתב מיום 16.8.04 ובו התריע בפני: ראש הממשלה, נשיא המדינה, השרים העוסקים בענין, רשות העתיקות, היועץ המשפטי לממשלה, וגורמים נוספים, על חומרת הענין. כמו כן תבע הועד למנוע את הפגיעה החמורה בעתיקות הר הבית. משלא התקבלה כל תשובה, הוציא הועד לפני כשבוע את המכתב לראש הממשלה בשנית וכשהפעם נופסו עליו חתימות כל העותרים היום לבג"צ, וכן של א.ב. יהושע, מלקולם הונליין מנכ"ל ועידת הנשיאים בארה"ב, והפרופסורים אפרים שטרן- יו"ר המועצה לארכיאולוגיה, ופרופ' עמי מזר, שנתנו גם חוו"ד מקצועית לבג"צ בנושא. בחוות דעתם הביעו התנגדות לפעולה המתוכננת. ארבע שעות לאחר שהוגשה העתירה הוציא השופט יעקב טירקל את הצו שמונע את הוצאת העפר.
"עד לרגע זה שום גורם לא הגיב ולא מצא לנכון להתייחס למכתב הועד מיום 16.8.04 ולפיכך לא נותרה לועד ברירה אלא להגיש את העתירה, כדי למנוע את הפגיעה החמורה המתוכננת בעתיקות הר הבית. פגיעה שיש בה כדי הוספת חטא על הפשע, לאחר שבשנים 1999-2000 הוצאו מהר הבית 15,000 טון עפר רווי בעתיקות, ארוע שהביא להקמת הועד הציבורי, במטרה למנוע בעתיד הישנות פגיעה קשה כזו, שהוגדרה בזמנו ע"י מנכ"ל רשות העתיקות הקודם כ-"פשע ארכיאולוגי", אמרו אנשי הוועד לכתבי INN רותי אברהם ואיציק וולף.
על פי פסיקת בג"צ נדרש ראש הממשלה לנמק תוך 45 ימים מדוע אינו אוסר על הוואקף מיד את פינוי ערמות העפר כל עוד הן לא נבדקו וסוננו, לצורך הוצאת כל הממצאים הארכיאולוגיים הנמצאים בהן וכל עוד לא ניתן לכך אישור של ועדת שרים.
רשות העתיקות נדרשת בפסיקת בג"צ לנמק מדוע היא איננה דואגת לסנן את כל ערמות העפר בעודן בהר הבית, ולנפות מהן, כנהוג בכל חפירה ארכיאולוגית, את כל המימצאים הארכיאולוגיים. העותרים דורשים גם להתנות את הוצאת ערימות עפר מהר הבית בסקר הנדסי של יציבות ההר שיבדוק את ההשפעה של הוצאת ערימות העפר על יציבותו.