בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דן הבוקר בעתירתם של האגודה לזכויות האזרח ושל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי נגד מינהל מקרקעי ישראל, הקרן הקיימת לישראל, עיריית כרמיאל וחברת ערים לפיתוח עירוני, בדרישה לאפשר לאזרחים ערבים להשתתף במכרז לרכישת מגרשים לבניה עצמית בשכונת מכוש בעיר כרמיאל, השתתפות שהמינהל מונע מהם, בטענה שהקרקע בה מדובר הינה קרקע של קק"ל, המיועדת ליישוב יהודים בלבד.
השופט שמואל ברלינר קבע בתום הדיון בעתירה, כי מינהל מקרקעי ישראל יוכל לשקול האם להקפיא את המכרז עד למתן פסק דין בעתירה. למקרה בו יבחר המינהל להמשיך במכרז, הוציא השופט צו ביניים, המאריך ב- 21 ימים נוספים את המועד להגשת הצעות למכרז.
בתקופה זו, הוסיף השופט, יוכל לגשת למכרז גם מי שסבר עד כה, כי כיוון שמדובר בקרקע קק"ל אין לו זכות השתתפות. בית המשפט הורה למינהל לפרסם על כך מודעה מתאימה בעתונות עד ליום ראשון הקרוב. כן הורה בית המשפט למינהל לקבל כל הצעה מכל אדם ולדון בה בוועדת המכרזים שלו. עוד קבע השופט דיון נוסף בעוד שבועיים לדיון בבקשתם של הארגונים העותרים להעביר את העתירה לדיון בבג"ץ, וזאת בשל כך, שהעתירה עוסקת בסוגיה בעלת חשיבות עקרונית וציבורית.
בעתירה, אשר הוגשה בידי עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, התבקש בית המשפט להורות למינהל מקרקעי ישראל לבטל את מדיניותו המונעת מערבים לגשת למכרזים גם ביתר קרקעות הקק"ל, הנתונות לניהולו של המינהל עפ"י חוק, ולנהוג בשוויוניות בקבלת כל החלטה בנוגע לכל קרקע הנתונה לניהולו של המינהל.
ראשיתה של הפרשה היא בפירסום של מינהל מקרקעי ישראל מכרז לשיווק 26 מגרשים לבניה עצמית בשכונת גבעת מכוש בכרמיאל. במודעה שפורסמה בעיתונות אודות המכרז תוספת: "לידיעת המשתתפים, מדובר בקרקע בבעלות קרן קיימת לישראל אשר חלה עליה האמנה שבין מדינת ישראל לבין קק"ל אשר פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 1456 מיום י"א בסיוון תשכ"ח (7.6.1968) בעמוד 1597". בין הזוכים במכרז הקודם היו מספר משפחות ערביות, שדבר זכייתן עורר סערה בקרב חוגים יהודיים, ובכללם חלק מהזוכים היהודים, אשר ביקשו להקפיא את המכרז. המכרז אכן הוקפא בטענה, כי המגרשים ששווקו בו הינם בבעלות הקרן הקיימת לישראל, וככאלה הם מיועדים לאזרחים יהודים בלבד.
עו"ד עאוני בא כוח העותרים טען כי הוספת ההערה לפרסום בדבר המכרז חושפת מדיניות אותה הוא מגדיר כ"חמורה", לפיה חסומה בפני הציבור הערבי ההזדמנות לחיות במקומות מסוימים במדינת ישראל, אשר מיועדים ליהודים ורק להם, וזאת בתואנה, כי הקרקע במקומות אלה הינה בבעלות קק"ל. "מדיניות זו", הוא מציין, "מקבלת משנה חומרה לנוכח העובדה, שהגוף "המופקד" על ביצועה הוא לא אחר מאשר מינהל מקרקעי ישראל, שהוא "המדינה בכבודה ובעצמה". עואני מוסיף ואומר כי מדובר במדיניות בלתי חוקית וחורגת באורח קיצוני מכללי מינהל תקין וממחויבותו של מינהל המקרקעין לעקרון השוויון ומוסיפה נדבך נוסף לאפליה הקשה, שממנה סובל הציבור הערבי בתחום הקרקע והדיור. זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במדיניות של הפקעת קרקעות מבעליה הערבים והעברתן למעשה לשימוש הקולקטיב היהודי בלבד ובצמצום שטחי השיפוט של היישובים הערבים.
כאמור, לפי שעה קבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה כי יש להקפיא את המכרז והזכיות בו עד לתום הבירור המשפטי בעניין או עד למתן אישור לערבים ליטול בו חלק. (ש)
השופט שמואל ברלינר קבע בתום הדיון בעתירה, כי מינהל מקרקעי ישראל יוכל לשקול האם להקפיא את המכרז עד למתן פסק דין בעתירה. למקרה בו יבחר המינהל להמשיך במכרז, הוציא השופט צו ביניים, המאריך ב- 21 ימים נוספים את המועד להגשת הצעות למכרז.
בתקופה זו, הוסיף השופט, יוכל לגשת למכרז גם מי שסבר עד כה, כי כיוון שמדובר בקרקע קק"ל אין לו זכות השתתפות. בית המשפט הורה למינהל לפרסם על כך מודעה מתאימה בעתונות עד ליום ראשון הקרוב. כן הורה בית המשפט למינהל לקבל כל הצעה מכל אדם ולדון בה בוועדת המכרזים שלו. עוד קבע השופט דיון נוסף בעוד שבועיים לדיון בבקשתם של הארגונים העותרים להעביר את העתירה לדיון בבג"ץ, וזאת בשל כך, שהעתירה עוסקת בסוגיה בעלת חשיבות עקרונית וציבורית.
בעתירה, אשר הוגשה בידי עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, התבקש בית המשפט להורות למינהל מקרקעי ישראל לבטל את מדיניותו המונעת מערבים לגשת למכרזים גם ביתר קרקעות הקק"ל, הנתונות לניהולו של המינהל עפ"י חוק, ולנהוג בשוויוניות בקבלת כל החלטה בנוגע לכל קרקע הנתונה לניהולו של המינהל.
ראשיתה של הפרשה היא בפירסום של מינהל מקרקעי ישראל מכרז לשיווק 26 מגרשים לבניה עצמית בשכונת גבעת מכוש בכרמיאל. במודעה שפורסמה בעיתונות אודות המכרז תוספת: "לידיעת המשתתפים, מדובר בקרקע בבעלות קרן קיימת לישראל אשר חלה עליה האמנה שבין מדינת ישראל לבין קק"ל אשר פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 1456 מיום י"א בסיוון תשכ"ח (7.6.1968) בעמוד 1597". בין הזוכים במכרז הקודם היו מספר משפחות ערביות, שדבר זכייתן עורר סערה בקרב חוגים יהודיים, ובכללם חלק מהזוכים היהודים, אשר ביקשו להקפיא את המכרז. המכרז אכן הוקפא בטענה, כי המגרשים ששווקו בו הינם בבעלות הקרן הקיימת לישראל, וככאלה הם מיועדים לאזרחים יהודים בלבד.
עו"ד עאוני בא כוח העותרים טען כי הוספת ההערה לפרסום בדבר המכרז חושפת מדיניות אותה הוא מגדיר כ"חמורה", לפיה חסומה בפני הציבור הערבי ההזדמנות לחיות במקומות מסוימים במדינת ישראל, אשר מיועדים ליהודים ורק להם, וזאת בתואנה, כי הקרקע במקומות אלה הינה בבעלות קק"ל. "מדיניות זו", הוא מציין, "מקבלת משנה חומרה לנוכח העובדה, שהגוף "המופקד" על ביצועה הוא לא אחר מאשר מינהל מקרקעי ישראל, שהוא "המדינה בכבודה ובעצמה". עואני מוסיף ואומר כי מדובר במדיניות בלתי חוקית וחורגת באורח קיצוני מכללי מינהל תקין וממחויבותו של מינהל המקרקעין לעקרון השוויון ומוסיפה נדבך נוסף לאפליה הקשה, שממנה סובל הציבור הערבי בתחום הקרקע והדיור. זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במדיניות של הפקעת קרקעות מבעליה הערבים והעברתן למעשה לשימוש הקולקטיב היהודי בלבד ובצמצום שטחי השיפוט של היישובים הערבים.
כאמור, לפי שעה קבע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה כי יש להקפיא את המכרז והזכיות בו עד לתום הבירור המשפטי בעניין או עד למתן אישור לערבים ליטול בו חלק. (ש)