מצב חירום זה מאפשר לממשלה ליטול לעצמה סמכויות נרחבות, שבדרך כלל נתונות לכנסת.
ביקורת זו הושמעה בעת דיון בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד הכנסת והממשלה, בדרישה לבטל את ההכרזה על מצב חירום בישראל. את העתירה הגיש עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה.
בסיום הדיון, הקציבו השופטים למדינה 6 חודשים נוספים להגשת תשובה מספקת יותר באשר להתקדמותם של הליכי חקיקה חלופיים, שיאפשרו את ביטולה של ההכרזה.
את הביקורת הנוקבת ביטאה בעיקר השופטת דורית ביניש, אשר ישבה בראש ההרכב, יחד עם השופטים מרים נאור ויהונתן עדיאל. בין היתר, היא אמרה לבאת כוח המדינה, עו"ד אסנת מנדל: "זה לא מתקבל על הדעת...משנת 99' אתם חוזרים כמו תקליט בכל פעם על אותם דברים, אבל לא הראיתם שום בדל של חידוש". בתגובה לדבריה של מנדל, שטענה, כי בפועל לא גורמת ההכרזה על מצב החירום לפגיעה של ממש בזכויות אדם, אמרה השופטת ביניש "זה לא כך, זה [מצב החירום] כלי חזק מאוד, אשר משאיר את האפשרות לפגוע בזכויות אדם בכל עת". עוד הוסיפה, כי "הכנסת צריכה לדאוג לעצמה... אנחנו [השופטים] יכולים לשמור על כבודה רק עד גבול מסוים".
ההכרזה על מצב חירום קיימת במדינת ישראל מיום היווסדה. מאז חקיקת חוק יסוד: הממשלה, בשנת 1992, מוגבלת כל הכרזה על שעת חירום לתקופה מקסימלית של שנה. אולם מאז נכנס החוק לתוקף הכריזה הכנסת על מצב חירום בכל פעם מחדש. בפעם האחרונה בה חודשה ההכרזה, ביוני האחרון, בחרה הכנסת לאשר את הארכת ההכרזה לששה חודשים בלבד ולא לשנה כבקשת הממשלה.
האגודה לזכויות האזרח שוללת את הצורך הבטחוני העומד בבסיס ההכרזה על מצב החירום וטוענת כי "ההחלטה על ההכרזה התקבלה בכנסת שוב ושוב מתוך שיקולים שאינם ממין העניין וללא בחינת התשתית העובדתית המתאימה". (ש)
ביקורת זו הושמעה בעת דיון בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד הכנסת והממשלה, בדרישה לבטל את ההכרזה על מצב חירום בישראל. את העתירה הגיש עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה.
בסיום הדיון, הקציבו השופטים למדינה 6 חודשים נוספים להגשת תשובה מספקת יותר באשר להתקדמותם של הליכי חקיקה חלופיים, שיאפשרו את ביטולה של ההכרזה.
את הביקורת הנוקבת ביטאה בעיקר השופטת דורית ביניש, אשר ישבה בראש ההרכב, יחד עם השופטים מרים נאור ויהונתן עדיאל. בין היתר, היא אמרה לבאת כוח המדינה, עו"ד אסנת מנדל: "זה לא מתקבל על הדעת...משנת 99' אתם חוזרים כמו תקליט בכל פעם על אותם דברים, אבל לא הראיתם שום בדל של חידוש". בתגובה לדבריה של מנדל, שטענה, כי בפועל לא גורמת ההכרזה על מצב החירום לפגיעה של ממש בזכויות אדם, אמרה השופטת ביניש "זה לא כך, זה [מצב החירום] כלי חזק מאוד, אשר משאיר את האפשרות לפגוע בזכויות אדם בכל עת". עוד הוסיפה, כי "הכנסת צריכה לדאוג לעצמה... אנחנו [השופטים] יכולים לשמור על כבודה רק עד גבול מסוים".
ההכרזה על מצב חירום קיימת במדינת ישראל מיום היווסדה. מאז חקיקת חוק יסוד: הממשלה, בשנת 1992, מוגבלת כל הכרזה על שעת חירום לתקופה מקסימלית של שנה. אולם מאז נכנס החוק לתוקף הכריזה הכנסת על מצב חירום בכל פעם מחדש. בפעם האחרונה בה חודשה ההכרזה, ביוני האחרון, בחרה הכנסת לאשר את הארכת ההכרזה לששה חודשים בלבד ולא לשנה כבקשת הממשלה.
האגודה לזכויות האזרח שוללת את הצורך הבטחוני העומד בבסיס ההכרזה על מצב החירום וטוענת כי "ההחלטה על ההכרזה התקבלה בכנסת שוב ושוב מתוך שיקולים שאינם ממין העניין וללא בחינת התשתית העובדתית המתאימה". (ש)