1700 מכתבי פנייה "אישיים" יצאו במשך השבוע ממנהלת הגירוש אל בתי המתיישבים המיועדים לגירוש במסגרת תכנית ההנתקות. כך מדווח אתר YNET. המכתבים יכילו פניה אישית של ראש המנהלת יונתן בשיא ובו "יציגו אנשי המינהלת את עצמם ויבהירו כיצד ניתן ליצור עמם קשר. כמו כן יוצגו כתובות וטלפונים של המשרדים האזוריים שדרכם פועלת המינהלת, כדי לסייע למתנחלים לקבל מידע על הפיצויים המגיעים להם".

"כוונת המינהלת היא לפעול ברגישות, בהתחשבות ובהוגנות כלפי כל המתיישבים המיועדים לפינוי, במטרה לסיים את ההליך ביעילות אך גם מבלי לגרום כאב מיותר", נכתב באתר.

עוד מציינים באתר כי המכתב יישלח ככל הנראה ביום רביעי השבוע. הנוסח הסופי טרם אושר על ידי כל הגורמים. גורם המקורב לנושא אמר ל ynet כי 'הכוונה היא לשלוח למתיישבים מכתב בנימה אנושית, שפונה יותר לנשמה ופחות לכיס'".

כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בשעה שמכתבי מינהלת הגירוש יעשו דרכם אל תיבות הדואר של המתיישבים, יעשה מכתב אחר, מגוש קטיף, את דרכו אל אלו העלולים לקבל הוראה לגרש את בני משפחותיהם. במכתב כותב מתיישב אל משפחתו:

משפחתי היקרה והאהובה!
בימים טרופים אלו, בהם נשמעים דיבורים על כוונה להגלות אותי, את יעל והילדים, ולהרוס את ביתנו, שנבנה בעמל כפינו באהבה ובמסירות, אני רוצה להפנות אליכם מכתב זה הנכתב בדמע, מעומק לבי.
ראשית, אליכם חזי ונדב, אחיי היקרים: גדלנו וחונכנו על חזון הציונות ששם את המדינה מעל לכל. מדי צה"ל עם כל משמעותם תמיד היו קדושים בביתנו. לא אשכח את היום שלבשתי לראשונה את המדים וברכתי "שהחיינו", ואיך הסתכלתם בקנאה... חונכנו לתת את הכל, אבל הכל, למען בטחון המדינה הזו, ולמען הארץ הזו. תמיד חינכו אותנו להיות הראשונים להתנדב לכל משימה. שהמדינה הזו היא "ראשית צמיחת גאולתנו"...

מצד שני, חינכו אותנו לטעת שורשים ולהפריח את השממה, שארץ ישראל שלנו, ושבנו אליה מהגלות ולעולם לא נעזבה. בכל חופשה אבא ואמא לקחו אותנו לראות כפר, קיבוץ או מושב שלא הכרנו. לימדו אותנו לאהוב כל ואדי, וכל גבעה, כל ישוב, כל חממה, כל כביש או פרדס של הארץ הזו.
כמי שגדל בבית שלנו, אני בטוח שאינכם מעלים על דעתכם שום אפשרות שחס וחלילה תתנו יד לפקודת הגירוש אם חלילה תינתן. אני בטוח שתמציאו כל תירוץ אפשרי לחמוק מן המשימה הבלתי אפשרית והאנטי-ציונית הזאת. כמו שסבא ז"ל חתך לעצמו את הזרת של הרגל, בכדי להשתמט משרות בצבא הפולני, אני בטוח שגם אתם תדעו כיצד להשתמט, בפעם הראשונה בחייכם(!!!), ממילוי הפקודה.

אני בטוח שלא תסכימו לגרש אותי, אחיכם, בשר מבשרכם, ולהחריב את ביתי!
אבל נגיד, רק נגיד, שיופעל עליכם לחץ כבד, ובחוסר שפיות מוחלטת לא תעמדו בניסיון, ובכל זאת תבואו אלי הביתה, לא בכדי לבקר אותי, את יעל ואת אחייניכם החמודים, אלא בכדי להוציא אותנו מהבית, ולהרוס אותו... רק נגיד...

אני מוכרח להקדים תרופה למכה, אני מוכרח להזהיר ולהתריע:
אין לי שום כוונה לעזוב את הבית שלי!!! אני מזהיר אתכם לבל תעזו לגעת לרעה בגינה שהשקעתי בה את הנשמה. אל תחלמו אפילו לרגע, לגעת לרעה בבית המקסים שבנינו פה בעמל כה רב. אני אתנגד לפקודת הגירוש בכל כוחי!

נדב, אני מפציר בך, ומתחנן בפניך, אל תאלץ אותי להרים עליך יד! כשהיינו ילדים, תמיד הייתי מגן עליך כשאחרים הרביצו לך... כעת זה לא יהיה משחק ילדים! כעת איאלץ, חלילה, גם אני, להכות! אם תנסה לפגוע בבית שלי, איאלץ לפגוע בך! וכשזה מתחיל, ויוצא מכלל שליטה, מי יודע לאן זה יגיע? מה אומר לאמא אם חלילה תיפגע??? איך אספר זאת ליפעת אשתך, גיסתי המקסימה?
חזי - אתה בטח לא צריך לחשוש ממני... תמיד היית חזק יותר... תמיד פחדתי לריב איתך...
אבל אתה, מצבך יהיה קשה עוד יותר מזה של נדב. אתה תיאלץ להיות המכה! הפעם, לא אחשוש מפניך! אני לא אשתף אתך פעולה. הילדים ואני נתנגד כל-כך עד שנאלץ אותך להכות אותנו בכדי למלא את הפקודה המטורפת בשמה תבוא לגרשנו. אני מנסה לדמיין אותך בסלון שלנו... אתה, עם כל הגודל שלך, עם נעלי צבא מגושמות ונשק תלוי על הכתף... נאבק איתי... אתה עוד עלול
לשבור בטעות ידיים ורגליים ליוגב, ויניב, רויטל ואפרת האחיינים שאתה כל- כך אוהב וכל-כך מפנק... (ר)