החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין הגישו עתירה כנגד אישור תכנית לביצוע החלק המזרחי של כביש 551. מדובר בקטע כביש רוחב אשר אמור לחבר בין כביש 4 (כביש חיפה הישן) לכביש 6 (כביש חוצה ישראל) ואשר יחצה את מרחב אגן הפולג. בעתירה נטען ע"י עו"ד חגית לוז-און ועו"ד אלי בן-ארי, כי אישור התכנית נעדר תוקף היות ולא בוצע תסקיר השפעה על הסביבה טרם הפקדת התכנית ומבוקש כי התכנית תוחזר לוועדה המחוזית מרכז לשם עריכת תסקיר שיבחן את האמצעים המיטביים למניעת השפעות שליליות של התכנית על סביבת מרחב הפולג, לרבות בחינת חלופות ביצוע שונות.
בעתירה נטען כי תסקיר השפעה על הסביבה הינו מחויב על פי חוק, היות וקטע כביש זה יעבור בלב מרחב הפולג שהינו אחד מהמרחבים הירוקים החשובים ביותר בארץ, ולדעת מומחים גם החייץ הפתוח החשוב ביותר שנותר כיום באזור המרכז לטובת תושבי מטרופולין ת"א ותושבי הגוש האורבני של נתניה ובנותיה. מדובר בחבל ארץ ובו נופי שרון טיפוסיים, חקלאיים וטבעיים, ומכאן ייחודו וחשיבותו. עמדת הגופים הסביבתיים, הייתה כי התכנית צפויה לפגוע באופן חמור ביותר בסביבה, וכי בשל כך מחויבת בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה, שיציג לפני מקבלי ההחלטות את כל המידע הנדרש לשם מניעת ההשפעה השלילית של תוואי הכביש המוצע על סביבתו.
העותרות טוענות כי עריכת תסקיר מחויבת מכוח תקנות תסקירי השפעה על הסביבה שהיו בתוקף עת הופקדה התכנית, ומכוח תיקון מס' 7 לתכנית המתאר הארצית לדרכים, משנת 1992, אשר קבע כי מוסד תכנון לא ידון בתכנית שיש לה השפעה ניכרת על הסביבה, אלא אם יוגש תסקיר לגביה. למרות האמור אושרה התכנית ללא תסקיר. טענת העותרות היא כי מדובר במהלך בלתי סביר באופן קיצוני, חורג מסמכות, מנוגד לדינים ספציפיים המחייבים עריכתו ומנוגד לחובת מוסדות התכנון לפעול על פי עקרון פיתוח בר-קיימא, שמשמעו כי מחובתן לשמש לא רק מנוף לפיתוח כי אם גם מגן לסביבה. כמו כן, נטען בעתירה, כי עד היום קיים ספק אמיתי בנחיצות הכביש בתוואי בו הוא מצוי ובתזמון בו מבקשים לבצעו.
כביש 551 ימוקם על פי התוואי בו אושר בין כביש רוחב 531 מדרום וכביש רוחב 553 מצפון, ביניהם מפרידים לא יותר מ-10 ק"מ! חרף זאת, ועדת הערר שדנה בטיעוני החברה להגנת הטבע, כלל לא התייחסה לטיעונים בהיבט התחברותי ונסמכה על כך שתוואי הכביש סומן בתכנית המיתאר הארצית ב-1976, כדי להצדיק את אישור התכנית. אלא שהעותרות אינן חולקות על עצם אישור התוואי בתכנית המיתאר הארצי, וטענתן היא שאישור זה אינו פוטר את מוסדות התכנון מחובתם להבטיח צימצום של הנזקים כתוצאה מביצוע הכביש, דבר שניתן לעשותו רק על סמך תסקיר, שמטרתו בסופו של דבר לשפר את טובתם ורווחתם של מיליוני התושבים אשר צפויים להצטופף במרכז המדינה בעתיד.
העתירה הוגשה כנגד ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, כנגד הועדה המחוזית מחוז מרכז וכנגד מע"צ, מגישת התכנית. תגובתן לבקשה למתן צו ביניים אשר ימנע את תחילת העבודות לביצוע הכביש, אמורה להינתן בקרוב.
בעתירה נטען כי תסקיר השפעה על הסביבה הינו מחויב על פי חוק, היות וקטע כביש זה יעבור בלב מרחב הפולג שהינו אחד מהמרחבים הירוקים החשובים ביותר בארץ, ולדעת מומחים גם החייץ הפתוח החשוב ביותר שנותר כיום באזור המרכז לטובת תושבי מטרופולין ת"א ותושבי הגוש האורבני של נתניה ובנותיה. מדובר בחבל ארץ ובו נופי שרון טיפוסיים, חקלאיים וטבעיים, ומכאן ייחודו וחשיבותו. עמדת הגופים הסביבתיים, הייתה כי התכנית צפויה לפגוע באופן חמור ביותר בסביבה, וכי בשל כך מחויבת בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה, שיציג לפני מקבלי ההחלטות את כל המידע הנדרש לשם מניעת ההשפעה השלילית של תוואי הכביש המוצע על סביבתו.
העותרות טוענות כי עריכת תסקיר מחויבת מכוח תקנות תסקירי השפעה על הסביבה שהיו בתוקף עת הופקדה התכנית, ומכוח תיקון מס' 7 לתכנית המתאר הארצית לדרכים, משנת 1992, אשר קבע כי מוסד תכנון לא ידון בתכנית שיש לה השפעה ניכרת על הסביבה, אלא אם יוגש תסקיר לגביה. למרות האמור אושרה התכנית ללא תסקיר. טענת העותרות היא כי מדובר במהלך בלתי סביר באופן קיצוני, חורג מסמכות, מנוגד לדינים ספציפיים המחייבים עריכתו ומנוגד לחובת מוסדות התכנון לפעול על פי עקרון פיתוח בר-קיימא, שמשמעו כי מחובתן לשמש לא רק מנוף לפיתוח כי אם גם מגן לסביבה. כמו כן, נטען בעתירה, כי עד היום קיים ספק אמיתי בנחיצות הכביש בתוואי בו הוא מצוי ובתזמון בו מבקשים לבצעו.
כביש 551 ימוקם על פי התוואי בו אושר בין כביש רוחב 531 מדרום וכביש רוחב 553 מצפון, ביניהם מפרידים לא יותר מ-10 ק"מ! חרף זאת, ועדת הערר שדנה בטיעוני החברה להגנת הטבע, כלל לא התייחסה לטיעונים בהיבט התחברותי ונסמכה על כך שתוואי הכביש סומן בתכנית המיתאר הארצית ב-1976, כדי להצדיק את אישור התכנית. אלא שהעותרות אינן חולקות על עצם אישור התוואי בתכנית המיתאר הארצי, וטענתן היא שאישור זה אינו פוטר את מוסדות התכנון מחובתם להבטיח צימצום של הנזקים כתוצאה מביצוע הכביש, דבר שניתן לעשותו רק על סמך תסקיר, שמטרתו בסופו של דבר לשפר את טובתם ורווחתם של מיליוני התושבים אשר צפויים להצטופף במרכז המדינה בעתיד.
העתירה הוגשה כנגד ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, כנגד הועדה המחוזית מחוז מרכז וכנגד מע"צ, מגישת התכנית. תגובתן לבקשה למתן צו ביניים אשר ימנע את תחילת העבודות לביצוע הכביש, אמורה להינתן בקרוב.