כך מפרסם העיתונאי דוד בדין במאמר ב FrontPageMagazine.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי במאמר כותב בדין כי בין הנהנים מרווחי אותו קזינו הוא עו"ד דב וייסגלס, יועצו של רה"מ, הדמות המזוהה ביותר כשליחו של שרון למו"מ עם הפלשתינים ולניהול מגעים עם גורמי ממשל בארה"ב, הוגה תכנית הנסיגה של שרון, אך גם בעל משרד עורכי הדין וייסגלס אלמגור המייצג את האינטרסים הכלכליים של חברת הקזינו הפלשתינית.
כתבתנו מציינת כי עד להגיעו לתפקיד יועצו של שרון, עבר וייסגלס כמה 'גלגולים'. בחודש יולי דיווח כתב ערוץ 7 בכנסת חגי סרי לוי כי ח"כ צבי הנדל דרש מהיועמ"ש ומנציב שירות המדינה להורות על ביטול תפקידו של וייסגלס כראש לשכת רה"מ.
במכתב ששלח ליועמ"ש ולנציב שירות המדינה טען ח"כ הנדל כי "עיקר עיסוקו בפועל של מר וויסגלס היה וגם ימשיך להיות ניהול קשרים דיפלומטיים בשם ראש הממשלה עם אישים מהרשות הפלשתינית ועם הממשל בארה"ב, וכל זאת בעניני תהליכים מדיניים רלוונטיים".
לוייסגלס קשרים עסקיים עם חברות פלשתיניות אמר הנדל והוסיף כי "נראה שקיים חוסר סבירות קיצוני להעסקתו של אדם בתהליכים מדיניים הקשורים לרשות הפלשתינית בעודו משמש כיועצם המשפטי של חברות טכנולוגיות או של מי ממנהליה כשבעל המניות העיקרי הוא יאסר ערפאת המחזיק ב 40 מהמניות ומנהל החברה הוא מוחמד ראשיד נאמנו של ערפאת".
ח"כ הנדל ציין במכתבו כי "הבנו שמר וויסגלס משמש גם כעו"ד לחלק מבעלי המניות בקזינו של יריחו וכנראה גם בפרוייקטים נוספים"
בדין מוסיף כי על טיב מערכת היחסים השוררת בין וייסגלס לראשיד ניתן ללמוד מפרסום בספרם החדש של העיתונאים עמוס הראל ואבי יששכרוב "המלחמה השביעית". בספרם הם מציינים כי את ליל הנצחון בבחירות של אריאל שרון בפבר' 01 חגג וייסגלס בחברתו של מוחמד ראשיד.
על רקע סגירת הקאזינו הפלשתיני ביריחו עם פרוץ מלחמת אוסלו באוקטובר 00 ולאור פרסומי משרד התיירות "השבוע בפלשתין" כי נערכים להקמת הקזינו ב"דרום עזה", מקום שיפונה עם עקירת הישובים, מתברר כותב בדין, כי מי שירוויח מתכנית הנסיגה הוא 'ארכיטקט התכנית' דב וייסגלס.
בדין ממשיך וכותב כי ראוי לשאול היכן היא מערכת אכיפת החוק הישראלית שתפעל במצב כזה של ניגוד אינטרסים ואולי אף חשש למחדל בטחוני?
על כך הוא משיב, כי בינואר 03 ערך נציב שירות המדינה בדיקה ואישר כי וייסגלס ממשיך להיות בעליו של משרד עורכי דין, אבל לאחר וייסגלס כתב אליו כי 'הרחיק עצמו' מפעילות במשרדו ואף מכר את חלקו, אמר הנציב כי אין לכך יותר משמעות. בדין מוסיף כי רשם החברות אישר כי וייסגלס חדל מלהופיע כבעלי של משרד עורכי הדין. אבל התברר כי וייסגלס ממשיך להופיע כבעליהן של שתי חברות וירטואליות שמתגוררות באותה כתובת של משרדו של וייסגלס. במאי 04 הכריז נציב שירות המדינה כי לאור מידע זה וייסגלס אינו יכול להמשיך בתפקידו כראש לשכתו של שרון בשל ניגוד אינטרסים. אמנם ביולי וייסגלס התפטר כותב בדין, אך למעשה קיבל אישור מנציבות שירות המדינה לשמש כ"יועצו של רה"מ".
כוחו של וייסגלס ביחד עם שרון "על ההגה", מאפיל על זה של השרים הבכירים ביותר, שרי החוץ והבטחון, ממשיך וכותב בדין.
הוא מדגיש כי בכל הדרגים הבכירים ביותר במערכת השלטונית בישראל ידוע כי וייסגלס מייצג את האינטרסים הכלכליים של ערפאת ובכל זאת, הוא מורשה להמשיך ולנהל את המו"מ של ישראל מול הרש"פ ומול הממשל האמריקני.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי במאמר כותב בדין כי בין הנהנים מרווחי אותו קזינו הוא עו"ד דב וייסגלס, יועצו של רה"מ, הדמות המזוהה ביותר כשליחו של שרון למו"מ עם הפלשתינים ולניהול מגעים עם גורמי ממשל בארה"ב, הוגה תכנית הנסיגה של שרון, אך גם בעל משרד עורכי הדין וייסגלס אלמגור המייצג את האינטרסים הכלכליים של חברת הקזינו הפלשתינית.
כתבתנו מציינת כי עד להגיעו לתפקיד יועצו של שרון, עבר וייסגלס כמה 'גלגולים'. בחודש יולי דיווח כתב ערוץ 7 בכנסת חגי סרי לוי כי ח"כ צבי הנדל דרש מהיועמ"ש ומנציב שירות המדינה להורות על ביטול תפקידו של וייסגלס כראש לשכת רה"מ.
במכתב ששלח ליועמ"ש ולנציב שירות המדינה טען ח"כ הנדל כי "עיקר עיסוקו בפועל של מר וויסגלס היה וגם ימשיך להיות ניהול קשרים דיפלומטיים בשם ראש הממשלה עם אישים מהרשות הפלשתינית ועם הממשל בארה"ב, וכל זאת בעניני תהליכים מדיניים רלוונטיים".
לוייסגלס קשרים עסקיים עם חברות פלשתיניות אמר הנדל והוסיף כי "נראה שקיים חוסר סבירות קיצוני להעסקתו של אדם בתהליכים מדיניים הקשורים לרשות הפלשתינית בעודו משמש כיועצם המשפטי של חברות טכנולוגיות או של מי ממנהליה כשבעל המניות העיקרי הוא יאסר ערפאת המחזיק ב 40 מהמניות ומנהל החברה הוא מוחמד ראשיד נאמנו של ערפאת".
ח"כ הנדל ציין במכתבו כי "הבנו שמר וויסגלס משמש גם כעו"ד לחלק מבעלי המניות בקזינו של יריחו וכנראה גם בפרוייקטים נוספים"
בדין מוסיף כי על טיב מערכת היחסים השוררת בין וייסגלס לראשיד ניתן ללמוד מפרסום בספרם החדש של העיתונאים עמוס הראל ואבי יששכרוב "המלחמה השביעית". בספרם הם מציינים כי את ליל הנצחון בבחירות של אריאל שרון בפבר' 01 חגג וייסגלס בחברתו של מוחמד ראשיד.
על רקע סגירת הקאזינו הפלשתיני ביריחו עם פרוץ מלחמת אוסלו באוקטובר 00 ולאור פרסומי משרד התיירות "השבוע בפלשתין" כי נערכים להקמת הקזינו ב"דרום עזה", מקום שיפונה עם עקירת הישובים, מתברר כותב בדין, כי מי שירוויח מתכנית הנסיגה הוא 'ארכיטקט התכנית' דב וייסגלס.
בדין ממשיך וכותב כי ראוי לשאול היכן היא מערכת אכיפת החוק הישראלית שתפעל במצב כזה של ניגוד אינטרסים ואולי אף חשש למחדל בטחוני?
על כך הוא משיב, כי בינואר 03 ערך נציב שירות המדינה בדיקה ואישר כי וייסגלס ממשיך להיות בעליו של משרד עורכי דין, אבל לאחר וייסגלס כתב אליו כי 'הרחיק עצמו' מפעילות במשרדו ואף מכר את חלקו, אמר הנציב כי אין לכך יותר משמעות. בדין מוסיף כי רשם החברות אישר כי וייסגלס חדל מלהופיע כבעלי של משרד עורכי הדין. אבל התברר כי וייסגלס ממשיך להופיע כבעליהן של שתי חברות וירטואליות שמתגוררות באותה כתובת של משרדו של וייסגלס. במאי 04 הכריז נציב שירות המדינה כי לאור מידע זה וייסגלס אינו יכול להמשיך בתפקידו כראש לשכתו של שרון בשל ניגוד אינטרסים. אמנם ביולי וייסגלס התפטר כותב בדין, אך למעשה קיבל אישור מנציבות שירות המדינה לשמש כ"יועצו של רה"מ".
כוחו של וייסגלס ביחד עם שרון "על ההגה", מאפיל על זה של השרים הבכירים ביותר, שרי החוץ והבטחון, ממשיך וכותב בדין.
הוא מדגיש כי בכל הדרגים הבכירים ביותר במערכת השלטונית בישראל ידוע כי וייסגלס מייצג את האינטרסים הכלכליים של ערפאת ובכל זאת, הוא מורשה להמשיך ולנהל את המו"מ של ישראל מול הרש"פ ומול הממשל האמריקני.