כתבנו חגי הוברמן מדווח כי בקצונה הבכירה בפיקוד הדרום אפשר היה לשמוע אתמול את החשש, כי מבצע "ימי תשובה", למרות התוצאות הנאות שהניב עד כה בלחימה נגד ירי הקסאם כ60 מחבלים הרוגים, כאלו שזוהו בוודאות עם מטולי טילי נ"ט וכלי נשק ,יסתיים מוקדם מהצפוי.
גורמים צבאיים סבורים כי שלושה גורמים, עלולים להביא לסיום המוקדם של הפעילות: הראשון
הגורם המדיני. סימנים ראשונים ללחץ מדיני כבר ניכרים בשטח, ובצה"ל חוששים מהרגע בו
ארה"ב תקציב לישראל סדר גודל של 24 או 36 שעות להסתלק מהרצועה.
זה עלול לקרות בגלל אחד משני הגורמים האחרים העלולים להביא להפסקת הפעילות: אסון
אצלנו, או אצל הפלשתינים. מספיק פגז טנק תועה אחד שייפול באיזשהו גן ילדים או בית-ספר
פלשתיני, וצה"ל ייאלץ להתקפל במהירות כשהזנב בין רגליו.
בפיקוד הדרום עוד זוכרים היטב איך מבצע "קשת בענן" ברפיח בחודש מאי השנה, נגד המינהרות להברחת נשק, הסתיים לפני שהושלם בגלל לחץ בין לאומי שנבע מתמונות של בתים הרוסים לאורך ציר פילדלפי, ומהאירוע שמימדיו נופחו, של ירי פגז טנק לעבר בית שמאחריו היתה תהלוכה פלשתינית. בשלב מסויים היו כוחות צה"ל בדרכם להיכנס חזרה לרפיח, אולם הלחץ הבין לאומי גרם לביטול הפעולה ולהוצאות הכוחות.
כתבנו מציין כי בצה"ל הפיקו לקחים: ביום שישי ביקר הרמטכ"ל אצל חיילי גולני, והשמיע באוזניהם הנחיה מפורשת: לא יורים על מי שלא הוכח מעבר לכל ספק שהוא חמוש, ומסכן אתכם.
כל מפקדי הגזרות קיבלו מפות מפורטות, ובהן סימונים של בתי-הספר, בתי חולים אמיתיים או מדומים,
ריכוזי אוכלוסין, משרדים של אירגונים הומניטריים, ועוד. המפות הללו מדריכות את המפקדים בכל הפעילות.
חשש נוסף הוא מפני חזרה על אירועי הנגמ"שים בשכונת זייתון ובגבול ישראל-מצרים. עם כל
הסימפטיה לסבלם של תושבי שדרות, פיצוץ נגמ"ש ישראלי עלול לשנות את דעת הקהל
הישראלית מהקצה על הקצה.
גם בנושא זה, בצה"ל הפיקו לקחים מבצעיים. במבצע הנוכחי אין נגמ"שים. צה"ל פועל רק
בעזרת טנקים ו"אכזריות" (שילדות טנקים שהוסבו לנגמ"שים).
אתמול נפצעו קל שני חיילים מפגיעת רקטת אר.פי.ג'י באכזרית. הרקטה טלטלה מעט את האכזרית, והחיילים נשרטו קלות מהטלטלה, לא מעבר לכך.
הכוחות הפועלים לא מעמיסים כמויות גדולות של חומרי נפץ על הכלים. זכר נגמ"שי ההנדסה עמוסי חומרי הנפץ שהתפוצצו ונעלמו כלא היו עוד טבוע בזכרונם של מפקדי הגיזרה.
אין כוחות חשופים. חיילי צה"ל לא יוצאים מחוץ לכלים. כולם בתוך האכזריות והטנקים. אם
צריכים לסרוק בית, האכזרית תגיע עד פתח הבית, והחיילים יוצאים מתוכה ישר לתוך המבנה,
כאשר כוחות שיריון אחרים מאבטחים בינתיים את האיזור תוך יצירת חסימות בצמתים.
הדחפורים הכבדים, הדי-9 המפורסמים, מסייעים בשינוי התשתית, אם צריך.
בצה"ל מקווים שכל הפעולות הללו ימנעו את האסונות האפשריים, ויאפשרו להשלים את
המשימות כמתוכנן.
גורמים צבאיים סבורים כי שלושה גורמים, עלולים להביא לסיום המוקדם של הפעילות: הראשון
הגורם המדיני. סימנים ראשונים ללחץ מדיני כבר ניכרים בשטח, ובצה"ל חוששים מהרגע בו
ארה"ב תקציב לישראל סדר גודל של 24 או 36 שעות להסתלק מהרצועה.
זה עלול לקרות בגלל אחד משני הגורמים האחרים העלולים להביא להפסקת הפעילות: אסון
אצלנו, או אצל הפלשתינים. מספיק פגז טנק תועה אחד שייפול באיזשהו גן ילדים או בית-ספר
פלשתיני, וצה"ל ייאלץ להתקפל במהירות כשהזנב בין רגליו.
בפיקוד הדרום עוד זוכרים היטב איך מבצע "קשת בענן" ברפיח בחודש מאי השנה, נגד המינהרות להברחת נשק, הסתיים לפני שהושלם בגלל לחץ בין לאומי שנבע מתמונות של בתים הרוסים לאורך ציר פילדלפי, ומהאירוע שמימדיו נופחו, של ירי פגז טנק לעבר בית שמאחריו היתה תהלוכה פלשתינית. בשלב מסויים היו כוחות צה"ל בדרכם להיכנס חזרה לרפיח, אולם הלחץ הבין לאומי גרם לביטול הפעולה ולהוצאות הכוחות.
כתבנו מציין כי בצה"ל הפיקו לקחים: ביום שישי ביקר הרמטכ"ל אצל חיילי גולני, והשמיע באוזניהם הנחיה מפורשת: לא יורים על מי שלא הוכח מעבר לכל ספק שהוא חמוש, ומסכן אתכם.
כל מפקדי הגזרות קיבלו מפות מפורטות, ובהן סימונים של בתי-הספר, בתי חולים אמיתיים או מדומים,
ריכוזי אוכלוסין, משרדים של אירגונים הומניטריים, ועוד. המפות הללו מדריכות את המפקדים בכל הפעילות.
חשש נוסף הוא מפני חזרה על אירועי הנגמ"שים בשכונת זייתון ובגבול ישראל-מצרים. עם כל
הסימפטיה לסבלם של תושבי שדרות, פיצוץ נגמ"ש ישראלי עלול לשנות את דעת הקהל
הישראלית מהקצה על הקצה.
גם בנושא זה, בצה"ל הפיקו לקחים מבצעיים. במבצע הנוכחי אין נגמ"שים. צה"ל פועל רק
בעזרת טנקים ו"אכזריות" (שילדות טנקים שהוסבו לנגמ"שים).
אתמול נפצעו קל שני חיילים מפגיעת רקטת אר.פי.ג'י באכזרית. הרקטה טלטלה מעט את האכזרית, והחיילים נשרטו קלות מהטלטלה, לא מעבר לכך.
הכוחות הפועלים לא מעמיסים כמויות גדולות של חומרי נפץ על הכלים. זכר נגמ"שי ההנדסה עמוסי חומרי הנפץ שהתפוצצו ונעלמו כלא היו עוד טבוע בזכרונם של מפקדי הגיזרה.
אין כוחות חשופים. חיילי צה"ל לא יוצאים מחוץ לכלים. כולם בתוך האכזריות והטנקים. אם
צריכים לסרוק בית, האכזרית תגיע עד פתח הבית, והחיילים יוצאים מתוכה ישר לתוך המבנה,
כאשר כוחות שיריון אחרים מאבטחים בינתיים את האיזור תוך יצירת חסימות בצמתים.
הדחפורים הכבדים, הדי-9 המפורסמים, מסייעים בשינוי התשתית, אם צריך.
בצה"ל מקווים שכל הפעולות הללו ימנעו את האסונות האפשריים, ויאפשרו להשלים את
המשימות כמתוכנן.