תדירות זו דומה לתדירות שנמצאה במחקרים שונים שנעשו עבור ארה"ב ואירופה, אם כי היא גבוהה ממנה במעט. מנגד, היא נמוכה במידה משמעותית מהתדירות הגבוהה שנמצאה במחקרים שבחנו את התנהגות המחירים בישראל בשנות השמונים – תקופה בה שררה אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה.
בבנק ישראל אומרים כי נראה, שלמרות ההיסטוריה האינפלציונית של ישראל, מנגנון קביעת המחירים התאים עצמו לסביבה של יציבות מחירים, כפי ששוררת בשנים האחרונות. עוד נמצא כי מידת ההסתכלות אחורה בעת התאמת המחירים - כלומר, ההתבססות על התפתחות המחירים בעבר – נמוכה יחסית, ואילו המשקל הניתן לציפיות להתפתחות המחירים בעתיד גדול יחסית. בנוסף, מושפע קצב שינוי המחירים גם מעלות העבודה, התלויה, בין השאר ברמת הפעילות במשק. במשק ברמת פעילות נמוכה תיטה עלות העבודה להיות נמוכה יותר וקצב שינויי המחירים צפוי להיות איטי יותר.
יצויין כי תוצאות המחקר מתבססות על מודל מבני הקרוי "עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית" – מסגרת מחשבתית המקובלת בעולם לניתוח הקשרים בין שינויי המחירים והפעילות הריאלית. מסגרת זו מניחה שקיימת תחרות לא משוכללת בשוקי המוצרים ושהיכולת להתאים מחירים מדי תקופה אינה מלאה. זאת, בשל העלות הכרוכה בעצם התהליך של התאמת המחירים והקושי לזהות בכל תקופה את שיעור השינוי הדרוש במחירים.
במחקר נמצא עוד, כי בנוסף לעלות העבודה והציפיות לאינפלציה עתידית, המשפיעות על קביעת המחירים במשקים גדולים וסגורים כמו ארה"ב, בישראל, מחירי חומרי הגלם הם גורם חשוב נוסף בקביעת המחירים. זאת, בשל היותה משק קטן ופתוח המתבסס במידה רבה על סחר החוץ. מחירי חומרי הגלם, המשמשים לייצור, מושפעים הן מהשינויים במחיריהם העולמיים במטבע חוץ והן מהתפתחותו של שער החליפין. גם במחקרים אחרים על משקים פתוחים, כמו ספרד ובריטניה, נמצאה השפעה דומה של חומרי הגלם על המחירים. (ש)
בבנק ישראל אומרים כי נראה, שלמרות ההיסטוריה האינפלציונית של ישראל, מנגנון קביעת המחירים התאים עצמו לסביבה של יציבות מחירים, כפי ששוררת בשנים האחרונות. עוד נמצא כי מידת ההסתכלות אחורה בעת התאמת המחירים - כלומר, ההתבססות על התפתחות המחירים בעבר – נמוכה יחסית, ואילו המשקל הניתן לציפיות להתפתחות המחירים בעתיד גדול יחסית. בנוסף, מושפע קצב שינוי המחירים גם מעלות העבודה, התלויה, בין השאר ברמת הפעילות במשק. במשק ברמת פעילות נמוכה תיטה עלות העבודה להיות נמוכה יותר וקצב שינויי המחירים צפוי להיות איטי יותר.
יצויין כי תוצאות המחקר מתבססות על מודל מבני הקרוי "עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית" – מסגרת מחשבתית המקובלת בעולם לניתוח הקשרים בין שינויי המחירים והפעילות הריאלית. מסגרת זו מניחה שקיימת תחרות לא משוכללת בשוקי המוצרים ושהיכולת להתאים מחירים מדי תקופה אינה מלאה. זאת, בשל העלות הכרוכה בעצם התהליך של התאמת המחירים והקושי לזהות בכל תקופה את שיעור השינוי הדרוש במחירים.
במחקר נמצא עוד, כי בנוסף לעלות העבודה והציפיות לאינפלציה עתידית, המשפיעות על קביעת המחירים במשקים גדולים וסגורים כמו ארה"ב, בישראל, מחירי חומרי הגלם הם גורם חשוב נוסף בקביעת המחירים. זאת, בשל היותה משק קטן ופתוח המתבסס במידה רבה על סחר החוץ. מחירי חומרי הגלם, המשמשים לייצור, מושפעים הן מהשינויים במחיריהם העולמיים במטבע חוץ והן מהתפתחותו של שער החליפין. גם במחקרים אחרים על משקים פתוחים, כמו ספרד ובריטניה, נמצאה השפעה דומה של חומרי הגלם על המחירים. (ש)