קבוצה של חמישה תושבים מישוב אלי סיני שבצפון רצועת עזה שלחו מכתב למספר חברי כנסת תחת הכותרת "הגרשת וגם ירשת" ובו הביעו את התנגדותם לפינוי מחד ומאידך טענו כי חוק פינוי פיצוי גורם עוול כלכלי למתישבים ואינו תואם כלל את המציאות.
הקבוצה המתקראת "נציגות קבוצת מתישבי אלי סיני" טוענת כי הם מיצגים כ25 משפחות מתושבי הישוב. הקבוצה בקשה לפתוח בסדרת פגישות עם חברי כנסת במטרה לשנות חוק הפיצויים העומד לעלות להצבעה בתחילת נובמבר .
ח"כ עמרי שרון נענה לפנייתם והזמינם ללשכתו בכנסת.
"כקבוצת חברים בישוב אלי סיני אנו מדגישים כי אין ברצוננו להתפנות" כותבים חברי הקבוצה "כאן בתנאי פתיחה קשים בנינו את ביתנו, גידלנו את ילדינו והקימונו ישוב קהילתי לתפארת".
...לצערנו מעיון בחוק המוצע אנו מוצאים שמעבר לצעדים הדרקוניים והכוחניים שמתכוונת המדינה לנקוט נגד המתישבים המתנגדים לפינוי, ישנה התיחסות מזלזלת לאספקטים האישיים החברתיים והכלכליים של המיועדים לפינוי, וכך אנו מוצאים עצמנו במערכה כפולה. מלחמה על הבית ומערכה על בית ועל עתיד ילדינו.
חברי הקבוצה מזכירים כי בתזכיר החוק נכתב כי: "תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתישבים המפונים. על ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה בביצוע התוכנית את ההשלכות על המפונים, הסיוע להם ולהקל עליהם ככל שניתן במשך התהליך" ובהמשך מופיע כי "לזכאים לפיצוי יוענק פיצוי הוגן וראוי".
"לדאבוננו" אומרים חברי הקבוצה "כל מי שנתן את ידו לכתיבת תזכיר החוק פעל באופן מנוכר לכוונת החוק, למצבנו ולאורח חיינו. באיצטלה של "יום פקודה" בו כולם צריכים להתישר לפי אותם פרמטרים ומבלי להתיחס להשלכות העקיפות והישירות שיהיו כתוצאה מכל התהליך עלינו כאנשים, כמשפחות וכחברה.
קבוצת המתישבים מנו מספר עיוותים ועוולות בהצעת החוק לפיצוי.
1.תחשיב הפיצוי על בנית בית מגורים נע בין 500 ל900 דלור למטר מרובע כאשר רוב המתישבים הם בעלי בתים גדולים. מחיר זה איננו ריאלי ולא מתיחס כלל לעלות הבניה באזורי יחוס שהוא גבוה הרבה יותר. כך גם הפיצויים בגין הקרקע בסך 50,000 דולר לבעלי וותק מאקסימאלי שהם נמוכים באופן מובהק ממחיר שטחים באזורי יחוס ובפרט במקומות דומים טופוגרפית וחברתית.
2. החוק קושר בין וותק לבין זכויות על הקרקע, מה שפוגע בזכויות הקנין של חלק מהמתישבים. יש להפריד בין זכויות על קרקע לבין וותק.
3. אין כל התיחסות לעובד שנאלץ בשל העתקת מקום מגוריו לעזוב את מקום עבודתו. פיצויי פיטורין סטנטרדיטיים אינם עונים על הפסדים נוספים כמו וותק במקום עבודה , זכויות סוציאליות מוניטין וקידום וכדומה. תקופת פיצויי הפיטורין כחצי שנה אינם זמן סביר במציאות הכלכלית כיום למציאת מקום עבודה.
4.מענק דמי שכירות מוצע לחצי שנה בלבד כאשר פרק הזמן לבנית בית הוא שלש שנים.
5. מענק דמי השכירות הוא 400 דולר לחודש שהוא סכום לא ריאלי הפוגע בעקרון הרצף של מרבית המתישבים וברמת החיים שלהם הורגלו מבחינת גודל הדירה.
6. מענק הוצאות הובלה והתארגנות מכסים מעבר אחד בלבד ללא כל התיחסות לעובדה שכל המתישבים יצטרכו לנדוד לפחות פעמיים עד שיגיעו לביתם הקבוע.
כמו כן מתעלם החוק באופן בוטה מפרמטרים חיוניים בכל תחשיב הוגן לסיטאוציה זו כמו נזקים כלכליים נוספים כמו תכולת בית שאינה ניתנת להעברה, השקעות בתשתיות ובגינה, טיפול וליווי פסיכולוגי הכרחי לאור ניסיון העבר וטראומת פינוי מתישבי סיני. אין פיצוי כמשמעו בחוק על עוגמת הנפש הנגרמת מהעקירה וההשקעה האדירה הנדרשת לקליטתם במקומות חילופיים.
כמו כן אין התיחסות לאיבוד זכויות עתידיות של בנים ובנות בגירים המתגוררים בישוב ואין התיחסות להסכמים כלכליים
קבוצת המתישבים מדגישה כי "אין בפניה זו מבחינת הבעת הסכמתנו לפינוי וכי אנו זכאים להיאבק בגזירה זו במגבלות החוק".
חברי הקבוצה דרשו מחברי הכנסת "שלא לתת יד להצעת החוק הזו במתכונתה הנוכחית ללא קשר לעמדתך בנושא הפינוי".
בסיום הפגישה הביע ח"כ עמרי שרון הסכמה לדבריהם.חברי הקבוצה נפגשו גם עם מספר חברי כנסת נוספים.
הקבוצה המתקראת "נציגות קבוצת מתישבי אלי סיני" טוענת כי הם מיצגים כ25 משפחות מתושבי הישוב. הקבוצה בקשה לפתוח בסדרת פגישות עם חברי כנסת במטרה לשנות חוק הפיצויים העומד לעלות להצבעה בתחילת נובמבר .
ח"כ עמרי שרון נענה לפנייתם והזמינם ללשכתו בכנסת.
"כקבוצת חברים בישוב אלי סיני אנו מדגישים כי אין ברצוננו להתפנות" כותבים חברי הקבוצה "כאן בתנאי פתיחה קשים בנינו את ביתנו, גידלנו את ילדינו והקימונו ישוב קהילתי לתפארת".
...לצערנו מעיון בחוק המוצע אנו מוצאים שמעבר לצעדים הדרקוניים והכוחניים שמתכוונת המדינה לנקוט נגד המתישבים המתנגדים לפינוי, ישנה התיחסות מזלזלת לאספקטים האישיים החברתיים והכלכליים של המיועדים לפינוי, וכך אנו מוצאים עצמנו במערכה כפולה. מלחמה על הבית ומערכה על בית ועל עתיד ילדינו.
חברי הקבוצה מזכירים כי בתזכיר החוק נכתב כי: "תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתישבים המפונים. על ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה בביצוע התוכנית את ההשלכות על המפונים, הסיוע להם ולהקל עליהם ככל שניתן במשך התהליך" ובהמשך מופיע כי "לזכאים לפיצוי יוענק פיצוי הוגן וראוי".
"לדאבוננו" אומרים חברי הקבוצה "כל מי שנתן את ידו לכתיבת תזכיר החוק פעל באופן מנוכר לכוונת החוק, למצבנו ולאורח חיינו. באיצטלה של "יום פקודה" בו כולם צריכים להתישר לפי אותם פרמטרים ומבלי להתיחס להשלכות העקיפות והישירות שיהיו כתוצאה מכל התהליך עלינו כאנשים, כמשפחות וכחברה.
קבוצת המתישבים מנו מספר עיוותים ועוולות בהצעת החוק לפיצוי.
1.תחשיב הפיצוי על בנית בית מגורים נע בין 500 ל900 דלור למטר מרובע כאשר רוב המתישבים הם בעלי בתים גדולים. מחיר זה איננו ריאלי ולא מתיחס כלל לעלות הבניה באזורי יחוס שהוא גבוה הרבה יותר. כך גם הפיצויים בגין הקרקע בסך 50,000 דולר לבעלי וותק מאקסימאלי שהם נמוכים באופן מובהק ממחיר שטחים באזורי יחוס ובפרט במקומות דומים טופוגרפית וחברתית.
2. החוק קושר בין וותק לבין זכויות על הקרקע, מה שפוגע בזכויות הקנין של חלק מהמתישבים. יש להפריד בין זכויות על קרקע לבין וותק.
3. אין כל התיחסות לעובד שנאלץ בשל העתקת מקום מגוריו לעזוב את מקום עבודתו. פיצויי פיטורין סטנטרדיטיים אינם עונים על הפסדים נוספים כמו וותק במקום עבודה , זכויות סוציאליות מוניטין וקידום וכדומה. תקופת פיצויי הפיטורין כחצי שנה אינם זמן סביר במציאות הכלכלית כיום למציאת מקום עבודה.
4.מענק דמי שכירות מוצע לחצי שנה בלבד כאשר פרק הזמן לבנית בית הוא שלש שנים.
5. מענק דמי השכירות הוא 400 דולר לחודש שהוא סכום לא ריאלי הפוגע בעקרון הרצף של מרבית המתישבים וברמת החיים שלהם הורגלו מבחינת גודל הדירה.
6. מענק הוצאות הובלה והתארגנות מכסים מעבר אחד בלבד ללא כל התיחסות לעובדה שכל המתישבים יצטרכו לנדוד לפחות פעמיים עד שיגיעו לביתם הקבוע.
כמו כן מתעלם החוק באופן בוטה מפרמטרים חיוניים בכל תחשיב הוגן לסיטאוציה זו כמו נזקים כלכליים נוספים כמו תכולת בית שאינה ניתנת להעברה, השקעות בתשתיות ובגינה, טיפול וליווי פסיכולוגי הכרחי לאור ניסיון העבר וטראומת פינוי מתישבי סיני. אין פיצוי כמשמעו בחוק על עוגמת הנפש הנגרמת מהעקירה וההשקעה האדירה הנדרשת לקליטתם במקומות חילופיים.
כמו כן אין התיחסות לאיבוד זכויות עתידיות של בנים ובנות בגירים המתגוררים בישוב ואין התיחסות להסכמים כלכליים
קבוצת המתישבים מדגישה כי "אין בפניה זו מבחינת הבעת הסכמתנו לפינוי וכי אנו זכאים להיאבק בגזירה זו במגבלות החוק".
חברי הקבוצה דרשו מחברי הכנסת "שלא לתת יד להצעת החוק הזו במתכונתה הנוכחית ללא קשר לעמדתך בנושא הפינוי".
בסיום הפגישה הביע ח"כ עמרי שרון הסכמה לדבריהם.חברי הקבוצה נפגשו גם עם מספר חברי כנסת נוספים.