בעבר רק מקרים בודדים השפיעו על תוצאות הבחירות, מצבים בהם מתמודד פלט הערה טפשית או כזו שהרתיעה את הצופים או המאזינים. דוגמא לכך היתה הזעתו הבולטת של ריצ'רד ניקסון, שיצרה תחושה של חוסר נינוחות ואי נעימות בעימות מול קנדי. השפעה דומה זכורה כתוצאה מהערתו של דוקאקיס שאמר כי אם יאנסו את אשתו הוא יתייחס בכובד ראש ובהגינות אל הנאשם. האשימו אותו בחוסר אנושיות.
הסקרים לדברי אטינגר מראים מירוץ צמוד וההכרעה תהיה כפי הנראה בסיום 'על קו המטרה' , אלא אם כן יתרחשו עד אז אירועים מרחיקי לכת. הציבור הוא מוסיף, אינו מצביע עבור מועמד הקורא תיגר על הנשיא אלא בעד או נגד הנשיא המכהן, ומצבו של בוש, הזוכה לציון שלילי של כ 50% , חמור.
על פניו נראים סיכוייו של קרי "לחתוך את המטרה עם החזה לפני בוש",טובים יותר, אומר אטינגר. לדבריו הנושא הישראלי נמצא בין השורות בהתמודדות לנשיאות כאשר שני המועמדים משתמשים בו כדי להצדיק מלחמה בעירק. בוש אמר כי המלחמה בעירק היתה חשובה מאד לישראל משום שהיתה פלטפורמה טובה בדעת הקהל הנוצרית ובקרב היהדות האמריקנית. קרי אמר כדי להצדיק את מעמדו כ'לוחם בטרור', כי בשעה שהמלחמה בעירק היתה משגה המלחמה בטרור חשובה משום ש'זה חשוב לישראל'. אטינגר מוסיף כי בפעם הראשונה עומדים נושא הטרור והמלחמה בעירק מעבר לים, במקום גבוה יותר מנושאי כלכלה אבטלה ומיסים בהקשר לבחירות.לדבריו בעיני דעת הקהל האמריקנית ישראל היא "השריף עם הכובע הלבן והערבים הפלשתינים הם הבריון הרע עם הכובע השחור".
ישראל הוא מציין אינה מנצלת את הענין לטובתה.
נושא התנתקות לא עלה בעימותי הועידה הרפובליקנית או הועידה הדמוקרטית והנושא נעדר לחלוטין מ'מסך הרדאר' של בוש וקרי, אומר אטינגר. הנושא גם לא היה בעבר על סדר היום, אלא רק כאשר ראש הממשלה או ראש לשכתו היו באים ומעלים את הנושא. "ההנתקות אינה מבית מדרשם של האמריקנים אלא מבית מדרשו של שרון".
היבחרו של קרי לנשיאות ארה"ב יחמיר את מצבה של ישראל אומר אטינגר. לדבריו יופעלו עליה לחצים כבדים יותר לוותר ביש"ע וזאת משום שקרי הוא בתפיסתו "או"מניק ורב לאומי", מעין "שלום עכשוניק בינלאומי". קרי קורא לארה"ב לעמוד במבחן גלובלי ולהפוך את האו"ם ואת הזירה הבינלאומית לבעלת משקל רב יותר כולל בנוגע לענין הישראלי. הוא צפוי להעניק משקל רב יותר להחלטות האו"ם לדיוניו וגם לסנקציות שהוא עלול להטיל, אומר אטינגר.
הסקרים לדברי אטינגר מראים מירוץ צמוד וההכרעה תהיה כפי הנראה בסיום 'על קו המטרה' , אלא אם כן יתרחשו עד אז אירועים מרחיקי לכת. הציבור הוא מוסיף, אינו מצביע עבור מועמד הקורא תיגר על הנשיא אלא בעד או נגד הנשיא המכהן, ומצבו של בוש, הזוכה לציון שלילי של כ 50% , חמור.
על פניו נראים סיכוייו של קרי "לחתוך את המטרה עם החזה לפני בוש",טובים יותר, אומר אטינגר. לדבריו הנושא הישראלי נמצא בין השורות בהתמודדות לנשיאות כאשר שני המועמדים משתמשים בו כדי להצדיק מלחמה בעירק. בוש אמר כי המלחמה בעירק היתה חשובה מאד לישראל משום שהיתה פלטפורמה טובה בדעת הקהל הנוצרית ובקרב היהדות האמריקנית. קרי אמר כדי להצדיק את מעמדו כ'לוחם בטרור', כי בשעה שהמלחמה בעירק היתה משגה המלחמה בטרור חשובה משום ש'זה חשוב לישראל'. אטינגר מוסיף כי בפעם הראשונה עומדים נושא הטרור והמלחמה בעירק מעבר לים, במקום גבוה יותר מנושאי כלכלה אבטלה ומיסים בהקשר לבחירות.לדבריו בעיני דעת הקהל האמריקנית ישראל היא "השריף עם הכובע הלבן והערבים הפלשתינים הם הבריון הרע עם הכובע השחור".
ישראל הוא מציין אינה מנצלת את הענין לטובתה.
נושא התנתקות לא עלה בעימותי הועידה הרפובליקנית או הועידה הדמוקרטית והנושא נעדר לחלוטין מ'מסך הרדאר' של בוש וקרי, אומר אטינגר. הנושא גם לא היה בעבר על סדר היום, אלא רק כאשר ראש הממשלה או ראש לשכתו היו באים ומעלים את הנושא. "ההנתקות אינה מבית מדרשם של האמריקנים אלא מבית מדרשו של שרון".
היבחרו של קרי לנשיאות ארה"ב יחמיר את מצבה של ישראל אומר אטינגר. לדבריו יופעלו עליה לחצים כבדים יותר לוותר ביש"ע וזאת משום שקרי הוא בתפיסתו "או"מניק ורב לאומי", מעין "שלום עכשוניק בינלאומי". קרי קורא לארה"ב לעמוד במבחן גלובלי ולהפוך את האו"ם ואת הזירה הבינלאומית לבעלת משקל רב יותר כולל בנוגע לענין הישראלי. הוא צפוי להעניק משקל רב יותר להחלטות האו"ם לדיוניו וגם לסנקציות שהוא עלול להטיל, אומר אטינגר.