עיתונאים במדינות ערביות אינם נהנים מחופש תנועה או מגישה למקומות בהם מתרחשים אירועים ובמקרים רבים השלטונות אף אינם מאשרים להם לדווח על הנעשה. לפיכך המידע שמגיע לצרכן התקשורת הערבי מקורו מארה"ב, אירופה ואפילו מישראל. כך אומר תומס ג'ורגיסאן שליח העתון הלבנוני א-נאהר בוושינגטון.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי הדברים נאמרו במהלך כינוס תקשורת ערבי תחת הכותרת:
"חשיפה: עיתונאים ערביים בוחנים את מקצועם", שנערך באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. בכינוס עליו מדווחת מחלקת המדינה האמריקנית, השתתפו גם עורכים בכירים מרשת אל ג'זירה ומדיילי סטאר.
'למרות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם הערבי, פריחת הטלויזיה הלווינית והרחבת השימוש באינטרנט, התקשורת הערבית מתמודדת עם מכשולים רבים, אמר ג'ורגיסאן. לדבריו השלטונות הערביים שולטים בתקשורת, גם בזו הנחשבת לעצמאית. הממשלות הערביות נוהגות בעיתונאים הערביים בשיטת המקל והגזר "ומקל יותר מאשר גזר", אמר ג'ורגיסאן, וזאת כדי ש'לא יפרצו את המסגרת'. "העיתונאים הערביים מאויימים, מציקים להם ומטילים עליהם סנקציות, אם אינם מדווחים את מה שנאמר להם לדווח. פעמים רבות הם אף נעצרים ונכלאים".
לדבריו למרות שהתקשורת הערבית מנסה לחקות תכניות מערביות כמו 'מי רוצה להיות מיליונר', למעשה הם צריכים לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי להגיע לרמת הדיווח ואיכותה של זו המערבית, המסקרת אזורי עימות. במניעת גישה למידע ובשליטה באופן פרסומו, מאמצות הממשלות הערביות את המוטו של הפוקס ניוס: "אנחנו מדווחים אתם מחליטים", אבל במהופך: "אנחנו מחליטים ואתם מדווחים".
חאפז אל מיראזי מנהל מרכז אל ג'זירה בוושינגטון הצטרף לדברי ג'ורגיסאן והוסיף כי למכשולים הניצבים בפני התקשורת הערבית יש השפעה שלילית 'אם התקשורת הערבית אינה יכולה לדווח מתוך ארצה ואם אל ג'זירה אינה יכולה לדווח מסעודיה ומבחריין, התוצאה היא שהתקשורת מביעה השקפות ולא חדשות'.
ראמי ג'ורג' חורי עורך ראשי בעתון הלבנוני הדיילי סטאר אמר כי התקשורת אינה יכולה לשמש כלי אפקטיבי לשינוי בשל העדר פלורליזם פוליטי במדינות הערביות. "אזרחים ערבים זועמים הצורכים תקשורת ערבית אינם יכולים לאחר מכן ללכת לקלפי ולבחור הנהגה אחרת".
חורי אומר כי לתקשורת הערבית חולשה נוספת, היא אינה יכולה לבקר את המושכים בחוטים מאחורי הקלעים בעולם הערבי, הפועלים לעיתים בדרכי רמייה פוליטיות וללא מתן דין וחשבון ציבורי.
עם זאת חורי ציין כי הפופולריות של האינטרנט ואפשרויות השידור ברדיו FM כמו גם התרחבות המדיה הוירטואלית, מאפשרים לעיתונאים ערבים לגבור על מגבלות המשטרים הערביים. "גם אם ידיעה מסויימת בהרלד טריביון או בדיילי סטאר אינה מוצאת חן בעיני 'השייח' של סוריה או מצרים, והוא אוסר על הפצת העתון, אין בכך חשיבות, משום שהעתון מופץ ב 10 מדינות ערביות אחרות ומי שרוצה יכול להגיע אל העתון באמצעות האינטרנט", אומר חורי.
יתירה מכך הוא מוסיף, שגשוגה של התקשורת הפרטית בעולם הערבי נובע מכך ש"התקשורת הממשלתית כמוה כמו השלטונות, מאבדת תמיכה ציבורית, אמינות ולגיטימציה". להערכתו תהליך הליברליזציה בתקשורת הערבית כבר בעיצומו.
בדו שיח שניהלו חברי הפאנל עם משתתפי הכינוס השיב חורי לשאלה על מקומן של הנשים בתקשורת הערבית. לדבריו נשים ערביות עורכות תכניות חדשותיות ברמה טובה, מנתחות אירועי תקשורת ומדווחות. הוא ציין כי "מרבית הדיווח מ'פלשתין' מתבצע על ידי עיתונאיות" ולדבריו "הן עושות עבודה מצויינת".
כתבתנו מציינת כי מהודעת מחלקת המדינה האמריקנית על הכינוס עולה כי ממשל בוש יזם תכנית להגדלת מספר העיתונאיות הערביות ואף הקצה לשם הכשרתן 1.7 מיליון דולרים. ע"פ הדיווח בשנת 03 סייעה מחלקת המדינה בשיתוף עם ארגון "שותפות מזה"ת" MEPI ל 13 נשים ערביות ממצרים להשלים את הכשרתן העיתונאית באוניברסיטת ווסט קנטקי, ואף סייעה להן בהתמחותן בעיתונים אמריקניים.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי הדברים נאמרו במהלך כינוס תקשורת ערבי תחת הכותרת:
"חשיפה: עיתונאים ערביים בוחנים את מקצועם", שנערך באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. בכינוס עליו מדווחת מחלקת המדינה האמריקנית, השתתפו גם עורכים בכירים מרשת אל ג'זירה ומדיילי סטאר.
'למרות ההתקדמות הטכנולוגית בעולם הערבי, פריחת הטלויזיה הלווינית והרחבת השימוש באינטרנט, התקשורת הערבית מתמודדת עם מכשולים רבים, אמר ג'ורגיסאן. לדבריו השלטונות הערביים שולטים בתקשורת, גם בזו הנחשבת לעצמאית. הממשלות הערביות נוהגות בעיתונאים הערביים בשיטת המקל והגזר "ומקל יותר מאשר גזר", אמר ג'ורגיסאן, וזאת כדי ש'לא יפרצו את המסגרת'. "העיתונאים הערביים מאויימים, מציקים להם ומטילים עליהם סנקציות, אם אינם מדווחים את מה שנאמר להם לדווח. פעמים רבות הם אף נעצרים ונכלאים".
לדבריו למרות שהתקשורת הערבית מנסה לחקות תכניות מערביות כמו 'מי רוצה להיות מיליונר', למעשה הם צריכים לעבור עוד כברת דרך ארוכה כדי להגיע לרמת הדיווח ואיכותה של זו המערבית, המסקרת אזורי עימות. במניעת גישה למידע ובשליטה באופן פרסומו, מאמצות הממשלות הערביות את המוטו של הפוקס ניוס: "אנחנו מדווחים אתם מחליטים", אבל במהופך: "אנחנו מחליטים ואתם מדווחים".
חאפז אל מיראזי מנהל מרכז אל ג'זירה בוושינגטון הצטרף לדברי ג'ורגיסאן והוסיף כי למכשולים הניצבים בפני התקשורת הערבית יש השפעה שלילית 'אם התקשורת הערבית אינה יכולה לדווח מתוך ארצה ואם אל ג'זירה אינה יכולה לדווח מסעודיה ומבחריין, התוצאה היא שהתקשורת מביעה השקפות ולא חדשות'.
ראמי ג'ורג' חורי עורך ראשי בעתון הלבנוני הדיילי סטאר אמר כי התקשורת אינה יכולה לשמש כלי אפקטיבי לשינוי בשל העדר פלורליזם פוליטי במדינות הערביות. "אזרחים ערבים זועמים הצורכים תקשורת ערבית אינם יכולים לאחר מכן ללכת לקלפי ולבחור הנהגה אחרת".
חורי אומר כי לתקשורת הערבית חולשה נוספת, היא אינה יכולה לבקר את המושכים בחוטים מאחורי הקלעים בעולם הערבי, הפועלים לעיתים בדרכי רמייה פוליטיות וללא מתן דין וחשבון ציבורי.
עם זאת חורי ציין כי הפופולריות של האינטרנט ואפשרויות השידור ברדיו FM כמו גם התרחבות המדיה הוירטואלית, מאפשרים לעיתונאים ערבים לגבור על מגבלות המשטרים הערביים. "גם אם ידיעה מסויימת בהרלד טריביון או בדיילי סטאר אינה מוצאת חן בעיני 'השייח' של סוריה או מצרים, והוא אוסר על הפצת העתון, אין בכך חשיבות, משום שהעתון מופץ ב 10 מדינות ערביות אחרות ומי שרוצה יכול להגיע אל העתון באמצעות האינטרנט", אומר חורי.
יתירה מכך הוא מוסיף, שגשוגה של התקשורת הפרטית בעולם הערבי נובע מכך ש"התקשורת הממשלתית כמוה כמו השלטונות, מאבדת תמיכה ציבורית, אמינות ולגיטימציה". להערכתו תהליך הליברליזציה בתקשורת הערבית כבר בעיצומו.
בדו שיח שניהלו חברי הפאנל עם משתתפי הכינוס השיב חורי לשאלה על מקומן של הנשים בתקשורת הערבית. לדבריו נשים ערביות עורכות תכניות חדשותיות ברמה טובה, מנתחות אירועי תקשורת ומדווחות. הוא ציין כי "מרבית הדיווח מ'פלשתין' מתבצע על ידי עיתונאיות" ולדבריו "הן עושות עבודה מצויינת".
כתבתנו מציינת כי מהודעת מחלקת המדינה האמריקנית על הכינוס עולה כי ממשל בוש יזם תכנית להגדלת מספר העיתונאיות הערביות ואף הקצה לשם הכשרתן 1.7 מיליון דולרים. ע"פ הדיווח בשנת 03 סייעה מחלקת המדינה בשיתוף עם ארגון "שותפות מזה"ת" MEPI ל 13 נשים ערביות ממצרים להשלים את הכשרתן העיתונאית באוניברסיטת ווסט קנטקי, ואף סייעה להן בהתמחותן בעיתונים אמריקניים.