בנק לאומי חוייב לפצות בעל עסק שעסקו קרס בשל עצירת אשראי שרירותית, בנוסף חויב הבנק בהחזר הוצאות בסך 11,700 שקלים. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בפס"ד בערעור כי "חסימת כרטיסי האשראי של התובע הייתה צעד כוחני ונקמני", מצד הבנק.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי התובע, איש עסקים, ניהל חשבון בבנק לאומי ולקח הלוואה בסך 20,000 ₪ לרכישת מכונית. את ההלוואה היה אמור לפרוע ב- 36 תשלומים, ובמסגרת ההליכים לקבלתה, חתם על שטר משכון, לפיו שועבדה המכונית לטובת הבנק. שבועות ספורים לאחר שהתובע רכש את המכונית. היא נגנבה.
חברת הביטוח שביטחה אותה העבירה לבנק את תגמולי הביטוח בסך 71,900 ₪. עם הפקדת הסכום שהתקבל מחברת הביטוח בחשבון העו"ש, נוצרה בחשבון יתרת זכות ומתוכה הפקיד הבנק על דעת עצמו, סך 46,000 ₪ בפיקדון קצר מועד (פק"ם) יומי. התובע ביקש למשוך סך של 43,000 ₪, לרכישת רכב חדש, ולאחר חיוב בעמלות שונות נוצרה בחשבון העו"ש יתרת חובה.
עתה סירב הבנק לתת לתובע את הסכום שביקש ואף הקטין את מסגרת האשראי ל- 6,000 שקלים.
פרקליטו של התובע עו"ד אילן גולדנברג מחיפה טען כי 'הבנק פעל כלפיו ממניעים זרים ופסולים ומתוך רדיפה אישית ונקמנות, והכל בשל עימות שהיה לתובע עם אחת מפקידות הבנק אותה כינה בשם גנאי'.
הבנק לעומת זאת טען כי פעל מכוח שטר המשכון עליו חתם התובע ולכן היה הבנק זכאי לפעול כפי שפעל, שכן שטר המשכון נועד להבטיח אף את התחייבויותיו העתידיות של התובע ללא הגבלה בסכום, וכל פעולותיו בוצעו על פי תנאי החשבון עליהם חתם התובע בעת שפתח את החשבון.
עוד טען הבנק כי כרטיסי האשראי בוטלו משום ש'התובע עשה בהם שימוש לרעה, וחרג ממסגרת האשראי שנקבעה לו'.
התובע החליט להתגונן ובין היתר הקליט את שיחותיו עם סגן מנהל הסניף. שיחות אלו הובאו לבית המשפט ומהן לדברי ביהמ"ש "מסתברת התמונה המצערת, שחסימת כרטיסי האשראי של התובע הייתה צעד כוחני ונקמני בו נקט הבנק לאחר הסלמת הסכסוך בין הצדדים".
עוד כתב השופט כי :"עם כל הכבוד לבנק ולעובדיו, אין אני סבור שהבנק יכול לבקש את כרטיס האשראי 'מתי שהוא רוצה', וכן 'אין אני סבור שהבנק יכול לעשות מה שהוא רוצה". בית המשפט אף קבע כי "ראוי שהנהלת הבנק תתערב באופן מיידי ותדריך את עובדיה, הבכירים והזוטרים, כי חובה מן הדין היא להסביר ללקוח מהות הפעולות המבוצעות על ידו". "ניתוק קשר עם לקוח", קבע בית המשפט, צריך להעשות "באופן הוגן ואחראי, ולא בצורה הפוגעת בלקוח וגורמת לו נזק.", בית המשפט קבע כי התובע יפוצה ויוחזרו לו הוצאות בסך של כ – 27,000 ש"ח.
עו"ד גולדנברג אומר כי לעיתים בנקים מנצלים לקוחות בשעת משבר, תוך ידיעה כי אדם השרוי בקשיים מתקשה לשלם להגנתו ומסכים בדלית ברירה לקבל כל התנהלות של בנקים כולל כזו הפסולה. לדבריו אין לחשוש מלתבוע זכויות מבנק למרות שבנקים יכולים להרשות לעצמם לשכור משרדי עורכי דין גדולים ומפורסמים. בתי המשפט, מציין גולדנברג נוטים להתייחס בצורה אוהדת לאדם 'מהרחוב' הדורש מהבנקים אמות מידה מקצועיות גבוהות ואמינות עליונה.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי התובע, איש עסקים, ניהל חשבון בבנק לאומי ולקח הלוואה בסך 20,000 ₪ לרכישת מכונית. את ההלוואה היה אמור לפרוע ב- 36 תשלומים, ובמסגרת ההליכים לקבלתה, חתם על שטר משכון, לפיו שועבדה המכונית לטובת הבנק. שבועות ספורים לאחר שהתובע רכש את המכונית. היא נגנבה.
חברת הביטוח שביטחה אותה העבירה לבנק את תגמולי הביטוח בסך 71,900 ₪. עם הפקדת הסכום שהתקבל מחברת הביטוח בחשבון העו"ש, נוצרה בחשבון יתרת זכות ומתוכה הפקיד הבנק על דעת עצמו, סך 46,000 ₪ בפיקדון קצר מועד (פק"ם) יומי. התובע ביקש למשוך סך של 43,000 ₪, לרכישת רכב חדש, ולאחר חיוב בעמלות שונות נוצרה בחשבון העו"ש יתרת חובה.
עתה סירב הבנק לתת לתובע את הסכום שביקש ואף הקטין את מסגרת האשראי ל- 6,000 שקלים.
פרקליטו של התובע עו"ד אילן גולדנברג מחיפה טען כי 'הבנק פעל כלפיו ממניעים זרים ופסולים ומתוך רדיפה אישית ונקמנות, והכל בשל עימות שהיה לתובע עם אחת מפקידות הבנק אותה כינה בשם גנאי'.
הבנק לעומת זאת טען כי פעל מכוח שטר המשכון עליו חתם התובע ולכן היה הבנק זכאי לפעול כפי שפעל, שכן שטר המשכון נועד להבטיח אף את התחייבויותיו העתידיות של התובע ללא הגבלה בסכום, וכל פעולותיו בוצעו על פי תנאי החשבון עליהם חתם התובע בעת שפתח את החשבון.
עוד טען הבנק כי כרטיסי האשראי בוטלו משום ש'התובע עשה בהם שימוש לרעה, וחרג ממסגרת האשראי שנקבעה לו'.
התובע החליט להתגונן ובין היתר הקליט את שיחותיו עם סגן מנהל הסניף. שיחות אלו הובאו לבית המשפט ומהן לדברי ביהמ"ש "מסתברת התמונה המצערת, שחסימת כרטיסי האשראי של התובע הייתה צעד כוחני ונקמני בו נקט הבנק לאחר הסלמת הסכסוך בין הצדדים".
עוד כתב השופט כי :"עם כל הכבוד לבנק ולעובדיו, אין אני סבור שהבנק יכול לבקש את כרטיס האשראי 'מתי שהוא רוצה', וכן 'אין אני סבור שהבנק יכול לעשות מה שהוא רוצה". בית המשפט אף קבע כי "ראוי שהנהלת הבנק תתערב באופן מיידי ותדריך את עובדיה, הבכירים והזוטרים, כי חובה מן הדין היא להסביר ללקוח מהות הפעולות המבוצעות על ידו". "ניתוק קשר עם לקוח", קבע בית המשפט, צריך להעשות "באופן הוגן ואחראי, ולא בצורה הפוגעת בלקוח וגורמת לו נזק.", בית המשפט קבע כי התובע יפוצה ויוחזרו לו הוצאות בסך של כ – 27,000 ש"ח.
עו"ד גולדנברג אומר כי לעיתים בנקים מנצלים לקוחות בשעת משבר, תוך ידיעה כי אדם השרוי בקשיים מתקשה לשלם להגנתו ומסכים בדלית ברירה לקבל כל התנהלות של בנקים כולל כזו הפסולה. לדבריו אין לחשוש מלתבוע זכויות מבנק למרות שבנקים יכולים להרשות לעצמם לשכור משרדי עורכי דין גדולים ומפורסמים. בתי המשפט, מציין גולדנברג נוטים להתייחס בצורה אוהדת לאדם 'מהרחוב' הדורש מהבנקים אמות מידה מקצועיות גבוהות ואמינות עליונה.