כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי המחקר שעסק בדפוסי נהיגה בארץ ובגורמים לתאונות דרכים, התמקד בתקופה שבין שנת 01 ליוני 02, בה היו 63 פיגועים.
את המחקר ביצעו במשותף יהושע גולדשטיין חוקר בתחומי הסוציולוגיה והדמוגרפיה באוניברסיטת פרינסטון וגאי סטקלוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. גולדשטיין מציין כי עד עתה נחקרו תופעות כמו פוסט טראומה בהקשר של נפגעי טרור אך השפעותיו של הטרור על כלל האוכלוסיה לא נחקרו.
מהמחקר עולה כי כ 3 ימים אחרי הפיגוע עולה קטלניותן של תאונות הדרכים, זאת בשעה שנפח התנועה של זו 'הבלתי חיונית', יורד ב 10% בעיקר אחרי פיגועים קשים. החוקרים מדגישים כי אינם יודעים להסביר את השינויים בדפוסי הנהיגה באותם 3 ימים שאחרי פיגוע. חלקם אומרים כי ייתכן וחלק מאותן תאונות דרכים קטלניות הן נסיונות מוסווים לבצע התאבדות אך לדעת גולדשטיין בראיון ל new scientist מדובר בהשתקפות המתח המודחק בו נתונים הנהגים לאחר הפיגוע.
אריה קרוגלנסקי פסיכולוג מאוניברסיטת מרילנד אומר כי אנשים מדחיקים מיד אחרי הפיגוע את מחשבותיהם אך לאחר מכן הם מתעייפים ממאמץ ההדחקה והתוצאה היא התפרצות המחשבות לתודעה ובעוצמה כפולה. המחקר לדבריו תורם להבנה כי גם אלו שנראים כאילו הפיגוע 'לא נוגע להם' וכמי ש'שולטים במצב' למעשה סובלים ממתח שיכול לפגוע בתפקודם.
גולדשטיין אומר כי השלכות המחקר מתאימות לכל מדינה אך בעיקר עבור ישראל שבה 'האוכלוסיה ידועה בקשריה ההדוקים, תדירות הפיגועים בה גבוהה ודפוסי הנהיגה האגרסיביים של נהגיה 'ידועים לשימצה'.
את המחקר ביצעו במשותף יהושע גולדשטיין חוקר בתחומי הסוציולוגיה והדמוגרפיה באוניברסיטת פרינסטון וגאי סטקלוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. גולדשטיין מציין כי עד עתה נחקרו תופעות כמו פוסט טראומה בהקשר של נפגעי טרור אך השפעותיו של הטרור על כלל האוכלוסיה לא נחקרו.
מהמחקר עולה כי כ 3 ימים אחרי הפיגוע עולה קטלניותן של תאונות הדרכים, זאת בשעה שנפח התנועה של זו 'הבלתי חיונית', יורד ב 10% בעיקר אחרי פיגועים קשים. החוקרים מדגישים כי אינם יודעים להסביר את השינויים בדפוסי הנהיגה באותם 3 ימים שאחרי פיגוע. חלקם אומרים כי ייתכן וחלק מאותן תאונות דרכים קטלניות הן נסיונות מוסווים לבצע התאבדות אך לדעת גולדשטיין בראיון ל new scientist מדובר בהשתקפות המתח המודחק בו נתונים הנהגים לאחר הפיגוע.
אריה קרוגלנסקי פסיכולוג מאוניברסיטת מרילנד אומר כי אנשים מדחיקים מיד אחרי הפיגוע את מחשבותיהם אך לאחר מכן הם מתעייפים ממאמץ ההדחקה והתוצאה היא התפרצות המחשבות לתודעה ובעוצמה כפולה. המחקר לדבריו תורם להבנה כי גם אלו שנראים כאילו הפיגוע 'לא נוגע להם' וכמי ש'שולטים במצב' למעשה סובלים ממתח שיכול לפגוע בתפקודם.
גולדשטיין אומר כי השלכות המחקר מתאימות לכל מדינה אך בעיקר עבור ישראל שבה 'האוכלוסיה ידועה בקשריה ההדוקים, תדירות הפיגועים בה גבוהה ודפוסי הנהיגה האגרסיביים של נהגיה 'ידועים לשימצה'.