"חיסון ילדי כיתה א` כנגד שעלת צריך להתקיים כנוהל קבוע ויבוא כזריקה אחת עם זריקת הטטנוס והדיפתריה", כך אמר היום יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ שאול יהלום. ח"כ יהלום, כינס היום לדיון דחוף את ועדת הבריאות של הכנסת בעקבות הפרסומים האחרונים על התפרצות מחלת השעלת בישראל.
כתב INN איציק וולף מדווח כי מחלת השעלת מוגדרת על פי ארגון הבריאות העולמי כאחת מ-10 המחלות הקטלניות בעולם לצד איידס, שחפת, צהבת וכדומה. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים עד כדי סכנת חיים, כגון דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, בעיקר אצל תינוקות.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר חולי השעלת בישראל. מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה עולה כי משנת 1999 חלה עלייה משמעותית במספר מקרי התחלואה בשעלת: 311 מקרים בשנת 1999, לעומת כ-100 בממוצע בכל שנה ב-7 השנים הקודמות. בשנת 2003 דווח על 914 מקרים של שעלת, לעומת 546 מקרים בשנת 2002. בנוסף, בחינת שיעור התחלואה במחלה זו בשנת 2004 (חודשים ינואר-אוגוסט) מגלה עלייה של מעל ל-100% במספר המקרים לתקופה המקבילה בשנת 2003.
”כיום אנו נותנים את החיסון נגד לשעלת לתינוקות במסגרת החיסון המשולש, אותו מקבלים 92% מהתינוקות באוכלוסייה. זהו חיסון וולונטרי ואנחנו לא יכולים לכפות אותו על הורי התינוקות, חלקם מעדיפים שלא לחסן את ילדיהם. אני ממליץ להוסיף חיסון לילדים בכיתה א`, בגיל בו העמידות אל מול המחלה יורדת. זה יוריד את התחלואה של שעלת בישראל, אני מעריך את העלות במתן חיסון לילדי כיתה א` ב –5 עד 7 מיליון ש”ח", כך אמר בדיון המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב.
פרופ` רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות אצל ילדים ומומחה לחיסונים, בי”ח סורקה אמר כי החיסון של ילדי כיתה א` לא בא במקום לחסן את כל התינוקות בישראל. "כבר לפני מספר שנים צפינו עלייה תחלואה בשעלת. כאשר הייתי חבר לפני כשלוש שנים בוועדה מקצועית מייעצת למשרד הבריאות המלצנו למשרד הבריאות כבר אז לחסן את כל הילדים בכיתה א` ", אמר והוסיף כי "חשוב גם להוסיף כי הנתונים שקיבלנו אינם בהכרח משקפים את היקפי התחלואה בשעלת בישראל, היקף התחלואה גדול יותר. הרבה מקרים של שעלת קשה לאבחן אצל מבוגרים ולכן מקרים רבים לא מאובחנים, מקרים רבים נוספים אינם מדווחים למשרד הבריאות".
מוריה אשכנזי, אחיות בריאות הציבור ציינה במהלך הדיון שבניגוד לפרסומים אין מחסור בחיסונים. "דיברתי עם טיפות החלב ומשם קיבלתי דיווח שלא קיים מחסור. ישנה בעיה אחרת, בניגוד להוראות אין לנו דיווח עדכני מרופאי הילדים על מקרים בהם אובחנה המחלה , זאת למרות שהם מחויבים בכך, בדומה למקרים של אבחון מחלת השחפת", אמרה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שאול יהלום אמר בסיכום הדיון כי חיסון ילדי כיתה א` כנגד שעלת צריך להתקיים כנוהל קבוע ויבוא כזריקה אחת עם חיסוני הטטנוס והדיפתריה. "אנו פונים למשרד הבריאות לזרז את גיבוש התוכנית וקוראים למשרד האוצר להביא תוספת תקציב לצורך העניין. כמו כן משרד הבריאות צריך לערוך הסברה ישירה אל מול המגמות השוללות מתן חיסונים לתינוקות וילדים, ולהבהיר לציבור את הצד המקצועי והצורך במתן חיסונים אלו", דברי יהלום.
כתב INN איציק וולף מדווח כי מחלת השעלת מוגדרת על פי ארגון הבריאות העולמי כאחת מ-10 המחלות הקטלניות בעולם לצד איידס, שחפת, צהבת וכדומה. המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים עד כדי סכנת חיים, כגון דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, בעיקר אצל תינוקות.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר חולי השעלת בישראל. מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה עולה כי משנת 1999 חלה עלייה משמעותית במספר מקרי התחלואה בשעלת: 311 מקרים בשנת 1999, לעומת כ-100 בממוצע בכל שנה ב-7 השנים הקודמות. בשנת 2003 דווח על 914 מקרים של שעלת, לעומת 546 מקרים בשנת 2002. בנוסף, בחינת שיעור התחלואה במחלה זו בשנת 2004 (חודשים ינואר-אוגוסט) מגלה עלייה של מעל ל-100% במספר המקרים לתקופה המקבילה בשנת 2003.
”כיום אנו נותנים את החיסון נגד לשעלת לתינוקות במסגרת החיסון המשולש, אותו מקבלים 92% מהתינוקות באוכלוסייה. זהו חיסון וולונטרי ואנחנו לא יכולים לכפות אותו על הורי התינוקות, חלקם מעדיפים שלא לחסן את ילדיהם. אני ממליץ להוסיף חיסון לילדים בכיתה א`, בגיל בו העמידות אל מול המחלה יורדת. זה יוריד את התחלואה של שעלת בישראל, אני מעריך את העלות במתן חיסון לילדי כיתה א` ב –5 עד 7 מיליון ש”ח", כך אמר בדיון המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב.
פרופ` רון דגן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות אצל ילדים ומומחה לחיסונים, בי”ח סורקה אמר כי החיסון של ילדי כיתה א` לא בא במקום לחסן את כל התינוקות בישראל. "כבר לפני מספר שנים צפינו עלייה תחלואה בשעלת. כאשר הייתי חבר לפני כשלוש שנים בוועדה מקצועית מייעצת למשרד הבריאות המלצנו למשרד הבריאות כבר אז לחסן את כל הילדים בכיתה א` ", אמר והוסיף כי "חשוב גם להוסיף כי הנתונים שקיבלנו אינם בהכרח משקפים את היקפי התחלואה בשעלת בישראל, היקף התחלואה גדול יותר. הרבה מקרים של שעלת קשה לאבחן אצל מבוגרים ולכן מקרים רבים לא מאובחנים, מקרים רבים נוספים אינם מדווחים למשרד הבריאות".
מוריה אשכנזי, אחיות בריאות הציבור ציינה במהלך הדיון שבניגוד לפרסומים אין מחסור בחיסונים. "דיברתי עם טיפות החלב ומשם קיבלתי דיווח שלא קיים מחסור. ישנה בעיה אחרת, בניגוד להוראות אין לנו דיווח עדכני מרופאי הילדים על מקרים בהם אובחנה המחלה , זאת למרות שהם מחויבים בכך, בדומה למקרים של אבחון מחלת השחפת", אמרה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שאול יהלום אמר בסיכום הדיון כי חיסון ילדי כיתה א` כנגד שעלת צריך להתקיים כנוהל קבוע ויבוא כזריקה אחת עם חיסוני הטטנוס והדיפתריה. "אנו פונים למשרד הבריאות לזרז את גיבוש התוכנית וקוראים למשרד האוצר להביא תוספת תקציב לצורך העניין. כמו כן משרד הבריאות צריך לערוך הסברה ישירה אל מול המגמות השוללות מתן חיסונים לתינוקות וילדים, ולהבהיר לציבור את הצד המקצועי והצורך במתן חיסונים אלו", דברי יהלום.