כתב INN איציק וולף מדווח כי מתחקיר שנעשה על-ידי רשות ההסתדרות לצרכנות אשר הוצג היום בפני הוועדה לפניות הציבור של הכנסת עולה כי בשירותי בריאות כללית, זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים הנם ארוכים יותר בהשוואה לשאר הקופות, יש סניפים שבהם לא קובעים תור לחבר שאינו גר במקום, דבר שמקשה על המבוטחים לקבל טיפול שלא באזור מגוריהם ושזמן ההמתנה הממוצע הארוך ביותר, בכל קופות החולים, הוא לרופא פסיכיאטר ולאורולוג ובערים קטנות ובינוניות קשה במיוחד להשיג תורים.
ח”כ יולי תמיר ציינה כי ממצאי התחקירים מראים כי ככל שמשך ההמתנה לתורים לרופאים מומחים מתארך יותר, כך הפתח לרפואה אפורה גדל. עוד היא שאלה האם העיכוב בתורים אינו פוגע בבריאות המבוטחים.
לשאלה זו ענה ד”ר דרור גוברמן, מנהל המחלקה לרפואת הקהילה במשרד הבריאות, כי שני שלישים מהאוכלוסייה מקבלים תוך שבועיים תור למומחה ושליש מהאוכלוסייה מקבלים מעבר לכך, אך אין פגיעה בבריאות הציבור, שכן הפנייה הראשונית נעשית לרופא המשפחה שהוא המחליט האם המקרה דחוף או לא והוא זה שמזמין תור בעצמו למבוטח.
ח”כ מרינה סולודקין ציינה כי העיכוב במתן תורים נובע מכך שאין פיקוח על רופאים ומספר מקומות העבודה שבהם הם עובדים, לכן קורה שרופא משאיר חולה באמצע ניתוח ורץ לקבל פציינט נוסף. לפיכך יכול להיות כי היעדר הפיקוח מאפשר לרופאים לעבוד על חשבון מתן השירות לחולים. ח”כ סולודקין דרשה ממשרד הבריאות לבדוק את העומס המוטל על הרופאים.
ח”כ יעקב מרגי ציין כי לא יעלה על הדעת שאדם חולה יצטרך לשלם לרופא פרטי סכומים גבוהים ביותר בגלל שהתור שניתן לו נדחה לטווח ארוך ביותר.
שולי ברמלי-גרינברג, ממכון ברוקדיל בג`וינט, ציינה כי בשנת 2003 נערך מחקר במכון שממנו עלה כי:
זמני ההמתנה בשירותי בריאות כללית ארוכים יותר לעומת קופות-החולים האחרות. כמו כן, 41% ממובטחי שירותי בריאות כללית נדרשים להמתין לקביעת תור למומחה מעל לשבועיים ימים. בקופות החולים האחרות, בכשליש מהמקרים נאלצים המבוטחים להמתין מעל לשבועיים לקביעת תור.
לדברי ברמלי-גרינברג, ממצאי המחקר המלאים מלמדים, לגבי ההבדלים בין אוכלוסיות שונות, כי דוברי ערבית מחכים פחות זמן למומחה מאשר אחרים. לדבריה, 16% מדוברי הערבית ממתינים יותר משבועיים לעומת 36% מהאחרים.
מידד גיסין, יו”ר צרכני בריאות ישראל ויו”ר הוועדה לזכויות החולה במועצת הבריאות, ציין כי לא חלו שינויים לטובה בנושא התורים לרופאים מקצועיים. לטענתו, קופות החולים בנו אומנם מוקדי תורים שמקלים על הזמנת התורים, אבל המוקדנים היושבים בהם אינם מוסמכים לקבוע או לסווג מקרים דחופים, וצמודים לרשימות הרופאים ולאפשרויות הקבלה שלהם. עוד טוען גיסין, כי ישנם מקרים בהם נקבע לחולה תור באמצעות קופת-החולים במועד רחוק, אולם יחד עם זאת כאשר הוא פונה למרפאת הרופא, ניתנת לו הצעה לגשת אל הרופא באופן פרטי ולקבל תור אפילו במיידי. לדבריו, המצב חמור לא רק בתורים לרופאים מומחים אלא גם בבדיקות שגרתיות שצריכים החולים לבצע. כמו כן חמור ביותר שקופת חולים לאומית הפסיקה את שירותי הפסיכיאטריה לכל מבוטחיה ללא כל הודעה מוקדמת והפנתה אותם למשרד הבריאות ומשרד הבריאות עומד מנגד ולא נוקט כל פעולה. גיסין הביא דוגמא של חולת סרטן השחלה שסובלת גם מסרטן העור וקיבלה תור לרופא עור לעוד חודשיים וחצי. כמו כן ציין כי התופעה של רופאים עובדי קופת חולים שמקבלים באופן פרטי את המבוטחים של הקופות היא תופעה ידועה, והקופות צריכות לפרסם שחל איסור לקבל מבוטחי קופות במרפאות פרטיות ולגבות על כך תשלום. גיסין ציין כי מתגברת התופעה של רפואה לעשירים ורפואה לעניים.
חני מונין, סמנכ”לית רשות ההסתדרות לצרכנות, ציינה כי במהלך החודש האחרון שבו ובדקו תחקירני הרשות את המצב כיום בתחקיר שנערך באופן אנונימי בעיקר על-ידי זימון תורים ממוקדי הקופות, לרופאים המקצועיים הבאים: נוירולוג, גסטרואנטרולוג, אורטופד, אורולוג, פסיכיאטר וגניקולוג. לדבריה, ממצאי התחקיר הנוכחי מראים כי חלה החמרה בנושא בהשוואה לתחקיר הקודם, וכי קיימת שונות בין קופות החולים השונות ובין ערים שונות. יש לתת את הדעת על כך שבפועל, זמן ההמתנה לרופא מומחה הוא למעשה גבוה יותר. זאת היות ובתחקיר ביקשו התחקירנים מהמוקד שיחפש עבורם את התאריך והרופא הראשונים הפנויים. בנוסף, לאחר ביקור אצל הרופא המומחה, המבוטח מחויב לגשת רק אליו במידה והוא נזקק לו פעם נוספת במהלך אותו רבעון, כך שמן הסתם, זמן ההמתנה לרופא זה ספציפית, מן הסתם, יהיה ממושך יותר ממה שעלה בתחקיר הנוכחי. מונין ציינה כי בעוד שלפני שנה וחצי היו צריכים לחכות לרופא מומחה בממוצע 11 יום, היום מחכים לרופא מומחה 23 יום בממוצע. עוד ציינה כי לא רק שהציבור משלם יותר ומקבל הרבה פחות, אף אחד לא לוקח על עצמו לטפל ולשפר את התופעה. מונין קראה לציבור הצרכנים לעשות בדיקה מקיפה לגבי זמני ההמתנה לרופאים ולשירותים שמספקים להם הקופות ולהצביע ברגליים על ידי מעבר לקופה אחרת.
עו”ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, הדגיש כי לא זו בלבד שחוק ביטוח בריאות ממלכתי קבע חד משמעית את חובת קופות החולים לספק את שירותי הבריאות בתוך זמן סביר, ושמבקר המדינה העביר זה שנים ביקורת קשה על זמני ההמתנה הבלתי סבירים, אלא שכבר בדו”ח לשנים 99-98 עמדה נציבת הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי על היעדר קריטריונים מדויקים לסבירות הטיפול. בהתאם דרשה המועצה לצרכנות קביעת קריטריונים ברורים ואנושיים לקביעת זמני ההמתנה ולסבירות הטיפול.
כל נציגי קופות החולים ציינו כי חל איסור מוחלט על רופאים שעובדים בקופות החולים לקבל את מבוטחי הקופות במרפאותיהם הפרטיות ולגבות מהם כסף עבור שירות זה. בנוסף, נציגי קופות החולים ציינו כי נושא התורים אינו נושא עיקרי שעליו מתלוננים המבוטחים והם מבקרים את עצמם על ידי סקרי שביעות רצון שהם עורכים מדי תקופה בקופות. נציגי הקופות קראו לציבור המבוטחים לפנות לרופאי המשפחה שלהם, שבמידת הצורך יפנו אותם לרופאים מומחים.
גבי בן נון, סמנכ”ל תקצוב במשרד הבריאות, ציין כי יחסית לעולם המערבי זמני ההמתנה לרופאים מומחים בארץ הם סבירים. לדברי בן נון, 50% מאוכלוסיית מדינת ישראל לא ממתינים לרופא מומחה יותר משבוע ימים. עם זאת, בן נון הודה שיש תחומי התמחות שבהם משך ההמתנה הוא ממושך מאוד. לדבריו, גביית כסף ממבוטחים ע”י רופאים מומחים הנה עבירה פלילית. יש צורך לשלם רק את אגרת הביקור לרופא וכל גבייה אחרת במסגרת רפואה ציבורית זה עבירה על החוק. בן נון התנגד לקביעת זמני מקסימום למשך ההמתנה לתורים למומחים וציין כי קביעת זמן כזה תאריך את משכי ההמתנה ותרע את המצב עוד יותר.
בסיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה לפקח על נושא זמן ההמתנה לתורים לרופאים מקצועיים באופן יזום ולא להסתפק בנתונים שמגיעים אליה מקופות החולים עצמן ו/או מגורמים חיצוניים. הוועדה מבקשת להתחיל בבדיקה זו באופן מיידי ולהעביר את תוצאות הבדיקה תוך חודשיים לידי הוועדה.
עוד הוא אמר כי הוועדה פונה למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול במשותף ולאתר מקצועות ותחומים בהם ישנו משך זמן המתנה ממושך במיוחד לרופאים מקצועיים, ולטפל במקצועות אלה באופן ספציפי. כמו כן קרא יו"ר הוועדה לקופות החולים בבקשה לפרסם בקרב ציבור מבוטחיה את העובדה שאסור לרופא מקצועי שעובד עם הקופה לקבל את המבוטחים באופן פרטי ולגבות מהם תשלום על כך, פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבוע מיידית טבלת טווחי זמן סבירים לזמן המתנה לרופאים מקצועיים, בהתאם למקצועות השונים ואמר כי הוועדה פונה לקופות החולים בבקשה להעביר לידיה את הנהלים הפנימיים שאמורים להסדיר את זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים, כולל יעדים שנקבעו בנושא זה.
ח”כ יולי תמיר ציינה כי ממצאי התחקירים מראים כי ככל שמשך ההמתנה לתורים לרופאים מומחים מתארך יותר, כך הפתח לרפואה אפורה גדל. עוד היא שאלה האם העיכוב בתורים אינו פוגע בבריאות המבוטחים.
לשאלה זו ענה ד”ר דרור גוברמן, מנהל המחלקה לרפואת הקהילה במשרד הבריאות, כי שני שלישים מהאוכלוסייה מקבלים תוך שבועיים תור למומחה ושליש מהאוכלוסייה מקבלים מעבר לכך, אך אין פגיעה בבריאות הציבור, שכן הפנייה הראשונית נעשית לרופא המשפחה שהוא המחליט האם המקרה דחוף או לא והוא זה שמזמין תור בעצמו למבוטח.
ח”כ מרינה סולודקין ציינה כי העיכוב במתן תורים נובע מכך שאין פיקוח על רופאים ומספר מקומות העבודה שבהם הם עובדים, לכן קורה שרופא משאיר חולה באמצע ניתוח ורץ לקבל פציינט נוסף. לפיכך יכול להיות כי היעדר הפיקוח מאפשר לרופאים לעבוד על חשבון מתן השירות לחולים. ח”כ סולודקין דרשה ממשרד הבריאות לבדוק את העומס המוטל על הרופאים.
ח”כ יעקב מרגי ציין כי לא יעלה על הדעת שאדם חולה יצטרך לשלם לרופא פרטי סכומים גבוהים ביותר בגלל שהתור שניתן לו נדחה לטווח ארוך ביותר.
שולי ברמלי-גרינברג, ממכון ברוקדיל בג`וינט, ציינה כי בשנת 2003 נערך מחקר במכון שממנו עלה כי:
זמני ההמתנה בשירותי בריאות כללית ארוכים יותר לעומת קופות-החולים האחרות. כמו כן, 41% ממובטחי שירותי בריאות כללית נדרשים להמתין לקביעת תור למומחה מעל לשבועיים ימים. בקופות החולים האחרות, בכשליש מהמקרים נאלצים המבוטחים להמתין מעל לשבועיים לקביעת תור.
לדברי ברמלי-גרינברג, ממצאי המחקר המלאים מלמדים, לגבי ההבדלים בין אוכלוסיות שונות, כי דוברי ערבית מחכים פחות זמן למומחה מאשר אחרים. לדבריה, 16% מדוברי הערבית ממתינים יותר משבועיים לעומת 36% מהאחרים.
מידד גיסין, יו”ר צרכני בריאות ישראל ויו”ר הוועדה לזכויות החולה במועצת הבריאות, ציין כי לא חלו שינויים לטובה בנושא התורים לרופאים מקצועיים. לטענתו, קופות החולים בנו אומנם מוקדי תורים שמקלים על הזמנת התורים, אבל המוקדנים היושבים בהם אינם מוסמכים לקבוע או לסווג מקרים דחופים, וצמודים לרשימות הרופאים ולאפשרויות הקבלה שלהם. עוד טוען גיסין, כי ישנם מקרים בהם נקבע לחולה תור באמצעות קופת-החולים במועד רחוק, אולם יחד עם זאת כאשר הוא פונה למרפאת הרופא, ניתנת לו הצעה לגשת אל הרופא באופן פרטי ולקבל תור אפילו במיידי. לדבריו, המצב חמור לא רק בתורים לרופאים מומחים אלא גם בבדיקות שגרתיות שצריכים החולים לבצע. כמו כן חמור ביותר שקופת חולים לאומית הפסיקה את שירותי הפסיכיאטריה לכל מבוטחיה ללא כל הודעה מוקדמת והפנתה אותם למשרד הבריאות ומשרד הבריאות עומד מנגד ולא נוקט כל פעולה. גיסין הביא דוגמא של חולת סרטן השחלה שסובלת גם מסרטן העור וקיבלה תור לרופא עור לעוד חודשיים וחצי. כמו כן ציין כי התופעה של רופאים עובדי קופת חולים שמקבלים באופן פרטי את המבוטחים של הקופות היא תופעה ידועה, והקופות צריכות לפרסם שחל איסור לקבל מבוטחי קופות במרפאות פרטיות ולגבות על כך תשלום. גיסין ציין כי מתגברת התופעה של רפואה לעשירים ורפואה לעניים.
חני מונין, סמנכ”לית רשות ההסתדרות לצרכנות, ציינה כי במהלך החודש האחרון שבו ובדקו תחקירני הרשות את המצב כיום בתחקיר שנערך באופן אנונימי בעיקר על-ידי זימון תורים ממוקדי הקופות, לרופאים המקצועיים הבאים: נוירולוג, גסטרואנטרולוג, אורטופד, אורולוג, פסיכיאטר וגניקולוג. לדבריה, ממצאי התחקיר הנוכחי מראים כי חלה החמרה בנושא בהשוואה לתחקיר הקודם, וכי קיימת שונות בין קופות החולים השונות ובין ערים שונות. יש לתת את הדעת על כך שבפועל, זמן ההמתנה לרופא מומחה הוא למעשה גבוה יותר. זאת היות ובתחקיר ביקשו התחקירנים מהמוקד שיחפש עבורם את התאריך והרופא הראשונים הפנויים. בנוסף, לאחר ביקור אצל הרופא המומחה, המבוטח מחויב לגשת רק אליו במידה והוא נזקק לו פעם נוספת במהלך אותו רבעון, כך שמן הסתם, זמן ההמתנה לרופא זה ספציפית, מן הסתם, יהיה ממושך יותר ממה שעלה בתחקיר הנוכחי. מונין ציינה כי בעוד שלפני שנה וחצי היו צריכים לחכות לרופא מומחה בממוצע 11 יום, היום מחכים לרופא מומחה 23 יום בממוצע. עוד ציינה כי לא רק שהציבור משלם יותר ומקבל הרבה פחות, אף אחד לא לוקח על עצמו לטפל ולשפר את התופעה. מונין קראה לציבור הצרכנים לעשות בדיקה מקיפה לגבי זמני ההמתנה לרופאים ולשירותים שמספקים להם הקופות ולהצביע ברגליים על ידי מעבר לקופה אחרת.
עו”ד יוסי ברג, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, הדגיש כי לא זו בלבד שחוק ביטוח בריאות ממלכתי קבע חד משמעית את חובת קופות החולים לספק את שירותי הבריאות בתוך זמן סביר, ושמבקר המדינה העביר זה שנים ביקורת קשה על זמני ההמתנה הבלתי סבירים, אלא שכבר בדו”ח לשנים 99-98 עמדה נציבת הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי על היעדר קריטריונים מדויקים לסבירות הטיפול. בהתאם דרשה המועצה לצרכנות קביעת קריטריונים ברורים ואנושיים לקביעת זמני ההמתנה ולסבירות הטיפול.
כל נציגי קופות החולים ציינו כי חל איסור מוחלט על רופאים שעובדים בקופות החולים לקבל את מבוטחי הקופות במרפאותיהם הפרטיות ולגבות מהם כסף עבור שירות זה. בנוסף, נציגי קופות החולים ציינו כי נושא התורים אינו נושא עיקרי שעליו מתלוננים המבוטחים והם מבקרים את עצמם על ידי סקרי שביעות רצון שהם עורכים מדי תקופה בקופות. נציגי הקופות קראו לציבור המבוטחים לפנות לרופאי המשפחה שלהם, שבמידת הצורך יפנו אותם לרופאים מומחים.
גבי בן נון, סמנכ”ל תקצוב במשרד הבריאות, ציין כי יחסית לעולם המערבי זמני ההמתנה לרופאים מומחים בארץ הם סבירים. לדברי בן נון, 50% מאוכלוסיית מדינת ישראל לא ממתינים לרופא מומחה יותר משבוע ימים. עם זאת, בן נון הודה שיש תחומי התמחות שבהם משך ההמתנה הוא ממושך מאוד. לדבריו, גביית כסף ממבוטחים ע”י רופאים מומחים הנה עבירה פלילית. יש צורך לשלם רק את אגרת הביקור לרופא וכל גבייה אחרת במסגרת רפואה ציבורית זה עבירה על החוק. בן נון התנגד לקביעת זמני מקסימום למשך ההמתנה לתורים למומחים וציין כי קביעת זמן כזה תאריך את משכי ההמתנה ותרע את המצב עוד יותר.
בסיכום הישיבה הודיע יו"ר הוועדה כי הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה לפקח על נושא זמן ההמתנה לתורים לרופאים מקצועיים באופן יזום ולא להסתפק בנתונים שמגיעים אליה מקופות החולים עצמן ו/או מגורמים חיצוניים. הוועדה מבקשת להתחיל בבדיקה זו באופן מיידי ולהעביר את תוצאות הבדיקה תוך חודשיים לידי הוועדה.
עוד הוא אמר כי הוועדה פונה למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול במשותף ולאתר מקצועות ותחומים בהם ישנו משך זמן המתנה ממושך במיוחד לרופאים מקצועיים, ולטפל במקצועות אלה באופן ספציפי. כמו כן קרא יו"ר הוועדה לקופות החולים בבקשה לפרסם בקרב ציבור מבוטחיה את העובדה שאסור לרופא מקצועי שעובד עם הקופה לקבל את המבוטחים באופן פרטי ולגבות מהם תשלום על כך, פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבוע מיידית טבלת טווחי זמן סבירים לזמן המתנה לרופאים מקצועיים, בהתאם למקצועות השונים ואמר כי הוועדה פונה לקופות החולים בבקשה להעביר לידיה את הנהלים הפנימיים שאמורים להסדיר את זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים, כולל יעדים שנקבעו בנושא זה.