הדיון הציבורי על הסרבנות הוא תמוה בלשון המעטה, אומר ד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בראיון לכתבת INN רותי אברהם. זאת משום שלדבריו , לא הדיבורים על הסרבנות הם שורש הבעיה, אלא "מתן פקודה בלתי חוקית בעליל אותה אסור לבצע וגם לתת.
הנהגה נבונה תימנע מלתת פקודה כזו. זה העיקר!" לדבריו ההתייחסות היא למצב שבו חיילים יישמעו לדעת רבניהם אך שכחו כי "ישנם אלפי חיילים חילוניים בעלי מצפון ומוסר ללא קשר עם דעת רבנים שלא יהיו מסוגלים לבצע פקודה נוראה זו".
הטעות הוא מוסיף, היא להשוות את אלו מימין שיתנגדו לבצע גירוש יהודים, לסרבנות השמאלית שכבר קיימת ואינה אלא עריקה ממלחמה מול האויב. "יש להבחין בין סירוב מצפוני אמיתי מימין לבין עריקה משמאל", הוא מדגיש.
הרמטכ"ל לדבריו קובע כי הסרבנות היא סכנה לציונות. כאיש צבא במדים אין הוא יכול לומר מה שאזרח יכול לומר: ההתנתקות היא סכנה לציונות, ואחת מתופעות הלוואי שלה היא הסרבנות האפשרית.
"אם ראש הממשלה יגלה אחריות ויחזור בו מתוכניתו המסוכנת, ממילא תיעלם סכנת הסרבנות. אסור שצה"ל ייפגע כתוצאה מכך שהנהגה כושלת תערב אותו בפעילות הנוגדת את תכלית קיומו ואת השבועה שכל חייל נשבע".
תכנית ההתנתקות אינה תכנית התנתקות של ישראל מרצועת עזה אלא עקירת יהודים מבתיהם בחבל ארץ זה אומר בריימן ומדגיש כי "תכנית ההנתקות לא תתבצע, כי שרון אינו יכול לבצעה. אבל, 'גם לו התבצעה', הרי שאין כאן שום התנתקות אלא בריחה תחת אש ושפיכת שמן על מדורת הטרור".
יש כאן התנתקות מוסיף בריימן, התנתקות מהמלחמה בטרור, ומתן שטח וחופש תנועה לטרור. יש כאן התנתקות מההישג העיקרי של השלום עם מצרים: פירוז סיני והרחקת הצבא המצרי מגבולות ישראל. יש פה הכנסת צבא זר ועוין לארץ ישראל, עזה תחילה ויו"ש בהמשך.
ישראל תמשיך להעסיק אוכלוסית אוייב בתוכה, והתנתקות אמיתית היתה צריכה להתחיל בהפסקת העסקתם, הוא אומר ומוסיף כי יש לשים לב ששרון טוען כי זוהי התנתקות חד צדדית אך אין הדבר כך כי היא מתואמת עם כל העולם מלבד עם היהודים, והדבר נוסף על "העיוות הדמוקרטי שנוצר כאן כאשר רה"מ מבצע את מדיניות האופוזיציה עליה גבר ובאמצעות קולותיה".
הנהגה נבונה תימנע מלתת פקודה כזו. זה העיקר!" לדבריו ההתייחסות היא למצב שבו חיילים יישמעו לדעת רבניהם אך שכחו כי "ישנם אלפי חיילים חילוניים בעלי מצפון ומוסר ללא קשר עם דעת רבנים שלא יהיו מסוגלים לבצע פקודה נוראה זו".
הטעות הוא מוסיף, היא להשוות את אלו מימין שיתנגדו לבצע גירוש יהודים, לסרבנות השמאלית שכבר קיימת ואינה אלא עריקה ממלחמה מול האויב. "יש להבחין בין סירוב מצפוני אמיתי מימין לבין עריקה משמאל", הוא מדגיש.
הרמטכ"ל לדבריו קובע כי הסרבנות היא סכנה לציונות. כאיש צבא במדים אין הוא יכול לומר מה שאזרח יכול לומר: ההתנתקות היא סכנה לציונות, ואחת מתופעות הלוואי שלה היא הסרבנות האפשרית.
"אם ראש הממשלה יגלה אחריות ויחזור בו מתוכניתו המסוכנת, ממילא תיעלם סכנת הסרבנות. אסור שצה"ל ייפגע כתוצאה מכך שהנהגה כושלת תערב אותו בפעילות הנוגדת את תכלית קיומו ואת השבועה שכל חייל נשבע".
תכנית ההתנתקות אינה תכנית התנתקות של ישראל מרצועת עזה אלא עקירת יהודים מבתיהם בחבל ארץ זה אומר בריימן ומדגיש כי "תכנית ההנתקות לא תתבצע, כי שרון אינו יכול לבצעה. אבל, 'גם לו התבצעה', הרי שאין כאן שום התנתקות אלא בריחה תחת אש ושפיכת שמן על מדורת הטרור".
יש כאן התנתקות מוסיף בריימן, התנתקות מהמלחמה בטרור, ומתן שטח וחופש תנועה לטרור. יש כאן התנתקות מההישג העיקרי של השלום עם מצרים: פירוז סיני והרחקת הצבא המצרי מגבולות ישראל. יש פה הכנסת צבא זר ועוין לארץ ישראל, עזה תחילה ויו"ש בהמשך.
ישראל תמשיך להעסיק אוכלוסית אוייב בתוכה, והתנתקות אמיתית היתה צריכה להתחיל בהפסקת העסקתם, הוא אומר ומוסיף כי יש לשים לב ששרון טוען כי זוהי התנתקות חד צדדית אך אין הדבר כך כי היא מתואמת עם כל העולם מלבד עם היהודים, והדבר נוסף על "העיוות הדמוקרטי שנוצר כאן כאשר רה"מ מבצע את מדיניות האופוזיציה עליה גבר ובאמצעות קולותיה".