כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בהודעה שמפרסמת הישיבה נכתב ש"שילוב בנות בצה"ל הוא חלק מנושא רחב ביותר הקשור לשאלה העקרונית: האם 'צבא הגנה לישראל' עניינו הגנה על המדינה ואזרחיה בלבד, או שמא יש לצבא מגמות אחרות: כור היתוך חברתי, חינוך, עיצוב החברה הישראלית, תרבות וכדומה".
"בדיון שנערך סביב נושא 'נשים בצה"ל', במסגרת פרוייקט "צבא-חברה" המשותף לצה"ל ול"מכון הישראלי לדמוקרטיה", הגדיר הרמטכ"ל דאז, שאול מופז: הצבא הוא צבא העם, ולצה"ל היה ויש תפקיד של מעצב חברתי באתוס הלאומי של מדינת ישראל. יש דברים מסוימים בתחום הנורמות והערכים של מדינת ישראל, שהצבא הוא שצריך להוביל אותם".
בעקבות אותו דיון מלפני 4 שנים, החל תהליך הטמעת בנות בצה"ל כשבין היתר בוטל "חיל נשים". כעולה מתוך אותו דיון, כותבת הישיבה, צה"ל אימץ למעשה את הגישה ה'פוסט מודרנית' לפיה "כולם שווים ביכולת בכישורים ובתפקוד, על כן אין מקום לחיל מיוחד לנשים אלא לשלבם בכל היחידות בדיוק כמו גברים", ובכך יש נסיון להטמיע בחברה הישראלית באמצעות הצבא ערכים אוניברסליים מערביים "ובלשון הקודש: גויים". רוח פוסט מודרנית זו היא הרוח המנחה כעת את צה"ל,ממשיכה הישיבה בפרסום, והיא מוגדרת כ"'רוח המפקד', כיוון ומגמה שאליה שואף המפקד - הרמטכ"ל, וכל שדרת הפיקוד מיישרת קו על פי רוח זו: סדרות חינוך, הרצאות וכדו' מקדמות את הקו הזה בצה"ל"."הדבר גורם אף לכך שפקודות מטכ"ל מופרות בריש גלי ואין פוצה פה ומצפצף, שכן הדבר מתאים ל'רוח המפקד'. לא ניתן להיות חלק משדרת הפיקוד הגבוהה של צה"ל בלא להיות חלק מן הרוח הזו, שכן זו האוירה השלטת, ויציאה נגד קו זה היא בלתי אפשרית".
'לרשות אלו הדוגלים בהשקפה זו עומדים כלים רבים: תקשורת, אקדמיה, צה"ל וכדומה, ו"הם פועלים בתנופה אדירה להגשמת המטרה", וזאת על אף ש"המציאות מוכיחה שיכולותיהן של נשים - בתחום הלחימה - נופלות משל גברים - במסעות, ריצות, נשיאת משאות וכדומה. על כן מתבצעת 'העדפה מתקנת', המכשירה את הנשים להשתלב במערך הלוחם", מוסיפה הישיבה.
בתום הדיון ציינו ראשי ישיבות ההסדר והמכינות כי "הציבור הדתי פועל ומשפיע" וכי יש צורך להעלות את המודעות אצל החיילים לכך ש"הרצאות וסדרות חינוך שאנו שומעים ועוברים יונקות מן המגמה של החדרת הרוח הפוסט מודרנית, ועלינו להפעיל את חוש הביקורת, ולשמור על סולם הערכים יציב ואיתן".
כתבתנו מציינת כי המשתתפים בדיון לא פסחו על הצורך בחשבון נפש "על מנת שהמאבק על דמותו הרוחנית של צה"ל ועל שמירת ערכי הצניעות של צה"ל ישא פירות, יש לפעול בקרבנו פנימה: הכיצד ניתן לדרוש צניעות בצבא, אם איננו מקפידים על כך בחיינו הפרטיים, באוניברסיטה, בתנועת נוער וכד'? הדרישה 'והיה מחניך קדוש' אינה מתחילה בצבא, אלא בחייו של כל אחד ואחד. רק מתוך כך ניתן לבוא לראשי הצבא לדרוש כי חיילינו יוכלו לשרת בצניעות ובטהרה".
ה"אינטליגנציה" שולטת בתקשורת באקדמיה ובתרבות, הם מציינים, אבל "עיצוב תרבות וחברה תלויים בכך שההמון יקבל את הרוח החדשה ויטמיע אותה אל תוכו. נמצא, אם כן, כי אף שאין בכוחנו להתמודד ישירות מול ה"אינטליגנציה", בכוחנו לפעול על ה"המון". "בידינו המפתח למפגש בלתי אמצעי עם ההמון - מפגשי "פנים אל פנים", בהם אנו יכולים להעמיד את האדם מול עצמו ומול ערכיו, ולגלות - לעצמו ולנו - כי רצונו בערכים, במסורת, ביהדות . דרך הפעילות העיקרית שלנו צריכה להיות עם הציבור, וכאן כוחנו ועוצמתנו. זו הרכבת שעלינו להפעיל ובידינו הדבר".
"בדיון שנערך סביב נושא 'נשים בצה"ל', במסגרת פרוייקט "צבא-חברה" המשותף לצה"ל ול"מכון הישראלי לדמוקרטיה", הגדיר הרמטכ"ל דאז, שאול מופז: הצבא הוא צבא העם, ולצה"ל היה ויש תפקיד של מעצב חברתי באתוס הלאומי של מדינת ישראל. יש דברים מסוימים בתחום הנורמות והערכים של מדינת ישראל, שהצבא הוא שצריך להוביל אותם".
בעקבות אותו דיון מלפני 4 שנים, החל תהליך הטמעת בנות בצה"ל כשבין היתר בוטל "חיל נשים". כעולה מתוך אותו דיון, כותבת הישיבה, צה"ל אימץ למעשה את הגישה ה'פוסט מודרנית' לפיה "כולם שווים ביכולת בכישורים ובתפקוד, על כן אין מקום לחיל מיוחד לנשים אלא לשלבם בכל היחידות בדיוק כמו גברים", ובכך יש נסיון להטמיע בחברה הישראלית באמצעות הצבא ערכים אוניברסליים מערביים "ובלשון הקודש: גויים". רוח פוסט מודרנית זו היא הרוח המנחה כעת את צה"ל,ממשיכה הישיבה בפרסום, והיא מוגדרת כ"'רוח המפקד', כיוון ומגמה שאליה שואף המפקד - הרמטכ"ל, וכל שדרת הפיקוד מיישרת קו על פי רוח זו: סדרות חינוך, הרצאות וכדו' מקדמות את הקו הזה בצה"ל"."הדבר גורם אף לכך שפקודות מטכ"ל מופרות בריש גלי ואין פוצה פה ומצפצף, שכן הדבר מתאים ל'רוח המפקד'. לא ניתן להיות חלק משדרת הפיקוד הגבוהה של צה"ל בלא להיות חלק מן הרוח הזו, שכן זו האוירה השלטת, ויציאה נגד קו זה היא בלתי אפשרית".
'לרשות אלו הדוגלים בהשקפה זו עומדים כלים רבים: תקשורת, אקדמיה, צה"ל וכדומה, ו"הם פועלים בתנופה אדירה להגשמת המטרה", וזאת על אף ש"המציאות מוכיחה שיכולותיהן של נשים - בתחום הלחימה - נופלות משל גברים - במסעות, ריצות, נשיאת משאות וכדומה. על כן מתבצעת 'העדפה מתקנת', המכשירה את הנשים להשתלב במערך הלוחם", מוסיפה הישיבה.
בתום הדיון ציינו ראשי ישיבות ההסדר והמכינות כי "הציבור הדתי פועל ומשפיע" וכי יש צורך להעלות את המודעות אצל החיילים לכך ש"הרצאות וסדרות חינוך שאנו שומעים ועוברים יונקות מן המגמה של החדרת הרוח הפוסט מודרנית, ועלינו להפעיל את חוש הביקורת, ולשמור על סולם הערכים יציב ואיתן".
כתבתנו מציינת כי המשתתפים בדיון לא פסחו על הצורך בחשבון נפש "על מנת שהמאבק על דמותו הרוחנית של צה"ל ועל שמירת ערכי הצניעות של צה"ל ישא פירות, יש לפעול בקרבנו פנימה: הכיצד ניתן לדרוש צניעות בצבא, אם איננו מקפידים על כך בחיינו הפרטיים, באוניברסיטה, בתנועת נוער וכד'? הדרישה 'והיה מחניך קדוש' אינה מתחילה בצבא, אלא בחייו של כל אחד ואחד. רק מתוך כך ניתן לבוא לראשי הצבא לדרוש כי חיילינו יוכלו לשרת בצניעות ובטהרה".
ה"אינטליגנציה" שולטת בתקשורת באקדמיה ובתרבות, הם מציינים, אבל "עיצוב תרבות וחברה תלויים בכך שההמון יקבל את הרוח החדשה ויטמיע אותה אל תוכו. נמצא, אם כן, כי אף שאין בכוחנו להתמודד ישירות מול ה"אינטליגנציה", בכוחנו לפעול על ה"המון". "בידינו המפתח למפגש בלתי אמצעי עם ההמון - מפגשי "פנים אל פנים", בהם אנו יכולים להעמיד את האדם מול עצמו ומול ערכיו, ולגלות - לעצמו ולנו - כי רצונו בערכים, במסורת, ביהדות . דרך הפעילות העיקרית שלנו צריכה להיות עם הציבור, וכאן כוחנו ועוצמתנו. זו הרכבת שעלינו להפעיל ובידינו הדבר".