מחקר חדש שערך המרכז לחקר הביטחון הלאומי מאוניברסיטת חיפה, בראשותו של הפרופסור גבריאל בן-דור בחן את דרך ההתמודדות של הציבור בישראל עם הטרור. את הסקר ערכו פרופ' גבריאל בן-דור וד"ר דפנה קנטי-נסים, בחודש ספטמבר 2004. הסקר נערך באמצעות ראיונות טלפוניים, והוא כלל 1613 נשאלים. להלן הממצאים העיקריים:
• אחד מכל חמישה יהודים בישראל דיווח כי ארע במשפחתו או בקרב חבריו מקרה מוות בעקבות אירוע טרור או מלחמה מאז תחילת האינתיפאדה.
• 14.5% (נתון השקול ל – 797.5 אלף איש) מהציבור היהודי בישראל דווח כי היה עד לאירוע טרור או שנמצא באתר בו היו פצועים או הרוגים מאז תחילת האינתיפאדה.
• 28.1% מכלל הציבור בישראל נמנע מפעילויות, אנשים או מצבים שמזכירים לו את פיגועי הטרור.
• 66.2% מכלל הציבור בישראל דווחו כי בעקבות האינתיפאדה יש בהם פחות אמון לגבי יכולתה של הממשלה להגן עליהם. חוסר האמון של הנשים (72.1%) גבוה מזה של הגברים (59.7%).
• 51.8% (נתון השקול ל – 3,522,400 איש) מכלל הציבור בישראל דווחו כי בעקבות האינתיפאדה, הם מרגישים פחות בשליטה על הגורמים המשפיעים על חייהם.
• 56.3% מכלל הציבור דווחו כי בעקבות האינתיפאדה, הם יותר פסימיים לגבי שלומם ורווחת עתידם. הפסימיות לגבי העתיד בולטת יותר בקרב הציבור הערבי בישראל (61.2%), בהשוואה לציבור היהודי (54.2%).
• אחד מכל חמישה יהודים בישראל דיווח כי ארע במשפחתו או בקרב חבריו מקרה מוות בעקבות אירוע טרור או מלחמה מאז תחילת האינתיפאדה.
• 14.5% (נתון השקול ל – 797.5 אלף איש) מהציבור היהודי בישראל דווח כי היה עד לאירוע טרור או שנמצא באתר בו היו פצועים או הרוגים מאז תחילת האינתיפאדה.
• 28.1% מכלל הציבור בישראל נמנע מפעילויות, אנשים או מצבים שמזכירים לו את פיגועי הטרור.
• 66.2% מכלל הציבור בישראל דווחו כי בעקבות האינתיפאדה יש בהם פחות אמון לגבי יכולתה של הממשלה להגן עליהם. חוסר האמון של הנשים (72.1%) גבוה מזה של הגברים (59.7%).
• 51.8% (נתון השקול ל – 3,522,400 איש) מכלל הציבור בישראל דווחו כי בעקבות האינתיפאדה, הם מרגישים פחות בשליטה על הגורמים המשפיעים על חייהם.
• 56.3% מכלל הציבור דווחו כי בעקבות האינתיפאדה, הם יותר פסימיים לגבי שלומם ורווחת עתידם. הפסימיות לגבי העתיד בולטת יותר בקרב הציבור הערבי בישראל (61.2%), בהשוואה לציבור היהודי (54.2%).