פס ושבו מוסיפים וכותבים לקצב: "כיצד יתכן שאתה, ששחררת מאות מחבלים שפגעו ביהודים כה רבים – סירבת להקל מעט בסבלם של משפחה שכולה ושל אב שכול שאיבד את בתו – ולא פגע באיש? קשה לכתוב זאת, אך זו אמת ברורה, שלו היינו מחבלים – כבר מזמן היינו משוחררים לבתינו. האם אתה סבור שאיציק פס מסוכן לבטחון המדינה יותר מהמחבלים ששחררת? אכן, לצערנו, בך התקיים במלואו הפסוק "כל המרחם על אכזרים – סופו מתאכזר לרחמנים. לבושתנו, אתה מייצג את אמות המידה המוסריות של מדינת ישראל: מדינה המשחררת מחבלים שפגעו באזרחיה – אך מסרבת לשחרר את קרבנותיהם.
מדינה שבהרף עין הופכת אוהב לאויב ולהפך. מדינה בה מי שמביע התנגדות לעקירת יהודים והחרבת בתיהם הוא פושע, שמקומו מאחורי סורג ובריח".

פס מוסיף באופן אישי לנשיא, כי העריך מאוד את המחווה שלו לבוא ולבקר את משפחתו לאחר רצח שלהבת הי"ד ומציין כי המדינה עשתה שימוש ברצח במסגרת המאבק ההסברתי. ואולם " כיום אני נוכח לדעת כי המדינה ונציגיה ניצלו בציניות את סבלנו, ואין כל גילוי של אמפתיה, התחשבות או רגישות למצבנו. לכן אני דורש ממך ומכל מערכות המדינה לא להזכיר יותר את בתי שלהבת הי"ד ולא להשתמש בשמה למטרה כל שהיא. אתם, המתנהגים ברשעות כלפי משפחתה של שלהבת, אל תעזו לשאת את שמה היקר על שפתיכם".

פס מוסיף במכתבו לנשיא: "אתה בסך הכל חותמת גומי בידי השב"כ, הפוליטיקאים והתקשורת השמאלנית". (ר)