הלשכה המרכזית לססטיסטיקה מפרסמת אחר הצהרים נתונים בלתי מעודדים על ביצועי היצוא של המשק. הנתון המדאיג ביותר הוא צניחת יצוא ההיי-טק בשעור של 6.4%. לנתון זה חשיבות מרובה משום שההי-טק נחשב כידוע לאחד "הקטרים" המרכזיים במשק. הוא תופס 46% מהיצוא כולו, שירד בסה"כ ב3.7% .
הירידה ביצוא ההיי-טק מצטרפת לנתונים מדאיגים נוספים ההולכים ומצטברים בשבועות האחרונים: מכירות המסחר הקמעוני ירדו בחודשים יולי-אוגוסט 2004 ב-2% בחישוב שנתי, לאחר יציבות במאי-יוני ולאחר עליות של 4%-9% בפברואר-אפריל ושל 9%- 13% בספטמבר 2003 - ינואר 2004.
המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל ירד בספטמבר בשיעור של 0.3 אחוזים, בהמשך לירידות מתונות יותר בו בחודשיים האחרונים.
במחלקת המחקר מציינים, כי השינויים במדד בששת החודשים האחרונים מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות במשק, לאחר עליה משמעותית בפעילות ברבעון האחרון של 2003 וברבעון הראשון של השנה.
אפילו בתיירות שגם כך רחוקה משיאה, נרשמה ירידה . מספר לינות התיירים בבתי מלון ירד לפי נתוני המגמה בחודש ספטמבר 2004 ב-12% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 5% באוגוסט. זאת, לעומת עלייה של 6% ביולי ושל 19% - 58% באוקטובר 2003 - יוני 2004.
על כל אלה מצטרפים הדיווחים המגיעים מארה"ב על האטה ועל קצב צמיחה קטן מן הצפוי. המשק הישראלי, כידוע, הוא מעין שלוחה של זה האמריקני, משמע, ההשפעה על ישראל היא עניין של זמן.
אינדיקציה אחרת היא האבטלה. אין הפחתה במספר הגבוה של המובטלים והוא נותר על 10.7% מכלל כוח העבודה.
בניתוח כלכלי שפרסם בנק ישראל לאחרונה פורטו התנאים הדרושים לשמירה על מגמת הצמיחה: "המשך ההתאוששות בעולם, רגיעה במצב הביטחוני וחזרה לתוואי יורד של החוב הציבורי תוך יציבות פוליטית" וכן "הגבלת ההוצאה הציבורית וצמצום משקל החוב הציבורי בתוצר" .
מרבית התנאים האלה אינם צפויים להתקיים. מגמת ההתאוששות בעולם נחלשת, רגיעה פוליטית לא מאפיינת כיום את המערכת הישראלית ובשלה יש דווקא הגדלה של ההוצאה הציבורית כדי לקנות רוב לתקציב וכדי לממן את הנסיגה מעזה.
ייתכן כי המשק הישראלי אינו שקוע בבוץ הטובעני כמו לפני שנתיים, אך עדין אינו דורך על קרקע בטוחה. (ר)
הירידה ביצוא ההיי-טק מצטרפת לנתונים מדאיגים נוספים ההולכים ומצטברים בשבועות האחרונים: מכירות המסחר הקמעוני ירדו בחודשים יולי-אוגוסט 2004 ב-2% בחישוב שנתי, לאחר יציבות במאי-יוני ולאחר עליות של 4%-9% בפברואר-אפריל ושל 9%- 13% בספטמבר 2003 - ינואר 2004.
המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל ירד בספטמבר בשיעור של 0.3 אחוזים, בהמשך לירידות מתונות יותר בו בחודשיים האחרונים.
במחלקת המחקר מציינים, כי השינויים במדד בששת החודשים האחרונים מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות במשק, לאחר עליה משמעותית בפעילות ברבעון האחרון של 2003 וברבעון הראשון של השנה.
אפילו בתיירות שגם כך רחוקה משיאה, נרשמה ירידה . מספר לינות התיירים בבתי מלון ירד לפי נתוני המגמה בחודש ספטמבר 2004 ב-12% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 5% באוגוסט. זאת, לעומת עלייה של 6% ביולי ושל 19% - 58% באוקטובר 2003 - יוני 2004.
על כל אלה מצטרפים הדיווחים המגיעים מארה"ב על האטה ועל קצב צמיחה קטן מן הצפוי. המשק הישראלי, כידוע, הוא מעין שלוחה של זה האמריקני, משמע, ההשפעה על ישראל היא עניין של זמן.
אינדיקציה אחרת היא האבטלה. אין הפחתה במספר הגבוה של המובטלים והוא נותר על 10.7% מכלל כוח העבודה.
בניתוח כלכלי שפרסם בנק ישראל לאחרונה פורטו התנאים הדרושים לשמירה על מגמת הצמיחה: "המשך ההתאוששות בעולם, רגיעה במצב הביטחוני וחזרה לתוואי יורד של החוב הציבורי תוך יציבות פוליטית" וכן "הגבלת ההוצאה הציבורית וצמצום משקל החוב הציבורי בתוצר" .
מרבית התנאים האלה אינם צפויים להתקיים. מגמת ההתאוששות בעולם נחלשת, רגיעה פוליטית לא מאפיינת כיום את המערכת הישראלית ובשלה יש דווקא הגדלה של ההוצאה הציבורית כדי לקנות רוב לתקציב וכדי לממן את הנסיגה מעזה.
ייתכן כי המשק הישראלי אינו שקוע בבוץ הטובעני כמו לפני שנתיים, אך עדין אינו דורך על קרקע בטוחה. (ר)