רה"מ המשיך ביום ד' להצהיר כי הוא דבק בתכנית ההנתקות ללא קשר למותו של ערפאת ולמרות קולות מימין ומשמאל הקוראים לבצע הערכה מחודשת בשל "המצב החדש".
לפני מספר ימים פרסם עתון "הארץ" כתבה ובה הובאו קטעים מדו"ח הבנק העולמי "המותח ביקורת מרומזת", כלשון הכתבה, על תכנית ההנתקות.
הבנק קובע כי התכנית אינה מספקת את המענה הדרוש לשיקום הכלכלה הפלשתינית המצויה במשבר "מהחמורים ביותר בהיסטוריה המודרנית".
ע"פ נתוני הבנק העולמי, קרוב למחצית מתושבי הרש"פ חיים כיום מתחת לקו העוני, וההכנסה לנפש ירדה לשליש לעומת שנת 2000, ו"בהיעדר תקווה לשיפור כלכלי בציבור הפלשתיני, תגבר הנטייה לאלימות, ובכך ההישגים הביטחוניים הישראלים עלולים לרדת לטמיון".
מומחי הבנק קובעים כי בעייתה העיקרית של הכלכלה הפלשתינית היא בעיקר מדיניות הסגרים המונעת תנועת אנשים וסחורות בין ישראל לרש"פ. עם זאת הם מציינים, הסיבה לכך היא חששה של ישראל מפני נסיונות כניסה של "פעילי טרור" לישראל והמענה לכך, הם ממליצים, הוא באמצעות שכלול אמצעי האבטחה.
תוכנית ההתנתקות הכרוכה בהקלות קטנות בתנועה בתוך רצועת עזה וצפון השומרון אין בכוחה לגרום לתפנית כלכלית, הם קובעים, ומזהירים כי אם כחלק מההתנתקות תיסגר רצועת עזה לתנועת אנשים וסחורות וכתוצאה, המצב הכלכלי שם יחמיר, עלולה ישראל "לאבד את הרצון הטוב של הקהיליה הבינלאומית שתמכה בהנתקות".
מומחי הבנק העולמי קובעים כי אין די בהסרת סגרים כדי לחלץ את הכלכלה הפלשתינית מהמשבר אלא על הרש"פ לבצע רפורמות. בין היתר הם מונים את הצורך לבצע רפורמות במתן זכיונות, במכרזים, במערכת הכספים והבנקאות וזאת כדי למשוך משקיעים.
בדו"ח הם מתייחסים גם לנכסים שיותירו אחריהם המתיישבים שייעקרו. בישובים הם כותבים נמצאת תשתית בעלת ערך כלכלי כמו תשתיות ייצור תעשייתי וחקלאי וכדי שברש"פ אפשר יהיה להעזר בהן, יש להקים סוכנות זמנית שבסמכותה יהיה לטפל בהעברה זו באופן מסודר. (ר)
לפני מספר ימים פרסם עתון "הארץ" כתבה ובה הובאו קטעים מדו"ח הבנק העולמי "המותח ביקורת מרומזת", כלשון הכתבה, על תכנית ההנתקות.
הבנק קובע כי התכנית אינה מספקת את המענה הדרוש לשיקום הכלכלה הפלשתינית המצויה במשבר "מהחמורים ביותר בהיסטוריה המודרנית".
ע"פ נתוני הבנק העולמי, קרוב למחצית מתושבי הרש"פ חיים כיום מתחת לקו העוני, וההכנסה לנפש ירדה לשליש לעומת שנת 2000, ו"בהיעדר תקווה לשיפור כלכלי בציבור הפלשתיני, תגבר הנטייה לאלימות, ובכך ההישגים הביטחוניים הישראלים עלולים לרדת לטמיון".
מומחי הבנק קובעים כי בעייתה העיקרית של הכלכלה הפלשתינית היא בעיקר מדיניות הסגרים המונעת תנועת אנשים וסחורות בין ישראל לרש"פ. עם זאת הם מציינים, הסיבה לכך היא חששה של ישראל מפני נסיונות כניסה של "פעילי טרור" לישראל והמענה לכך, הם ממליצים, הוא באמצעות שכלול אמצעי האבטחה.
תוכנית ההתנתקות הכרוכה בהקלות קטנות בתנועה בתוך רצועת עזה וצפון השומרון אין בכוחה לגרום לתפנית כלכלית, הם קובעים, ומזהירים כי אם כחלק מההתנתקות תיסגר רצועת עזה לתנועת אנשים וסחורות וכתוצאה, המצב הכלכלי שם יחמיר, עלולה ישראל "לאבד את הרצון הטוב של הקהיליה הבינלאומית שתמכה בהנתקות".
מומחי הבנק העולמי קובעים כי אין די בהסרת סגרים כדי לחלץ את הכלכלה הפלשתינית מהמשבר אלא על הרש"פ לבצע רפורמות. בין היתר הם מונים את הצורך לבצע רפורמות במתן זכיונות, במכרזים, במערכת הכספים והבנקאות וזאת כדי למשוך משקיעים.
בדו"ח הם מתייחסים גם לנכסים שיותירו אחריהם המתיישבים שייעקרו. בישובים הם כותבים נמצאת תשתית בעלת ערך כלכלי כמו תשתיות ייצור תעשייתי וחקלאי וכדי שברש"פ אפשר יהיה להעזר בהן, יש להקים סוכנות זמנית שבסמכותה יהיה לטפל בהעברה זו באופן מסודר. (ר)