החוק קובע, לראשונה מאז קום המדינה, הנחיות ברורות לפעילותו של שירות הביטחון הכללי. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הבהיר היום כי "אין סמכות בחוק להפעיל לחץ פיזי מתון בכל צורה".
מאז שאושר החוק ב-2002, ישבה ועדת שרים מיוחדת ותיקנה תקנות המפרטות למעשה את המותר והאסור לחוקרי השב"כ במסגרת החוק. לאחר מכן הועברו התקנות והכללים לאישור ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדיונים נטלו חלק פעיל מזוז וראש השב"כ אבי דיכטר.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אמר כי "היו חששות לא מבוטלים של השב"כ שהחוק ישפיע לרעה על תפקודו. השב"כ היה רגיל לפעול באזור הדמדומים, והיו חששות מצידו שתפקודו ויעילותו תיפגע. לאחר סיום החוק אפשר לומר כי השב"כ נהנה מאמון גדול של הציבור ויש מודעות והסכמה רחבה שהחוק תורם לשב"כ. הסתיימה התקופה שהשב"כ היה עובד על פי גחמות או קריצות עין. עתה השב"כ יודע מה מותר לעשות ומה לא. החוק הוא כלי חשוב לניהול עניינו של השב"כ".
"סיום הפרויקט הוא מסר חשוב של המדינה כי היא מדינת חוק גם בעניינים ביטחוניים וחשאיים. המסר המועבר הוא כי שירותי הביטחון של ישראל, למרות המציאות הביטחונית הקשה, פועלים במסגרת החוק", הוסיף מזוז.
מאז שאושר החוק ב-2002, ישבה ועדת שרים מיוחדת ותיקנה תקנות המפרטות למעשה את המותר והאסור לחוקרי השב"כ במסגרת החוק. לאחר מכן הועברו התקנות והכללים לאישור ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדיונים נטלו חלק פעיל מזוז וראש השב"כ אבי דיכטר.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אמר כי "היו חששות לא מבוטלים של השב"כ שהחוק ישפיע לרעה על תפקודו. השב"כ היה רגיל לפעול באזור הדמדומים, והיו חששות מצידו שתפקודו ויעילותו תיפגע. לאחר סיום החוק אפשר לומר כי השב"כ נהנה מאמון גדול של הציבור ויש מודעות והסכמה רחבה שהחוק תורם לשב"כ. הסתיימה התקופה שהשב"כ היה עובד על פי גחמות או קריצות עין. עתה השב"כ יודע מה מותר לעשות ומה לא. החוק הוא כלי חשוב לניהול עניינו של השב"כ".
"סיום הפרויקט הוא מסר חשוב של המדינה כי היא מדינת חוק גם בעניינים ביטחוניים וחשאיים. המסר המועבר הוא כי שירותי הביטחון של ישראל, למרות המציאות הביטחונית הקשה, פועלים במסגרת החוק", הוסיף מזוז.