"לצערנו, הוועדה לבחינת דרכי הפיקוח על החברות הממשלתיות בראשות יחזקאל הרמלך, מתעלמת במתכוון מנושא כאוב זה", הוסיף.
פורוש הגיב על המלצת ועדת הרמלך, לפיה ועדה עצמאית תבדוק את כשירות המועמדים לתפקידי יושבי ראש, מנכ"לים ודירקטורים. "וועדת הרמלך טוענת כי חיוני לפעול להעלאת איכויות הניהול בחברות הממשלתיות, אך איננה מתייחסת כלל לאנומליה של העדר ייצוג לשומרי מצוות הנימנים על הציבור החרדי", דברי פורוש.
עוד אמר, כי עד כה כידוע לא הוכרה אפילו סמיכות לרבנות כמקבילה לתואר אקדמאי, וגם מבעיה זו מתעלמת משום מה וועדת הרמלך. "האבסורד הגדול במינויים בחברות הממשלתיות, ובשירות המדינה בכלל, הוא שבוגר ספרות סינית עתיקה או אמנות יפנית חדישה נחשב כבעל כישורים העולים על מי שלמד שנים בישיבה, או אפילו מי שקיבל סמיכה לרבנות", אמר.
ח"כ פורוש מדגיש, כי בוגרי ישיבות בולטים כיום במגוון מקצועות חופשיים, ועוסקים אף בתפקידי ניהול בכירים במגזר העיסקי. הם יכולים, כמובן, למלא בהצלחה גדולה גם מישרות ניהוליות בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות, גם אם תידרש מהם השלמת ידיעות מסויימות בקורסים.
"במקביל להמלצות וועדת הרמלך אישרה הממשלה, בימים האחרונים, תיקון לחוק החברות הממשלתיות המקל עוד יותר על פוליטיקאים ומפלגות שלטון במינויי חברי מרכזי מפלגות". מציין ח"כ פורוש. "העובדה שאינטרס המינויים זהה בשתי המפלגות הגדולות, מבטיח כנראה שהתיקון יעבור בכנסת וכך יוכלו הליכוד והעבודה להציג בגאווה הישגים בתחום הג'ובים".
פרוש אף ציין, שלפני מספר חודשים הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים) ולפיו, "מי שעבר קורס בתחום עיסוק העיקרי של החברה הממשלתית שתכניו יוחלט על ידי שר האוצר, יוכל לכהן כדירקטור". בדברי ההסבר לחוק אמר שבמקרים רבים גם מי שיש לו תואר בדרכי ההתנהגות של הכתות בהודו מתקבל כדירקטור בחברה ממשלתית העוסקת בתחומים אחרים לגמרי, שכמובן שבין הידע בנעשה בכתות בהודו לבין ניהול חברה ממשלתית המרחק רב מאד, התיקון לחוק יגרום לביטול ההפליה הקיימת במגזרים שונים בציבור אשר יש להם את כל הכישורים לכהן כדירקטור ורק חסרה להם התעודה. ועדת השרים לעניני חקיקה התנגדה להצעת החוק והחוק לא עבר.
עוד אמר, כי התמונה שמציגה וועדת הרמלך על הניהול ב – 121 החברות הממשלתיות היא עגומה. בעוד שמספר הדירקטורים המירבי האפשרי הוא 1.016, הרי שהמספר בפועל הוא 550 בלבד. ל – 60 חברות ממשלתיות אין יו"ר, 15 חברות פועלות ללא דירקטוריון, ואחרות מתקשות לאייש וועדות חשובות דוגמת כספים וביקורת. "אין ספק שהחברות הממשלתיות צריכות לעבור רפורמה, אך ספק אם המלצות וועדת הרמלך יתרמו לכך".
פורוש הגיב על המלצת ועדת הרמלך, לפיה ועדה עצמאית תבדוק את כשירות המועמדים לתפקידי יושבי ראש, מנכ"לים ודירקטורים. "וועדת הרמלך טוענת כי חיוני לפעול להעלאת איכויות הניהול בחברות הממשלתיות, אך איננה מתייחסת כלל לאנומליה של העדר ייצוג לשומרי מצוות הנימנים על הציבור החרדי", דברי פורוש.
עוד אמר, כי עד כה כידוע לא הוכרה אפילו סמיכות לרבנות כמקבילה לתואר אקדמאי, וגם מבעיה זו מתעלמת משום מה וועדת הרמלך. "האבסורד הגדול במינויים בחברות הממשלתיות, ובשירות המדינה בכלל, הוא שבוגר ספרות סינית עתיקה או אמנות יפנית חדישה נחשב כבעל כישורים העולים על מי שלמד שנים בישיבה, או אפילו מי שקיבל סמיכה לרבנות", אמר.
ח"כ פורוש מדגיש, כי בוגרי ישיבות בולטים כיום במגוון מקצועות חופשיים, ועוסקים אף בתפקידי ניהול בכירים במגזר העיסקי. הם יכולים, כמובן, למלא בהצלחה גדולה גם מישרות ניהוליות בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות, גם אם תידרש מהם השלמת ידיעות מסויימות בקורסים.
"במקביל להמלצות וועדת הרמלך אישרה הממשלה, בימים האחרונים, תיקון לחוק החברות הממשלתיות המקל עוד יותר על פוליטיקאים ומפלגות שלטון במינויי חברי מרכזי מפלגות". מציין ח"כ פורוש. "העובדה שאינטרס המינויים זהה בשתי המפלגות הגדולות, מבטיח כנראה שהתיקון יעבור בכנסת וכך יוכלו הליכוד והעבודה להציג בגאווה הישגים בתחום הג'ובים".
פרוש אף ציין, שלפני מספר חודשים הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים) ולפיו, "מי שעבר קורס בתחום עיסוק העיקרי של החברה הממשלתית שתכניו יוחלט על ידי שר האוצר, יוכל לכהן כדירקטור". בדברי ההסבר לחוק אמר שבמקרים רבים גם מי שיש לו תואר בדרכי ההתנהגות של הכתות בהודו מתקבל כדירקטור בחברה ממשלתית העוסקת בתחומים אחרים לגמרי, שכמובן שבין הידע בנעשה בכתות בהודו לבין ניהול חברה ממשלתית המרחק רב מאד, התיקון לחוק יגרום לביטול ההפליה הקיימת במגזרים שונים בציבור אשר יש להם את כל הכישורים לכהן כדירקטור ורק חסרה להם התעודה. ועדת השרים לעניני חקיקה התנגדה להצעת החוק והחוק לא עבר.
עוד אמר, כי התמונה שמציגה וועדת הרמלך על הניהול ב – 121 החברות הממשלתיות היא עגומה. בעוד שמספר הדירקטורים המירבי האפשרי הוא 1.016, הרי שהמספר בפועל הוא 550 בלבד. ל – 60 חברות ממשלתיות אין יו"ר, 15 חברות פועלות ללא דירקטוריון, ואחרות מתקשות לאייש וועדות חשובות דוגמת כספים וביקורת. "אין ספק שהחברות הממשלתיות צריכות לעבור רפורמה, אך ספק אם המלצות וועדת הרמלך יתרמו לכך".