התלונה הוגשה על ידי רשות העתיקות לאחר שדר' אורבך ליוותה, לטענתם, צוות צילום של חדשות HOT . הצוות ערך ביקור באתרים ארכיאולוגיים החדשים שהתגלו בעיר, בהם מתנהלת חפירת הצלה. פעילותה של ד"ר אורבך בעמותה מתמקדת בימים אלה בנסיון לשכנע את הציבור ואת רשות העתיקות בצורך לשמר שני האתרים בהם מבוצעת חפירת הצלה שטחית ואשר שוחררו לבניה על ידי רשות העתיקות.
כתב INN איציק וולף מוסר כי מדובר בשני מוקדי ארכיאולוגיה באיזור חדש של מודיעין. אחד מן האתרים הוא בית בד תעשייתי מתקופת החשמונאים אשר נחשף לאחרונה במדרון דרומית לרעות ונמצאו בו בית חוה קטן ובצמוד לו בית בד גדול, תעשייתי עם מתקני ריסוק סחיטה ואגירת שמן: ים גדול , שני חדרים, שני בורות מים ענקים, אגן אבן גדול, משקולות ובריכה מטוייחת. לידם נחפר בחלקו מקווה טהרה הצמוד לבור מים נוסף. כמו כן נמצאו במקום מטבעות המעידים על התקופה בה היה פעיל בית הבד. האתר השני הוא אתר מן התקופה הכלכוליתית ובו היה, ככל הנראה, מבנה מרכזי של יצור שמן זית, אולי אחת מן העדויות הראשונות לביות זיתי בר.
באזור האתר הארכיאולוגי מתוכננת לקום שכונה אשר תכלול קומפלקס של שמונה קוטג'ים. למרות שבשלב זה עדיין מתנהלות בפועל באתר חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות. בידי העמותה מכתב המוכיח כי רשות העתיקות כבר החליטה על סיום החפירה במקום. כמו כן, גם באתר הכלכוליתי מתנהלות חפירות, וכתבנו מציין כי תוך זמן לא רב ישוחרר גם שטח זה לבניה. כתבנו מציין כי למרבה האירוניה, שם הרחוב שייסלל ע"פ התכנון על גבי הריסות האתר החשמונאי, הוא מרים החשמונאית.
"לפני יותר מעשור שונו תוכניות ברעות הסמוכה, כדי לשמור על 'מיצד חשמונאי', ששמור היום בתוך גינה ציבורית. האתר הראשון, החשמונאי, מיוחד יותר בגלל השילוב עם בית הבד והמקווה ובכל זאת שוחרר לבניה", אמרה ד"ר אורבך לכתבנו.
"באותו יום ששמענו ששטח החפירות שוחרר לבניה על ידי רשות העתיקות שלחנו מכתב למנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, ולנשיא המדינה אשר עזר לנו בעבר לשמר עיירה יהודית שלימה עם בית הכנסת שלה אשר נחשפו בשטח קריית ספר", סיפרה ד"ר אורבך. לדבריה, לא קיבלה תגובה כלשהי ממנכ"ל רשות העתיקות.
אורבך אומרת עוד כי גם מכתבים שנשלחו לאישים נוספים לא הועילו. לדבריה אותם מכותבים טענו כי האחריות היא בידי רשות העתיקות. כך הגיב גם מנכ"ל בית הנשיא, בהשיבו כי ענין זה הוא באחריות רשות העתיקות ולא באחריות נשיא המדינה. השרה הממונה על רשות העתיקות, שרת החינוך והתרבות לימור לבנת, השיבה כי העניין הועבר לטיפול רשות העתיקות וכך השיבה גם שרת השיכון, ציפי לבני, אשר העבירה את העניין לטיפול אחראי משרד השיכון באיזור מודיעין. האחראי הודיע כי הוא פועל לפי חוק ומנהל את הבניה באיזור בתיאום עם רשות העתיקות.
"לאחר שראיתי שמכתבי לא נענו ביקשתי לקבוע פגישה עם מנכ"ל רשות העתיקות. משלא נעניתי ראיתי שככל הנראה מתחמקים מתשובה וזה היווה סימן לכך שאני צודקת. לכן החלטתי לבדוק את הנושא לעומק", אמרה ד"ר אורבך. "הזמנו צוות טלוויזיה שיצלם את האתר מכיוון שלעם ישראל מגיע לראות אלו ממצאים עלולים להיהרס כאן. לאחר שנכנסנו באו אלינו בטענות למה לא תיאמנו את הביקור עם צוות הצילום עם הדוברת של רשות העתיקות ואף איימו להגיש נגדי תלונה על השגת גבול".
התלונה על חשד להשגת הגבול אכן הוגשה בסופו של דבר והיום (ד') בילתה ד"ר אורבך בחקירה של משטרת מודיעין בעניין.
"העתיקות אינן רכושה הפרטי של רשות העתיקות אלא של כלל ישראל. רשות העתיקות עצמה הופקדה בחוק על שמירת העתיקות ולא על הזכות להרוס אותן למען בצע כסף, אותו היא מקבלת ממשרד השיכון תמורת שחרור האתרים לבניה", אומרת ד"ר אורבך ומוסיפה כי אולי רשות העתיקות אינה מעוניינת בשימורו של עוד בית בד אך תושבי מודיעין עצמם כן מעוניינים בכך ומאות מהם אף חתמו על עצומה הקוראת לשימור האתרים. "ניתן להגן על בתי הבד שלא יהרסו מפגעי הטבע ולשלוח כיתות על גבי כיתות לעשות סיור ארכיאולוגי בתוך מודיעין", אמרה. "לצערנו נראה שגורל האתר הכלכוליתי כבר נגזר מכיוון שהדירות המיועדות להיבנות עליו כבר שווקו, אך אנחנו עדיין מקוים שניתן יהיה להציל את בית הבד החשמונאי".
"נעשה לנו נס חנוכה כאשר נמצאו שני האתרים הללו על תכולתם, אומרת ד"ר אורבך ומוסיפה כי "חבל מאוד שרשות העתיקות משחררת אותם לבניה. יש כאן ערך עצום של שימור השורשים היהודיים באתר חשמונאי, וגם כאלו השייכים לתרבות האדם הכללית באתר הכלכוליתי". יש לציין כי ד"ר אורבך אף קיבלה חוות דעת ממומחים לארכיאולוגיה בנוגע לחשיבות הארכיאולוגית של האתרים. אחד מן המומחים הוא פרופסור רם גופנא אשר כתב לאורבך כי ביקר באתר הכלכוליתי ההולך ונחפר במודיעין ולדעתו זהו אתר "יוצא דופן במערכת הישובים הכלכוליתיים המוכרים לנו באזור. הן בשל מיקומו והן בשל תפקודו המשוער-אתר לתעשיית שמן זית. כמו כן התברר שבמקום מצוי גם מבנה פולחני שהיו בו מצבות אבן. כל האלמנטים האלו באתר זועקים לשימורם הראוי במסגרת פרוייקט הבנייה המתוכנן", דברי הפרופסור.
את שיחתה עם כתבנו סיכמה אורבך כשבקולה נימת צער: "עם שלא יודע לשמור על שורשיו נשאר אחר כך תלוי באוויר".
כתב INN איציק וולף מוסר כי מדובר בשני מוקדי ארכיאולוגיה באיזור חדש של מודיעין. אחד מן האתרים הוא בית בד תעשייתי מתקופת החשמונאים אשר נחשף לאחרונה במדרון דרומית לרעות ונמצאו בו בית חוה קטן ובצמוד לו בית בד גדול, תעשייתי עם מתקני ריסוק סחיטה ואגירת שמן: ים גדול , שני חדרים, שני בורות מים ענקים, אגן אבן גדול, משקולות ובריכה מטוייחת. לידם נחפר בחלקו מקווה טהרה הצמוד לבור מים נוסף. כמו כן נמצאו במקום מטבעות המעידים על התקופה בה היה פעיל בית הבד. האתר השני הוא אתר מן התקופה הכלכוליתית ובו היה, ככל הנראה, מבנה מרכזי של יצור שמן זית, אולי אחת מן העדויות הראשונות לביות זיתי בר.
באזור האתר הארכיאולוגי מתוכננת לקום שכונה אשר תכלול קומפלקס של שמונה קוטג'ים. למרות שבשלב זה עדיין מתנהלות בפועל באתר חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות. בידי העמותה מכתב המוכיח כי רשות העתיקות כבר החליטה על סיום החפירה במקום. כמו כן, גם באתר הכלכוליתי מתנהלות חפירות, וכתבנו מציין כי תוך זמן לא רב ישוחרר גם שטח זה לבניה. כתבנו מציין כי למרבה האירוניה, שם הרחוב שייסלל ע"פ התכנון על גבי הריסות האתר החשמונאי, הוא מרים החשמונאית.
"לפני יותר מעשור שונו תוכניות ברעות הסמוכה, כדי לשמור על 'מיצד חשמונאי', ששמור היום בתוך גינה ציבורית. האתר הראשון, החשמונאי, מיוחד יותר בגלל השילוב עם בית הבד והמקווה ובכל זאת שוחרר לבניה", אמרה ד"ר אורבך לכתבנו.
"באותו יום ששמענו ששטח החפירות שוחרר לבניה על ידי רשות העתיקות שלחנו מכתב למנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, ולנשיא המדינה אשר עזר לנו בעבר לשמר עיירה יהודית שלימה עם בית הכנסת שלה אשר נחשפו בשטח קריית ספר", סיפרה ד"ר אורבך. לדבריה, לא קיבלה תגובה כלשהי ממנכ"ל רשות העתיקות.
אורבך אומרת עוד כי גם מכתבים שנשלחו לאישים נוספים לא הועילו. לדבריה אותם מכותבים טענו כי האחריות היא בידי רשות העתיקות. כך הגיב גם מנכ"ל בית הנשיא, בהשיבו כי ענין זה הוא באחריות רשות העתיקות ולא באחריות נשיא המדינה. השרה הממונה על רשות העתיקות, שרת החינוך והתרבות לימור לבנת, השיבה כי העניין הועבר לטיפול רשות העתיקות וכך השיבה גם שרת השיכון, ציפי לבני, אשר העבירה את העניין לטיפול אחראי משרד השיכון באיזור מודיעין. האחראי הודיע כי הוא פועל לפי חוק ומנהל את הבניה באיזור בתיאום עם רשות העתיקות.
"לאחר שראיתי שמכתבי לא נענו ביקשתי לקבוע פגישה עם מנכ"ל רשות העתיקות. משלא נעניתי ראיתי שככל הנראה מתחמקים מתשובה וזה היווה סימן לכך שאני צודקת. לכן החלטתי לבדוק את הנושא לעומק", אמרה ד"ר אורבך. "הזמנו צוות טלוויזיה שיצלם את האתר מכיוון שלעם ישראל מגיע לראות אלו ממצאים עלולים להיהרס כאן. לאחר שנכנסנו באו אלינו בטענות למה לא תיאמנו את הביקור עם צוות הצילום עם הדוברת של רשות העתיקות ואף איימו להגיש נגדי תלונה על השגת גבול".
התלונה על חשד להשגת הגבול אכן הוגשה בסופו של דבר והיום (ד') בילתה ד"ר אורבך בחקירה של משטרת מודיעין בעניין.
"העתיקות אינן רכושה הפרטי של רשות העתיקות אלא של כלל ישראל. רשות העתיקות עצמה הופקדה בחוק על שמירת העתיקות ולא על הזכות להרוס אותן למען בצע כסף, אותו היא מקבלת ממשרד השיכון תמורת שחרור האתרים לבניה", אומרת ד"ר אורבך ומוסיפה כי אולי רשות העתיקות אינה מעוניינת בשימורו של עוד בית בד אך תושבי מודיעין עצמם כן מעוניינים בכך ומאות מהם אף חתמו על עצומה הקוראת לשימור האתרים. "ניתן להגן על בתי הבד שלא יהרסו מפגעי הטבע ולשלוח כיתות על גבי כיתות לעשות סיור ארכיאולוגי בתוך מודיעין", אמרה. "לצערנו נראה שגורל האתר הכלכוליתי כבר נגזר מכיוון שהדירות המיועדות להיבנות עליו כבר שווקו, אך אנחנו עדיין מקוים שניתן יהיה להציל את בית הבד החשמונאי".
"נעשה לנו נס חנוכה כאשר נמצאו שני האתרים הללו על תכולתם, אומרת ד"ר אורבך ומוסיפה כי "חבל מאוד שרשות העתיקות משחררת אותם לבניה. יש כאן ערך עצום של שימור השורשים היהודיים באתר חשמונאי, וגם כאלו השייכים לתרבות האדם הכללית באתר הכלכוליתי". יש לציין כי ד"ר אורבך אף קיבלה חוות דעת ממומחים לארכיאולוגיה בנוגע לחשיבות הארכיאולוגית של האתרים. אחד מן המומחים הוא פרופסור רם גופנא אשר כתב לאורבך כי ביקר באתר הכלכוליתי ההולך ונחפר במודיעין ולדעתו זהו אתר "יוצא דופן במערכת הישובים הכלכוליתיים המוכרים לנו באזור. הן בשל מיקומו והן בשל תפקודו המשוער-אתר לתעשיית שמן זית. כמו כן התברר שבמקום מצוי גם מבנה פולחני שהיו בו מצבות אבן. כל האלמנטים האלו באתר זועקים לשימורם הראוי במסגרת פרוייקט הבנייה המתוכנן", דברי הפרופסור.
את שיחתה עם כתבנו סיכמה אורבך כשבקולה נימת צער: "עם שלא יודע לשמור על שורשיו נשאר אחר כך תלוי באוויר".