הרב עזריאל אריאל, רב הישוב עטרת, התייחס ביומן הלילה של ערוץ 7 'סוגרים יום לדילמת לשון הרע ועיתונות. "אין היתר גורף לעיתונאי לפרסם לשון הרע.הנושא דורש שיקול דעת הלכתי. העקרונות שכתב החפץ חיים בספרו לגבי לשון הרע לפרט, נכונים גם לגבי לשון הרע במערכת ציבורית. ישנו פרק שלם באותו ספר לגבי לשון הרע לתועלת. ביקורת על אישי ציבור נכנסת תחת הדיון הזה, אך החפץ חיים קובע 7 תנאים בהם מותר לומר לשון הרע לתועלת. כל תחקיר וכתבה צריכים לעמוד ב-7 התנאים, ואם כן, חובה ומצוה על האדם לפרסם, כי לא יתכן להפקיר את החיים הציבוריים בידי נוכלים ועושי עול", אמר הרב אריאל.
הרב הוסיף כי גם נביאי ישראל לא היססו מלהוכיח את מלכי ישראל בפומבי, וכתבו זאת בספרים. "יש מקום לביקורת ציבורית נוקבת, אך עליה לעמוד בשורת התנאים שיבטיחו את האיזון הנכון בין אחריות ציבורית, שאמורה להנחות את מפרסם הדברים, לבין אחריות לגורלו וחייו של האדם עליו מפרסמים. יש לאהוב את הציבור בכללותו ואת הפרט, והאיזון בין שתי האהבות הן ההלכות של החפץ חיים".
הרב הציג בדבריו כמה מהעקרונות: אין להציג כודאי דבר שהוא ספק, או לא להציגו כלל. יש לוודא שהפרשנות הכרחית, וכשאפשר לפרש גם לקולא, אין לפרש לחומרא.יש לעמוד במבחן התועלת: האם יש סיכוי סביר שהפרסום יביא את התועלת הנחוצה. יש לוודא שהפרסום ישיג את מטרתו ולא יגרום נזק גדול מדי מזה שמגיע לאותו אדם. הפרסום גם צריך להיות האופציה האחרונות לאחר שנוסו כל האפשרויות האחרות לביעור הנגע. "מצב בו הפרסום הוא ברירת מחדל, ולא נבדקות כלל אלטרנטיבות, הוא מצב בלתי נסבל. יש גם את מבחן הכוונה, האם כוונתו של המפרסם היא רק לתועלת העניין. כשמדובר בערוץ מסחרי שיודע שכתבה עסיסית תביא לו רייטינג ופרסום, האם גוף כזה יכול לעמוד במבחן טוהר הכוונה?", תהה הרב.
הרב הוסיף כי גם נביאי ישראל לא היססו מלהוכיח את מלכי ישראל בפומבי, וכתבו זאת בספרים. "יש מקום לביקורת ציבורית נוקבת, אך עליה לעמוד בשורת התנאים שיבטיחו את האיזון הנכון בין אחריות ציבורית, שאמורה להנחות את מפרסם הדברים, לבין אחריות לגורלו וחייו של האדם עליו מפרסמים. יש לאהוב את הציבור בכללותו ואת הפרט, והאיזון בין שתי האהבות הן ההלכות של החפץ חיים".
הרב הציג בדבריו כמה מהעקרונות: אין להציג כודאי דבר שהוא ספק, או לא להציגו כלל. יש לוודא שהפרשנות הכרחית, וכשאפשר לפרש גם לקולא, אין לפרש לחומרא.יש לעמוד במבחן התועלת: האם יש סיכוי סביר שהפרסום יביא את התועלת הנחוצה. יש לוודא שהפרסום ישיג את מטרתו ולא יגרום נזק גדול מדי מזה שמגיע לאותו אדם. הפרסום גם צריך להיות האופציה האחרונות לאחר שנוסו כל האפשרויות האחרות לביעור הנגע. "מצב בו הפרסום הוא ברירת מחדל, ולא נבדקות כלל אלטרנטיבות, הוא מצב בלתי נסבל. יש גם את מבחן הכוונה, האם כוונתו של המפרסם היא רק לתועלת העניין. כשמדובר בערוץ מסחרי שיודע שכתבה עסיסית תביא לו רייטינג ופרסום, האם גוף כזה יכול לעמוד במבחן טוהר הכוונה?", תהה הרב.