אביתר פלוס מארגון החסד 'יד לדרור' שוחח ביומן 'סוגרים יום' של ערוץ 7 על בעיית העוני בישראל. "ישראל נלחמת בקו העוני אך לא בעוני. קו העוני משמעותו שאם מישהו מרוויח כמה שקלים יותר מ-3000 בחודש, הוא לא מקבל שום הנחה, והמדינה לא יכולה לעזור לו. המספרים הגדלים מדי שנה בדו"ח העוני צריכים לזעזע כל אחד מאיתנו. עני בישראל הוא אדם שאין לו ממה להתקיים כל חודש. שאל אותי מרצה באוניברסיטה 'הרי יש ארגוני חסד, ורואים שאנשים לא מתים מרעב'. אמרתי לו 'אנשים שוקעים בהלוואות, לוקחים מהמכולת בחובות של אלפי שקלים, ואז עוברים למכולת אחרת'. אני מכיר אדם שהיה לו עסק משגשג של פירות וירקות, והוא פשט את הרגל בעקבות חובות שחבו לו הלקוחות".
ארגון יד לדרור מחלק מדי חודש סל מזון למשפחות שמגיעות אליו מארגוני הרווחה ונמצאו מתאימות. עובדת סוציאלית בודקת שהמשפחה לא נתמכת על ידי ארגון אחר. "המטרה היא לאפשר לאדם לחזור למעגל העבודה", מסביר פלוס. "כשלאדם אין מה לאכול, והוא צריך לפתוח חובות במכולת, הוא לא מסוגל לחשוב על מציאת עבודה".
הארגון מקיים מבצעים נוספים כחלוקת ילקוטים, מעילים לחורף ועוד. פלוס אומר כי אלמלא ארגוני החסד היו לשכות הרווחה קטנות מאוד: "הן היו רק צריכות להחליט אם ילד ימשיך לחיות במשפחתו הביולוגית או לא. מעבר לזה אין ביכולתן לעשות. אמרה לי עובדת סוציאלית בלשכה 'אין לי מה לעשות פה. אני רק מתקשרת לארגוני החסד שיכולים לעזור'. ארגונים קמים כל שני וחמישי. הגענו למצב שבתוך השכונות אנשים התארגנו לעזור זה לזה, שכן עוזר לשכן ממול, אין כבר בושה".
לדברי פלוס יש לטפל בבעיה מהשורש, ולא להשקות את העניים בקצבאות כאלו ואחרות מדי פעם. "אם היו לי 50 מיליון שקלים לא הייתי קונה בהם אוכל אלא לוקח לוביסטים לעניין החברתי בכנסת. לאנשים הללו אין שופר, הם לא יצאו לרחובות. אין להם כח ומשאבים. מהנתונים עולה כי 600 אלף בשרות הציבורי משתכרים 2000 שקלים, זו משכורת רעב".
הפתרון לדבריו גלום בהשקעה במציאת מקומות עבודה, אך כאלו שיתנו לאנשים כלים להתמודד "אם אדם ירוויח רק 3000 שקלים, והגן של הילד עולה 670 שקלים, הוא יעדיף להישאר עם הילדים בבית".
ארגון יד לדרור מחלק מדי חודש סל מזון למשפחות שמגיעות אליו מארגוני הרווחה ונמצאו מתאימות. עובדת סוציאלית בודקת שהמשפחה לא נתמכת על ידי ארגון אחר. "המטרה היא לאפשר לאדם לחזור למעגל העבודה", מסביר פלוס. "כשלאדם אין מה לאכול, והוא צריך לפתוח חובות במכולת, הוא לא מסוגל לחשוב על מציאת עבודה".
הארגון מקיים מבצעים נוספים כחלוקת ילקוטים, מעילים לחורף ועוד. פלוס אומר כי אלמלא ארגוני החסד היו לשכות הרווחה קטנות מאוד: "הן היו רק צריכות להחליט אם ילד ימשיך לחיות במשפחתו הביולוגית או לא. מעבר לזה אין ביכולתן לעשות. אמרה לי עובדת סוציאלית בלשכה 'אין לי מה לעשות פה. אני רק מתקשרת לארגוני החסד שיכולים לעזור'. ארגונים קמים כל שני וחמישי. הגענו למצב שבתוך השכונות אנשים התארגנו לעזור זה לזה, שכן עוזר לשכן ממול, אין כבר בושה".
לדברי פלוס יש לטפל בבעיה מהשורש, ולא להשקות את העניים בקצבאות כאלו ואחרות מדי פעם. "אם היו לי 50 מיליון שקלים לא הייתי קונה בהם אוכל אלא לוקח לוביסטים לעניין החברתי בכנסת. לאנשים הללו אין שופר, הם לא יצאו לרחובות. אין להם כח ומשאבים. מהנתונים עולה כי 600 אלף בשרות הציבורי משתכרים 2000 שקלים, זו משכורת רעב".
הפתרון לדבריו גלום בהשקעה במציאת מקומות עבודה, אך כאלו שיתנו לאנשים כלים להתמודד "אם אדם ירוויח רק 3000 שקלים, והגן של הילד עולה 670 שקלים, הוא יעדיף להישאר עם הילדים בבית".