"רפול היה מותג ארץ ישראלי אופייני", פתח אל"מ פלד את דבריו, "צבר עובד אדמה ואוהב האדמה, אוהד ההתיישבות העובדת, ההתיישבות החקלאית ומאוחר יותר גם ההתיישבות על גב ההר. רפול היה איש חינוך, הוא היה מנהיג צבאי, מנהיג פוליטי, אדם פשוט וישר, אדם כן שלא ידע מהן מניפולציות ו'תיכמונים', אדם ישיר וגם דיבורו היה דיבור פשוט, ישר, כן, לא מתחכם ולא מתנשא".
"אני חושב שהנושא הבולט ביותר של עשייתו הציבורית של רפול, יותר מהעשייה הצבאית שלו ויותר מהעשייה הפוליטית שלו הוא פרוייקט "נערי רפול" שהפך למותג חינוכי", אמר פלד. "הוא תבע מהחברה הישראלית, בדוגמא אישית למופת, אחריות לטיפול בנערים שנפלטים ממערכות החינוך ומשירות צבאי ואמר שאסור להזניח את הנערים הללו, אסור שיתגלגלו ברחוב מתוך חוסר עשייה". "לכן אני חושב שהוא ראוי לכל שבח בעשייה החינוכית הזאת שלו ובפרוייקט המהולל הזה שבעצם הפך, לטעמי, לגולת הכותרת של העשייה הציבורית שלו", הסביר פלד את כוונתו באמרו כי רפאל איתן היה איש חינוך.
אל"מ פלד נפגש עם רפאל איתן לראשונה כאשר היה קצין צעיר בחטיבת הצנחנים ואיתן היה מפקד החטיבה. "אני זוכר שהגעתי לצנחנים כמפקד מחלקה צעיר והוטל עלי, כקצין ראשון, לעשות את פעילות החיץ מאיזור כורזים ועד לשפך הירדן. מכיוון שידענו שמדי לילה יש שם חדירות של חיילים או מחבלים אשר מסתננים מן הכיוון הסורי אני ירדתי לילה לילה עם חיילים לשכב שם במארבים. רפול בא לשם לא רק לביקור אלא ירד לפרטים הקטנים ביותר, להנחיות הכי בסיסיות. הוא נכנס לנעלים של מפקד הפלוגה ושל המג"ד וירד עד פרטי הפרטים על מנת להיות בטוח שהכל מתבצע ושהכל מתנהל על פי רוחו, על פי הנחיותיו ועל פי המקצועיות אותה דרש", סיפר פלד על התרשמותו הראשונית מרפאל איתן והוסיף כי איתן עשה עליו רושם אדיר כמח"ט ש"בא ויורד לכל הפרטים הקטנים האלה".
לשאלת מנחה היומן מה מותירה מורשתו של רפאל איתן בימים בהם השירות הצבאי אינו דבר מובן מאיליו, השיב פלד: "רפול לא קיבל סרבנות בשום היבט ובשום נקודת הסתכלות, בטח שלא את הסרבנות לשרת בצה"ל".
"על פי היכרותי עם רפול, הוא היה מאשים את החברה ואת מערכת החינוך בזה שנערים לא מתגייסים לצה"ל", אמר פלד והוסיף שבשל כך כינה אותו בתחילת דבריו כאיש חינוך, "מכיוון שאצלו הכל התחיל ונגמר בחינוך, החינוך היה בשבילו הנושא המרכזי של חיי חברה, קהילה ומדינה".
בעניין סוגיית עמדותיו הפוליטיות של רפאל איתן, אמר פלד כי העובדה שהוא פנה לכיוון הימני של המפה הפוליטית בעוד רוב חבריו מן הפלמ"ח פנו שמאלה היתה קשה לו. "הוא הלך נגד הזרם וללכת תמיד נגד הזרם זה דבר קשה", אמר פלד והוסיף כי גם רחבעם זאבי, גנדי, קורץ מאותו חומר; "הם היו שניהם ישירים, נקיים מכל משחק ומכל מניפולציה. אצל רפול לא שיחקו גינוני כבוד ולא משחקים חברתיים כאלה ואחרים מכיוון שכל חשיבתו של רפול היתה למען ההתיישבות בארץ ישראל ולמען הגנת תושבי מדינת ישראל". פלד אמר עוד על איתן כי לדעתו, הוא היה תמים פוליטי ועובדה זו היתה בעוכריו והסביבה הלא תמימה שסבבה אותו בפוליטיקה הישראלית היא זו שהכריעה אותו.
"אני אזכור אותו תמיד כאיש ישר, הגון, חבר טוב וכאחד כזה שכל ישותו היתה למען ארץ ישראל, למען ההתיישבות בארץ ישראל, למען החקלאות והחקלאים", סיכם פלד את התרשמותו מאיתן והדגיש שוב כי לטעמו, מרכז חייו הציבוריים של איתן היה הפרוייקט החינוכי אותו ייסד, פרוייקט "נערי רפול".
"רפול היה איש שכל ישותו היתה בחינוך וכך צריך לזכור אותו", דברי אל"מ פלד.
"אני חושב שהנושא הבולט ביותר של עשייתו הציבורית של רפול, יותר מהעשייה הצבאית שלו ויותר מהעשייה הפוליטית שלו הוא פרוייקט "נערי רפול" שהפך למותג חינוכי", אמר פלד. "הוא תבע מהחברה הישראלית, בדוגמא אישית למופת, אחריות לטיפול בנערים שנפלטים ממערכות החינוך ומשירות צבאי ואמר שאסור להזניח את הנערים הללו, אסור שיתגלגלו ברחוב מתוך חוסר עשייה". "לכן אני חושב שהוא ראוי לכל שבח בעשייה החינוכית הזאת שלו ובפרוייקט המהולל הזה שבעצם הפך, לטעמי, לגולת הכותרת של העשייה הציבורית שלו", הסביר פלד את כוונתו באמרו כי רפאל איתן היה איש חינוך.
אל"מ פלד נפגש עם רפאל איתן לראשונה כאשר היה קצין צעיר בחטיבת הצנחנים ואיתן היה מפקד החטיבה. "אני זוכר שהגעתי לצנחנים כמפקד מחלקה צעיר והוטל עלי, כקצין ראשון, לעשות את פעילות החיץ מאיזור כורזים ועד לשפך הירדן. מכיוון שידענו שמדי לילה יש שם חדירות של חיילים או מחבלים אשר מסתננים מן הכיוון הסורי אני ירדתי לילה לילה עם חיילים לשכב שם במארבים. רפול בא לשם לא רק לביקור אלא ירד לפרטים הקטנים ביותר, להנחיות הכי בסיסיות. הוא נכנס לנעלים של מפקד הפלוגה ושל המג"ד וירד עד פרטי הפרטים על מנת להיות בטוח שהכל מתבצע ושהכל מתנהל על פי רוחו, על פי הנחיותיו ועל פי המקצועיות אותה דרש", סיפר פלד על התרשמותו הראשונית מרפאל איתן והוסיף כי איתן עשה עליו רושם אדיר כמח"ט ש"בא ויורד לכל הפרטים הקטנים האלה".
לשאלת מנחה היומן מה מותירה מורשתו של רפאל איתן בימים בהם השירות הצבאי אינו דבר מובן מאיליו, השיב פלד: "רפול לא קיבל סרבנות בשום היבט ובשום נקודת הסתכלות, בטח שלא את הסרבנות לשרת בצה"ל".
"על פי היכרותי עם רפול, הוא היה מאשים את החברה ואת מערכת החינוך בזה שנערים לא מתגייסים לצה"ל", אמר פלד והוסיף שבשל כך כינה אותו בתחילת דבריו כאיש חינוך, "מכיוון שאצלו הכל התחיל ונגמר בחינוך, החינוך היה בשבילו הנושא המרכזי של חיי חברה, קהילה ומדינה".
בעניין סוגיית עמדותיו הפוליטיות של רפאל איתן, אמר פלד כי העובדה שהוא פנה לכיוון הימני של המפה הפוליטית בעוד רוב חבריו מן הפלמ"ח פנו שמאלה היתה קשה לו. "הוא הלך נגד הזרם וללכת תמיד נגד הזרם זה דבר קשה", אמר פלד והוסיף כי גם רחבעם זאבי, גנדי, קורץ מאותו חומר; "הם היו שניהם ישירים, נקיים מכל משחק ומכל מניפולציה. אצל רפול לא שיחקו גינוני כבוד ולא משחקים חברתיים כאלה ואחרים מכיוון שכל חשיבתו של רפול היתה למען ההתיישבות בארץ ישראל ולמען הגנת תושבי מדינת ישראל". פלד אמר עוד על איתן כי לדעתו, הוא היה תמים פוליטי ועובדה זו היתה בעוכריו והסביבה הלא תמימה שסבבה אותו בפוליטיקה הישראלית היא זו שהכריעה אותו.
"אני אזכור אותו תמיד כאיש ישר, הגון, חבר טוב וכאחד כזה שכל ישותו היתה למען ארץ ישראל, למען ההתיישבות בארץ ישראל, למען החקלאות והחקלאים", סיכם פלד את התרשמותו מאיתן והדגיש שוב כי לטעמו, מרכז חייו הציבוריים של איתן היה הפרוייקט החינוכי אותו ייסד, פרוייקט "נערי רפול".
"רפול היה איש שכל ישותו היתה בחינוך וכך צריך לזכור אותו", דברי אל"מ פלד.