"אני מודאג מהעובדה כי בהסדר החד צדדי (ההנתקות) טמונה 'גישה פרקטית' שסבורה כי אם מדובר בהסדר חד צדדי אין לו השלכות בינלאומית", כך אמר ח"כ בני אלון במהלך דיון על חוק ההנתקות שנערך השבוע בועדת החוקה.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי אלון אמר שאין "הפקר חד צדדי" בשדה המשפט, ולכל מצב יש השלכות בינלאומיות, אך לדבר אין ביטוי בחוק ההנתקות. לדוגמא הוא ציין:" יכולה להיווצר סיטואציה בה חלילה נעזוב את רצועת עזה ונחזור בעקבות פעילות טרור, האם אז דיננו ככובש זר שהגיע לעירק? בחוק ההנתקות צריכה להיות התייחסות רשמית שתקח בחשבון את ההשלכות של החוק על תביעת ישראל על כל שטחי יש"ע. כל מה שנעשה, הוסיף אלון, ישליך על מצבם של אזורים אחרים ביש"ע.
אלון אמר כי גישתה של הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי ביחסו של היועץ המשפטי מני מזוז בסוגיית בית הקברות במעלה אדומים, שטח שהוגדר על ידו כ"כבוש", עמדה ביסוד אי תמיכתו במינויו של מזוז. לדבריו היה זה סימפטום לתפיסתה החדשה של ממשלת ישראל, המנוגדת לתפיסתן של ממשלות ישראל כולן, ש"הקפידו תמיד לומר שיש לישראל זכות תביעה לריבונות על שטחי יש"ע כאשר יגיע הדיון בהסדר הקבע. הדבר התבטא בדבריו של פרופ' יהודה בלום שהיה נציג ישראל באו"ם, וגם בחוות דעת שנתן בנושא כמומחה למשפט בינלאומי".
אלון אף הוסיף כי גישת ממשלות ישראל לדורותיהן היתה כי השטח לא נכבש ממדינה פלשתינית שלא היתה קיימת, ושמדינת ישראל היא ממשיכתו של המנדט הבריטי, ומתוך כך שומרת לעצמה מתוקפו של המשפט הבינלאומי, את הזכות להתיישבות יהודים בכל ארץ ישראל. לישראל לפי תפיסתה המסורתית, יש עפ"י המשפט הבינלאומי זכויות, גם אם לא סיפחה את יש"ע. זכות להתיישבות יהודים בכל רחבי ארץ ישראל של המנדט הבריטי, וזכות לתביעת ריבונות בדיונים על הסדרי קבע, באו"ם או בכל מסגרת בינלאומית אחרת".
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי אלון אמר שאין "הפקר חד צדדי" בשדה המשפט, ולכל מצב יש השלכות בינלאומיות, אך לדבר אין ביטוי בחוק ההנתקות. לדוגמא הוא ציין:" יכולה להיווצר סיטואציה בה חלילה נעזוב את רצועת עזה ונחזור בעקבות פעילות טרור, האם אז דיננו ככובש זר שהגיע לעירק? בחוק ההנתקות צריכה להיות התייחסות רשמית שתקח בחשבון את ההשלכות של החוק על תביעת ישראל על כל שטחי יש"ע. כל מה שנעשה, הוסיף אלון, ישליך על מצבם של אזורים אחרים ביש"ע.
אלון אמר כי גישתה של הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי ביחסו של היועץ המשפטי מני מזוז בסוגיית בית הקברות במעלה אדומים, שטח שהוגדר על ידו כ"כבוש", עמדה ביסוד אי תמיכתו במינויו של מזוז. לדבריו היה זה סימפטום לתפיסתה החדשה של ממשלת ישראל, המנוגדת לתפיסתן של ממשלות ישראל כולן, ש"הקפידו תמיד לומר שיש לישראל זכות תביעה לריבונות על שטחי יש"ע כאשר יגיע הדיון בהסדר הקבע. הדבר התבטא בדבריו של פרופ' יהודה בלום שהיה נציג ישראל באו"ם, וגם בחוות דעת שנתן בנושא כמומחה למשפט בינלאומי".
אלון אף הוסיף כי גישת ממשלות ישראל לדורותיהן היתה כי השטח לא נכבש ממדינה פלשתינית שלא היתה קיימת, ושמדינת ישראל היא ממשיכתו של המנדט הבריטי, ומתוך כך שומרת לעצמה מתוקפו של המשפט הבינלאומי, את הזכות להתיישבות יהודים בכל ארץ ישראל. לישראל לפי תפיסתה המסורתית, יש עפ"י המשפט הבינלאומי זכויות, גם אם לא סיפחה את יש"ע. זכות להתיישבות יהודים בכל רחבי ארץ ישראל של המנדט הבריטי, וזכות לתביעת ריבונות בדיונים על הסדרי קבע, באו"ם או בכל מסגרת בינלאומית אחרת".