כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בתחילת אוקטובר הוזמנו 4 תנועות נוער בהן תנועת נוער מהרש"פ "איגוד הנוער הפלשתיני העצמאי", "תנועת הנוער הערבי" מישראל, תנועת "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד והלומד", לועידת שלום בנרבון שבדרום צרפת.
בסיכומה של הועידה התבקשו המשתתפים לחתום על מסמך שבו סעיף העוסק בהכרה ב"זכות השיבה", אך לדברי יורם בר-קוביץ מתנועת הנוער העובד והלומד, הסתיימה הועידה ב"מו"מ מתיש שבו מנסים לכפות על הנוער העובד והלומד לקבל (במסמך. ר.א.) את העקרון של 'זכות השיבה' של הפלשתינים לגבולות 48". לכך הנוער העובד והלומד אינו מוכן, אמר.
למעשה, לדבריו, עיקר הויכוח נסב על שלש מילים מרכזיות שהופיעו במסמך בניסוח הבא: "פתרון הוגן לבעיית הפליטים הפלשתינים לפי החלטות האו"ם". לא הסכמנו כי פירוש הדבר הוא הכרה בהחלטה 194 הקובעת שכל פלשתיני אשר רוצה בכך יוכל להכנס לגבולות ישראל של 48, הסביר בר-קוביץ.
תנועת השומר הצעיר חתמה על המסמך.
בעקבות החתימה, כתב העיתונאי עזרא דלומי בעתון "הקיבוץ" כי "תנועת 'השומר הצעיר' חתמה על מסמך אנטי ציוני עם תנועת הנוער הפלשתינית, שמשמעותו הכרה בזכות השיבה וערעור על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". עוד כתב: "העובדה ש'השומר הצעיר' הכיר בזכות זו ואף ניסה לגרור לכך גם את 'הנוער העובד' מלמדת בניגוד למה שחשבנו, שהעיסוק בשלום ב'שומר הצעיר' חצה את הקו 'שתי מדינות לשני עמים' אל עבר ההכרה בזכות השיבה. ההבטחה שהמאבק הוא רק על סיום הכיבוש התבררה ככוזבת... קץ הכיבוש ושתי מדינות לשני עמים עדיין אינם סוף הסיפור. 'השומר הצעיר' מוכן לערער על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
כתבתנו מציינת כי היום (ה) פרסם פסח האוספטר, מזכ"ל תנועת "הנוער העובד והלומד", קריאה לתנועת "השומר הצעיר" לערוך חשבון נפש על החתימה המעידה הם תומכים ב"זכות השיבה". הוא הוסיף בהתייחסו להכחשות שנשמעו בנושא, כי אסור "לתנועת השומר הצעיר להתעלם ולעמעם, להסתיר ולטייח, את החלטתה התומכת בזכות השיבה. על תנועת 'השומר הצעיר' לקיים חשבון נפש נוקב וחסר פניות ביחס להחלטה שהתקבלה בועידתה העשירית – ברוב דמוקרטי ולאחר דיון, כי 'תנועת השומר הצעיר תומכת תמיכה פורמלית ומוסרית בזכות השיבה של הפליטים'".
עוד הוסיף כי אם אכן יש אמת בטענות הנשמעות לפיהן "תנועת השומר הצעיר אינה מקבלת את עקרון זכות השיבה, הרי שעליה לפתוח את הדיון ולקבל החלטת ועידה תואמת לעמדה זו. החלטת ועידה היא הדבר הקובע והמכריע בחייה של תנועה".
בסיכומה של הועידה התבקשו המשתתפים לחתום על מסמך שבו סעיף העוסק בהכרה ב"זכות השיבה", אך לדברי יורם בר-קוביץ מתנועת הנוער העובד והלומד, הסתיימה הועידה ב"מו"מ מתיש שבו מנסים לכפות על הנוער העובד והלומד לקבל (במסמך. ר.א.) את העקרון של 'זכות השיבה' של הפלשתינים לגבולות 48". לכך הנוער העובד והלומד אינו מוכן, אמר.
למעשה, לדבריו, עיקר הויכוח נסב על שלש מילים מרכזיות שהופיעו במסמך בניסוח הבא: "פתרון הוגן לבעיית הפליטים הפלשתינים לפי החלטות האו"ם". לא הסכמנו כי פירוש הדבר הוא הכרה בהחלטה 194 הקובעת שכל פלשתיני אשר רוצה בכך יוכל להכנס לגבולות ישראל של 48, הסביר בר-קוביץ.
תנועת השומר הצעיר חתמה על המסמך.
בעקבות החתימה, כתב העיתונאי עזרא דלומי בעתון "הקיבוץ" כי "תנועת 'השומר הצעיר' חתמה על מסמך אנטי ציוני עם תנועת הנוער הפלשתינית, שמשמעותו הכרה בזכות השיבה וערעור על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". עוד כתב: "העובדה ש'השומר הצעיר' הכיר בזכות זו ואף ניסה לגרור לכך גם את 'הנוער העובד' מלמדת בניגוד למה שחשבנו, שהעיסוק בשלום ב'שומר הצעיר' חצה את הקו 'שתי מדינות לשני עמים' אל עבר ההכרה בזכות השיבה. ההבטחה שהמאבק הוא רק על סיום הכיבוש התבררה ככוזבת... קץ הכיבוש ושתי מדינות לשני עמים עדיין אינם סוף הסיפור. 'השומר הצעיר' מוכן לערער על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
כתבתנו מציינת כי היום (ה) פרסם פסח האוספטר, מזכ"ל תנועת "הנוער העובד והלומד", קריאה לתנועת "השומר הצעיר" לערוך חשבון נפש על החתימה המעידה הם תומכים ב"זכות השיבה". הוא הוסיף בהתייחסו להכחשות שנשמעו בנושא, כי אסור "לתנועת השומר הצעיר להתעלם ולעמעם, להסתיר ולטייח, את החלטתה התומכת בזכות השיבה. על תנועת 'השומר הצעיר' לקיים חשבון נפש נוקב וחסר פניות ביחס להחלטה שהתקבלה בועידתה העשירית – ברוב דמוקרטי ולאחר דיון, כי 'תנועת השומר הצעיר תומכת תמיכה פורמלית ומוסרית בזכות השיבה של הפליטים'".
עוד הוסיף כי אם אכן יש אמת בטענות הנשמעות לפיהן "תנועת השומר הצעיר אינה מקבלת את עקרון זכות השיבה, הרי שעליה לפתוח את הדיון ולקבל החלטת ועידה תואמת לעמדה זו. החלטת ועידה היא הדבר הקובע והמכריע בחייה של תנועה".