אלון שוסטר, ראש מועצת שער הנגב, השתתף אתמול בסיור שנערך לראשי המועצות בגוש קטיף.
ליומן ערוץ 7 אמר שוסטר כי למרות שהוא תומך בהתנתקות, הרי שיש בה דברים בעייתיים. "כפי שמערכת הבטחון מתכוונת להשקיע במיגון הבטחוני, אנו מצפים מהממשלה להשקיע במיגון אזרחי- בתחומי החינוך הרווחה ועוד, לתושבי האזור. כשהפלסטינים יתיצבו על הקו הירוק, אנו מקווים שיהיה שקט. בכל מקרה, לא יהיה פשוט לחיות בנגב ולכן אנו מצפים לתשומת לב ממשלתית רחבה".
שוסטר מסביר כי הוא תומך בהתנתקות שכן לדעתו יש לצמצם את השליטה על הפלסטינים, גם אם הדבר כרוך בסיכון. לדבריו, הסתלקותו של ערפאת היא סיטואציה שמזמינה את המשך הדיון שהופסק בימי ברק. "אם מהצד השני תצא הכרה בישראל כמדינה יהודית, ויתחילו לפרק את ארגוני הטרור, זו סיבה שנוכל להתקדם בתהליך. בינתיים אני בעד המהלך הנוכחי, הוא נכון למרות הסכנות. השאלה היא מה מערכת הערכים של כל אחד מהצדדים בעם, ולא מי מסתכן יותר. החשוב הוא המשך קיומה של ישראל יהודית ודמוקרטית. איננו צריכים לצאת בגלל הטרור. יש לבצע את המהלך בלי קשר למסקנות הצד השני".
שוסטר התייחס גם לשאלה האם הפלסטינים לא יפרשו את הנסיגה כבריחה מהטרור. "תמכתי ביציאה מלבנון וסיני, למרות שהצד השני פרש זאת כניצחון". לגבי שאלת הצורך בהסכם, אמר שוסטר כי חילוקי הדעות בעם הם על מהות ולא על שאלת ההסכם. "אנו זקוקים להתגדרות בגבולות מצומצמים, גם כך 20% מהתושבים אינם יהודים. כדי לשמור על מדינה יהודית לטווח ארוך, יש לעשות את הצעד הזה". שוסטר וחברי ארבעת המועצות האחרים, דורשים הכרה בהם כקו עימות. "גם שדרות לא הוכרה כקו עימות, אך הם מקבלים את ההטבות וסיוע לתושבים ותעשיינים. אנחנו קבלנו הכרה לגבי הטבות במס ובארנונה. אך לא בהיקפים של שדרות. אנו נערכים לשכנוע במשרדי הממשלה, שיבינו שמי שנעמד על קו התפר, לא יכול להיעזר רק בסיוע בטחוני , יש לעשות מאמצים כדי לשכנע אנשים להישאר ולגור כאן. אנו מקווים שבמשרד ראש הממשלה יסיקו את המסקנות".
ליומן ערוץ 7 אמר שוסטר כי למרות שהוא תומך בהתנתקות, הרי שיש בה דברים בעייתיים. "כפי שמערכת הבטחון מתכוונת להשקיע במיגון הבטחוני, אנו מצפים מהממשלה להשקיע במיגון אזרחי- בתחומי החינוך הרווחה ועוד, לתושבי האזור. כשהפלסטינים יתיצבו על הקו הירוק, אנו מקווים שיהיה שקט. בכל מקרה, לא יהיה פשוט לחיות בנגב ולכן אנו מצפים לתשומת לב ממשלתית רחבה".
שוסטר מסביר כי הוא תומך בהתנתקות שכן לדעתו יש לצמצם את השליטה על הפלסטינים, גם אם הדבר כרוך בסיכון. לדבריו, הסתלקותו של ערפאת היא סיטואציה שמזמינה את המשך הדיון שהופסק בימי ברק. "אם מהצד השני תצא הכרה בישראל כמדינה יהודית, ויתחילו לפרק את ארגוני הטרור, זו סיבה שנוכל להתקדם בתהליך. בינתיים אני בעד המהלך הנוכחי, הוא נכון למרות הסכנות. השאלה היא מה מערכת הערכים של כל אחד מהצדדים בעם, ולא מי מסתכן יותר. החשוב הוא המשך קיומה של ישראל יהודית ודמוקרטית. איננו צריכים לצאת בגלל הטרור. יש לבצע את המהלך בלי קשר למסקנות הצד השני".
שוסטר התייחס גם לשאלה האם הפלסטינים לא יפרשו את הנסיגה כבריחה מהטרור. "תמכתי ביציאה מלבנון וסיני, למרות שהצד השני פרש זאת כניצחון". לגבי שאלת הצורך בהסכם, אמר שוסטר כי חילוקי הדעות בעם הם על מהות ולא על שאלת ההסכם. "אנו זקוקים להתגדרות בגבולות מצומצמים, גם כך 20% מהתושבים אינם יהודים. כדי לשמור על מדינה יהודית לטווח ארוך, יש לעשות את הצעד הזה". שוסטר וחברי ארבעת המועצות האחרים, דורשים הכרה בהם כקו עימות. "גם שדרות לא הוכרה כקו עימות, אך הם מקבלים את ההטבות וסיוע לתושבים ותעשיינים. אנחנו קבלנו הכרה לגבי הטבות במס ובארנונה. אך לא בהיקפים של שדרות. אנו נערכים לשכנוע במשרדי הממשלה, שיבינו שמי שנעמד על קו התפר, לא יכול להיעזר רק בסיוע בטחוני , יש לעשות מאמצים כדי לשכנע אנשים להישאר ולגור כאן. אנו מקווים שבמשרד ראש הממשלה יסיקו את המסקנות".