השופטים קיבלו בכך את עתירתו של סרבן גט תושב צרפת, שבית הדין הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. הגבר טען בעתירתו כי יש להכריע במחלוקת בינו לבין אשתו בערכאה המוסמכת במונקו או בפני בית הדין הרבני בצרפת, ולא בפני הבית דין הרבני הגדול.

ברוב של שניים נגד אחד קיבלו השופטים את עתירתו, והורו על ביטול פסקי הדין שניתנו על ידי בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הגדול. כמו כן, הורו לבטל את צו העיכוב שהוצא נגדו.

השופטים איילה פרוקצ'ה ויהונתן עדי-אל כתבו בהחלטתם: "בית הדין אינו יכול להחיל את סמכות-שיפוטו כדי להביא בן זוג סרבן ליתן גט לאשתו, בהיעדר זיקה אישית וטריטוריאלית של בני הזוג לישראל".

מנגד, השופט אליקים רובינשטין, הציע להחזיר את התביעה לבית הדין הרבני. "העותר מבקש את חירותו, את כבוד האדם וחירותו לנוע כחפצו. הוא שולל מן המשיבה את חירותה המשמעותית לא פחות, ואולי יותר, החירות לחיות את חייה כשאינה כבולה אליו. האין זו חירות מול חירות? האם כבלי העיגון אינם מנוגדים לכבוד האדם וחירותו, חירותו במשמעות זו?", תהה רובינשטיין.