(תמונה: מתוך אתר תקשורת.נט- tikshoret.net)
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי עמוס גורן, הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, כותב בדו"ח בהתייחסו לתלונות מעין אלו, כי מדובר בכותרות בעייתיות משום שאין בהן ציון העובדה כי למעשה חיילי צה"ל הם שהותקפו והילד נהרג במהלך ירי הגנתי, "ניסוח חדשות כזה מעיד על עמדה פוליטית פרו פלשתינית אצל עורכי חדשות", כתבה מאזינה בתלונתה.
הדילמה היא בין הרצון של העורכים להמנע מכותרות שבלוניות כמו "חיילי צה"ל הותקפו", כותב גורן, לבין הזעם ש"מעוררת הכותרת בנוסח הראשון, הנילון, שגורמת לכך שאל הממונה מגיעות תלונות חוזרות ונשנות על סוג זה של כותרות ופתיחים".
גורן ממליץ לפתור את הבעיה על ידי הקמת "ועדת לשון". "ראשי מערכות החדשות והאקטואליה ישבו עם חברי ועדת הלשון שליד המליאה, כאשר זו תקום מחדש ברשות השידור, ובשיתוף יועצת הלשון של הרשות והממונה על הקבילות ידונו בדרכים לשלב בין הקונוטציות העיתונאיות המקצועיות לבין רחשי לבו של ציבור המתלוננים".
כתבתנו מוסרת כי גורן מציין את השיפור שחל ב"גזרות חשובות" כמו איזון, הבעת דעות אישית, וניסוח, שלכך לדבריו תרמה רבות "האגודה לזכות הציבור לדעת הלוחמת כבר שנים לתיקון עיוותים בשידורים ועכשיו רואה ברכה בעמלה".
בין הדוגמאות על חוסר איזון הוא מציין את תלונתה של האגודה לזכות הציבור לדעת, המתייחסת לתקופת הבחירות לכנסת. בראיון עם חברת כנסת ממפלגת העבודה בתכנית אקטואליה בקול ישראל, אמרה ח"כ על מועמד מפלגתה לראשות הממשלה: "הוא מועמד מעולה. הוא איש ישר נטול פוזות". עפ"י התלונה, רק לאחר שהמרואיינת השלימה את דברי התשבחות, העיר מנחה התוכנית כי הדברים הם תעמולת בחירות. לאחר בדיקה קובע הממונה על הקבילות כי "בידי שדרי הרדיו הוראות מדוייקות לקטוע דברי תעמולה המוגנבים לראיונות בשידור חי בתקופת בחירות. בעקבות התלונה דרש הממונה על הקבילות מן השדרים להגדיל את מהירות תגובתם. התלונה נמצאה מוצדקת".
תלונה מוצדקת נוספת עסקה בהבעת דעתו האישית של שדרן רדיו שאמר כי אנשי משמר הגבול "רצחו בחברון" וזאת עוד בטרם נערך להם משפט.
בתלונת מתלונן נכתב: "האם שדרן זה נתמנה לשופט מחוזי? האם רשות השידור הסמיכה אותו להוציא פסקי דין על אנשי משמר הגבול ולהביע את דעתו עליהם בשידור חי?". גורן מציין כי השדרן להגנתו טען כי היה חייב להוציא בשידור את "האמת שבלבו", אך הוא הזכיר לו כי "תדריך נקדי" בסע' 26 אומר: "היכולת להביא חדשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית היא מסגולותיו המקצועיות של עובד החדשות ברשות. על העובד להימנע מלהביע את השקפותיו האישיות בנושאים שהוא מסקר, עורך ומביא לשידור".
גורן מוסיף כי "השדרן החליט החלטה מודעת להעדיף את התחושה האישית הסובייקטיבית שלו, 'האמת שבלבו', על פני האתיקה המקצועית וההמתנה לבירור העובדות. הוא כבר הוציא פסק-דין עוד לפני שהתיק הונח על שולחנם של השופטים. התלונה נמצאה מוצדקת".
גורן מצא כי תלונת מאזינה על שימוש במילה "המסגדים הגדולים" בהתייחס להר הבית מוצדקת ובנוסף להערה ממנהל קול ישראל, שלח את עורך אותה מהדורת חדשות לקרוא את הערך "הר הבית" בלקסיקון של הוצאת "כרטא" ומשרד הביטחון ו"ליישם את הכתוב שם במהדורות החדשות".
לא נמצאה מוצדקת תלונת אזרח שבשידורי הרדיו והטלויזיה מכנים את מחזיקי התיקים ברש"פ בשם "שרים". שרים קיימים רק בממשלות כתב המתלונן, וממשלות קיימות במדינות והרש"פ אינה מדינה. גורן השיב לו כי מצבה של הרש"פ "נזיל" ו"בשעת כתיבת הדו"ח 'אין לדעת מה היא בכלל הרש"פ. בהתאם לכך גם עמדתה של מדינת ישראל נזילה: הרי ישראל לחצה שהרש"פ תמנה לעצמה ראש ממשלה, ואם יש ראש ממשלה, מחייב השכל הישר שיש לו גם שרים. האם ממשלה זאת היא באמת ממשלה או לא? אין תשובה. מכל מקום היא נקראת ממשלה'".
בהתייחסו לנושא תרבות הדיבור, מינוח וניסוח חדשות כתב גורן: "אין לך כלי רגיש יותר לשסעים בחברה הישראלית מן הניסוח ובחירת המונחים. כולנו שבויים בידי העדפותינו הלשוניות ולעיתים הן מסגירות אותנו. האופן שבו שדרן מתנסח מציב אותו במשבצת החברתית הפוליטית האמיתית שלו בדיוק של מילימטרים. עובדה זו מחייבת את השדרים לשנן את הצורך בניסוח נקי משמות תואר ומביטויים טעונים ולזכור כי ביטוי טעון המפיק רצון מקבוצה חברתית אחת הוא לצנינים בעיני קבוצה אחרת".
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי עמוס גורן, הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, כותב בדו"ח בהתייחסו לתלונות מעין אלו, כי מדובר בכותרות בעייתיות משום שאין בהן ציון העובדה כי למעשה חיילי צה"ל הם שהותקפו והילד נהרג במהלך ירי הגנתי, "ניסוח חדשות כזה מעיד על עמדה פוליטית פרו פלשתינית אצל עורכי חדשות", כתבה מאזינה בתלונתה.
הדילמה היא בין הרצון של העורכים להמנע מכותרות שבלוניות כמו "חיילי צה"ל הותקפו", כותב גורן, לבין הזעם ש"מעוררת הכותרת בנוסח הראשון, הנילון, שגורמת לכך שאל הממונה מגיעות תלונות חוזרות ונשנות על סוג זה של כותרות ופתיחים".
גורן ממליץ לפתור את הבעיה על ידי הקמת "ועדת לשון". "ראשי מערכות החדשות והאקטואליה ישבו עם חברי ועדת הלשון שליד המליאה, כאשר זו תקום מחדש ברשות השידור, ובשיתוף יועצת הלשון של הרשות והממונה על הקבילות ידונו בדרכים לשלב בין הקונוטציות העיתונאיות המקצועיות לבין רחשי לבו של ציבור המתלוננים".
כתבתנו מוסרת כי גורן מציין את השיפור שחל ב"גזרות חשובות" כמו איזון, הבעת דעות אישית, וניסוח, שלכך לדבריו תרמה רבות "האגודה לזכות הציבור לדעת הלוחמת כבר שנים לתיקון עיוותים בשידורים ועכשיו רואה ברכה בעמלה".
בין הדוגמאות על חוסר איזון הוא מציין את תלונתה של האגודה לזכות הציבור לדעת, המתייחסת לתקופת הבחירות לכנסת. בראיון עם חברת כנסת ממפלגת העבודה בתכנית אקטואליה בקול ישראל, אמרה ח"כ על מועמד מפלגתה לראשות הממשלה: "הוא מועמד מעולה. הוא איש ישר נטול פוזות". עפ"י התלונה, רק לאחר שהמרואיינת השלימה את דברי התשבחות, העיר מנחה התוכנית כי הדברים הם תעמולת בחירות. לאחר בדיקה קובע הממונה על הקבילות כי "בידי שדרי הרדיו הוראות מדוייקות לקטוע דברי תעמולה המוגנבים לראיונות בשידור חי בתקופת בחירות. בעקבות התלונה דרש הממונה על הקבילות מן השדרים להגדיל את מהירות תגובתם. התלונה נמצאה מוצדקת".
תלונה מוצדקת נוספת עסקה בהבעת דעתו האישית של שדרן רדיו שאמר כי אנשי משמר הגבול "רצחו בחברון" וזאת עוד בטרם נערך להם משפט.
בתלונת מתלונן נכתב: "האם שדרן זה נתמנה לשופט מחוזי? האם רשות השידור הסמיכה אותו להוציא פסקי דין על אנשי משמר הגבול ולהביע את דעתו עליהם בשידור חי?". גורן מציין כי השדרן להגנתו טען כי היה חייב להוציא בשידור את "האמת שבלבו", אך הוא הזכיר לו כי "תדריך נקדי" בסע' 26 אומר: "היכולת להביא חדשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית היא מסגולותיו המקצועיות של עובד החדשות ברשות. על העובד להימנע מלהביע את השקפותיו האישיות בנושאים שהוא מסקר, עורך ומביא לשידור".
גורן מוסיף כי "השדרן החליט החלטה מודעת להעדיף את התחושה האישית הסובייקטיבית שלו, 'האמת שבלבו', על פני האתיקה המקצועית וההמתנה לבירור העובדות. הוא כבר הוציא פסק-דין עוד לפני שהתיק הונח על שולחנם של השופטים. התלונה נמצאה מוצדקת".
גורן מצא כי תלונת מאזינה על שימוש במילה "המסגדים הגדולים" בהתייחס להר הבית מוצדקת ובנוסף להערה ממנהל קול ישראל, שלח את עורך אותה מהדורת חדשות לקרוא את הערך "הר הבית" בלקסיקון של הוצאת "כרטא" ומשרד הביטחון ו"ליישם את הכתוב שם במהדורות החדשות".
לא נמצאה מוצדקת תלונת אזרח שבשידורי הרדיו והטלויזיה מכנים את מחזיקי התיקים ברש"פ בשם "שרים". שרים קיימים רק בממשלות כתב המתלונן, וממשלות קיימות במדינות והרש"פ אינה מדינה. גורן השיב לו כי מצבה של הרש"פ "נזיל" ו"בשעת כתיבת הדו"ח 'אין לדעת מה היא בכלל הרש"פ. בהתאם לכך גם עמדתה של מדינת ישראל נזילה: הרי ישראל לחצה שהרש"פ תמנה לעצמה ראש ממשלה, ואם יש ראש ממשלה, מחייב השכל הישר שיש לו גם שרים. האם ממשלה זאת היא באמת ממשלה או לא? אין תשובה. מכל מקום היא נקראת ממשלה'".
בהתייחסו לנושא תרבות הדיבור, מינוח וניסוח חדשות כתב גורן: "אין לך כלי רגיש יותר לשסעים בחברה הישראלית מן הניסוח ובחירת המונחים. כולנו שבויים בידי העדפותינו הלשוניות ולעיתים הן מסגירות אותנו. האופן שבו שדרן מתנסח מציב אותו במשבצת החברתית הפוליטית האמיתית שלו בדיוק של מילימטרים. עובדה זו מחייבת את השדרים לשנן את הצורך בניסוח נקי משמות תואר ומביטויים טעונים ולזכור כי ביטוי טעון המפיק רצון מקבוצה חברתית אחת הוא לצנינים בעיני קבוצה אחרת".