מתחילת הרפורמה בענף הרפת בשנת 1999, נסגרו 273 רפתות ומספרן עומד כיום על 1080 רפתות – מרביתן במשק המשפחתי, כך עולה מדו"ח שהכינה כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, רחל בורושק. הנתונים מתבססים על סקר שערכה חברת "מכלול" עבור ענף החלב.
יצויין כי מרבית הרפתות המשפחתיות שנסגרו מכרו את מכסתם ליצרני חלב אחרים. התוצאה היא הגדלה ניכרת של יצור החלב ברפתות הנותרות. כיום רפת משפחתית ממוצעת מאכלסת 62 פרות חולבות, וזאת לעומת 47 פרות בסוף המאה שעברה. צמצום מספר הרפתות הקיבוציות נובע בעיקר מהקמת שותפויות, לרוב של שני קיבוצים.
הסקר מגלה עוד שאיכות החלב שנותנות הפרות הישראליות, הנמדדת על פי מרכיביו, גדלה בשנים האחרונות. אחוז השומן בחלב הגולמי גדל ל-3.6% , לעומת 3.3% לפני חמש שנים ואילו אחוז החלבון הגיע ל-3.2% לעומת 3.1% בעת תחילת הרפורמה.
מהתאחדות החקלאים נמסר לכתבנו כי ההיקף הכולל של יצור החלב בישראל ירד בכ-30 מיליון ליטר לשנה ועומד כיום על 1.1 מיליארד ליטר. לדברי כלכלנית ההתאחדות, הירידה בביקוש לחלב נובעת משילוב של גידול ביבוא הגבינות לישראל, ירידה במספר התיירים בעקבות האינתיפאדה וירידה בכושר הקניה של הפלשתינאים ותושבי ישראל.
שינוי משמעותי נוסף שמגלה הסקר, הנובע מהתרחבות הרפתות, הוא עליה ניכרת בעבודה השכירה מ-32% בעת תחילת הרפורמה ל-45% כיום. יצוין שאחוז העובדים החיצוניים עדיין נמוך ביחס למקובל בענפים חקלאיים אחרים.
ממצאי הסקר מצביעים על ירידה ברווחיות בענף החלב, כאשר זו נובעת מירידה יזומה של מחירי החלב ליצרנים במסגרת הרפורמה בענף וכן מהגידול בהשקעות באיכות הסביבה.
על פי נתוני הסקר, במגזר הקיבוצי 55% מהרפתות מגיעות לרווח ואילו במגזר המושבי פחות מ-10% מהרפתות מסיימות את השנה ברווח.
בענף הרפת מודאגים מאוד מתמונת הרווחיות הקטנה יחסית של הרפת המשפחתית. הרפת המשפחתית עומדת היום מול החלטה לצאת מהענף או לבצע את השקעות איכות הסביבה הנדרשות ממנה. המשך המצב הקיים עלול לדחוק רפתנים נוספים אל מחוץ לענף. (ש)
יצויין כי מרבית הרפתות המשפחתיות שנסגרו מכרו את מכסתם ליצרני חלב אחרים. התוצאה היא הגדלה ניכרת של יצור החלב ברפתות הנותרות. כיום רפת משפחתית ממוצעת מאכלסת 62 פרות חולבות, וזאת לעומת 47 פרות בסוף המאה שעברה. צמצום מספר הרפתות הקיבוציות נובע בעיקר מהקמת שותפויות, לרוב של שני קיבוצים.
הסקר מגלה עוד שאיכות החלב שנותנות הפרות הישראליות, הנמדדת על פי מרכיביו, גדלה בשנים האחרונות. אחוז השומן בחלב הגולמי גדל ל-3.6% , לעומת 3.3% לפני חמש שנים ואילו אחוז החלבון הגיע ל-3.2% לעומת 3.1% בעת תחילת הרפורמה.
מהתאחדות החקלאים נמסר לכתבנו כי ההיקף הכולל של יצור החלב בישראל ירד בכ-30 מיליון ליטר לשנה ועומד כיום על 1.1 מיליארד ליטר. לדברי כלכלנית ההתאחדות, הירידה בביקוש לחלב נובעת משילוב של גידול ביבוא הגבינות לישראל, ירידה במספר התיירים בעקבות האינתיפאדה וירידה בכושר הקניה של הפלשתינאים ותושבי ישראל.
שינוי משמעותי נוסף שמגלה הסקר, הנובע מהתרחבות הרפתות, הוא עליה ניכרת בעבודה השכירה מ-32% בעת תחילת הרפורמה ל-45% כיום. יצוין שאחוז העובדים החיצוניים עדיין נמוך ביחס למקובל בענפים חקלאיים אחרים.
ממצאי הסקר מצביעים על ירידה ברווחיות בענף החלב, כאשר זו נובעת מירידה יזומה של מחירי החלב ליצרנים במסגרת הרפורמה בענף וכן מהגידול בהשקעות באיכות הסביבה.
על פי נתוני הסקר, במגזר הקיבוצי 55% מהרפתות מגיעות לרווח ואילו במגזר המושבי פחות מ-10% מהרפתות מסיימות את השנה ברווח.
בענף הרפת מודאגים מאוד מתמונת הרווחיות הקטנה יחסית של הרפת המשפחתית. הרפת המשפחתית עומדת היום מול החלטה לצאת מהענף או לבצע את השקעות איכות הסביבה הנדרשות ממנה. המשך המצב הקיים עלול לדחוק רפתנים נוספים אל מחוץ לענף. (ש)