יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק מוסרת לכתבת INN רותי אברהם כי "חוק הגירוש" נועד להכשיר את גירושם של מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון, "פעולה שנכון להיום היא אסורה בתכלית, בהתאם ל'חוק יסוד כבוד האדם וחרותו'".
יש לשים לב, אומרת סטרוק, כי בדברי ההסבר לחוק נאמר: 'אין כיום שותף פלסטיני ולאור זה גובשה תכנית ההתנתקות' 'מטרת התכנית להוביל למציאות בטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר' 'השלמת התכנית תשלול את תוקפן של הטענות נגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה'.
"זוהי 'התועלת והתכלית' של תכנית התנתקות, שלשמה מבקש ראש הממשלה לגרש מבתיהם 8,000 יהודים", אומרת סטרוק.
ביום ג' קיימה ועדת החוקה ישיבה, מוסרת סטרוק, שבה ביקשו חברי הכנסת לבחון אם "תועלת" זו תושג והאם "היא מצדיקה את הפעולה הזוועתית של הגירוש".
נציגי המדינה התבקשו להתייחס בישיבת הועדה לשאלות הבאות:
* איזה שינוי יחול במעמדה הבינלאומי של ישראל כתוצאה מההתנתקות? * איזה שינוי יחול במעמדו של השטח שיפונה (מבחינת המשפט הבינלאומי)? * איזה שינוי יחול באחריותה של ישראל לאותו שטח (מבחינת המשפט הבינלאומי)? * האם ביצוע ההתנתקות צפוי להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל לפנות ישובים נוספים? * איזו תועלת בטחונית צפויה מביצוע התכנית? * איזו תועלת כלכלית תצמח לישראל מביצוע התכנית?
* מדוע במצב המדיני שנוצר לא מחליטים על פסק זמן בקידום התכנית? * האם נבחנה אלטרנטיבה לפינוי המתיישבים, למשל: יציאת מדינת ישראל אך לא גירוש אזרחיה? * האם נבחנה אלטרנטיבה לפינוי והרס רכושם? * מדוע יש צורך לפנות גם את שלושת ישובי צפון הרצועה?
שאלות נוספות שהופנו אל נציגי המדינה: * האם יתאפשר לתושבים המעוניינים בכך לשמור על המסגרת הקהילתית, למשל: להקים עבורם ישוב חלופי במקום אחר? שאלה זו מציינת סטרוק, נשאלה, לאור ראיון שהעניק יו"ר מנהלת ההתנתקות יונתן בשיא לעתון "מעריב", שבו טען כי "אין אפשרות כזו, בשל מגבלות הזמן".
נציגי המדינה אף התבקשו להשיב: * האם יש חקיקה דומה – של חוקי גירוש – במדינות נאורות אחרות?
* האם החוק תואם את מטרותיו, קרי, להוביל למציאות בטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר?
* מדוע הצעת חוק מקבילה שהוגשה ע"י ח"כ צבי הנדל ,(-גירוש תושבים ערביים מאזור יהודי צפוף) נפסלה מנימוקים גזעניים?
לדבריה בין המשיבים, נציג משרד המשפטים עו"ד מלכיאל בלס, שאמר כי החוק נועד להכשיר את גירוש האזרחים, ובלא חקיקה לא ניתן לעשות זאת.
עו"ד שביט מטיאס, מומחית למשפט בינ"ל ונציגת משרד המשפטים, אמרה כי תכנית ההתנתקות לא תבטל את האחריות של ישראל לשטח, אבל תקטין אותה. מידת האחריות של ישראל לשטח תהיה תלויה במידת הנוכחות והפעילות של צה"ל בתוכו.
פירוש הדבר, אומרת סטרוק, כי אם צה"ל ייאלץ לפעול בשטח, ישראל תמשיך להיות אחראית למתרחש שם.
נציג המועצה לבטחון לאומי איתמר יער אמר שהמטרה המרכזית של התכנית היא "מדינית ולא בטחונית". יער, לדברי סטרוק, התקשה לתת מענה לגבי התועלת הבטחונית של התכנית. "לאחר שנשאל שוב ושוב למעלה מ-10 פעמים, הצליח לומר כי: מדובר בתועלת 'משוקללת ולא פרטנית', צה"ל יצטרך להשקיע פחות חיילים במשימות מבצעיות בתוך השטח, בטחונם של תושבי אותו אזור ישתפר, יהיו פחות צירים שצריך להגן עליהם". עם זאת הוא הוסיף כי "אי אפשר לצפות לשינוי מיידי, ואי אפשר להבטיח שהאזור המפונה יפסיק להוות איום לגבי מדינת ישראל".
יער, לדבריה, סירב לומר מהי עמדת הרמטכ"ל לגבי התועלת הבטחונית שבתכנית וגם "לא ידע לומר" מה תהיה העלות הכלכלית של התכנית. אבל ציין ש"זו לא היתה הסיבה המרכזית לתכנית". בהתייחסו ללחץ הבינלאומי שיופעל על ישראל אמר: "יהיו גורמים בינלאומיים שינסו לנצל את המהלך כדי לנסות להשיג יותר, וווויהיו גורמים אחרים שיראו בכך חלק מהתשובה". עוד אמר כי פינוי 3 ישובי צפון הרצועה נועד "למנוע טענה שלא יצאנו מכל השטח", ולאפשר את "התמורה הבינלאומית".
מכאן, אומרת סטרוק, ללא יציאה מכל השטח ופינויים של כל הישובים אין תועלת מדינית.
נציג משרד האוצר אמר כי העלות הראשונית של ביצוע ההתנתקות מוערכת ב-2.2 מיליארד ₪. מדובר בעלות לתקציב 2005 בלבד, ויהיו לדבריו עלויות נוספות בשנים הבאות.
המסקנה ההגיונית היחידה מנתונים אלה, אומרת סטרוק, "שאין כל תועלת אמיתית לתכנית ההתנתקות: לא מדינית, לא בטחונית, לא כלכלית ולא דמוגרפית. בודאי לא תועלת בקנה מידה כזה שתצדיק גירוש של אלפי יהודים מבתיהם".
יש לשים לב, אומרת סטרוק, כי בדברי ההסבר לחוק נאמר: 'אין כיום שותף פלסטיני ולאור זה גובשה תכנית ההתנתקות' 'מטרת התכנית להוביל למציאות בטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר' 'השלמת התכנית תשלול את תוקפן של הטענות נגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה'.
"זוהי 'התועלת והתכלית' של תכנית התנתקות, שלשמה מבקש ראש הממשלה לגרש מבתיהם 8,000 יהודים", אומרת סטרוק.
ביום ג' קיימה ועדת החוקה ישיבה, מוסרת סטרוק, שבה ביקשו חברי הכנסת לבחון אם "תועלת" זו תושג והאם "היא מצדיקה את הפעולה הזוועתית של הגירוש".
נציגי המדינה התבקשו להתייחס בישיבת הועדה לשאלות הבאות:
* איזה שינוי יחול במעמדה הבינלאומי של ישראל כתוצאה מההתנתקות? * איזה שינוי יחול במעמדו של השטח שיפונה (מבחינת המשפט הבינלאומי)? * איזה שינוי יחול באחריותה של ישראל לאותו שטח (מבחינת המשפט הבינלאומי)? * האם ביצוע ההתנתקות צפוי להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל לפנות ישובים נוספים? * איזו תועלת בטחונית צפויה מביצוע התכנית? * איזו תועלת כלכלית תצמח לישראל מביצוע התכנית?
* מדוע במצב המדיני שנוצר לא מחליטים על פסק זמן בקידום התכנית? * האם נבחנה אלטרנטיבה לפינוי המתיישבים, למשל: יציאת מדינת ישראל אך לא גירוש אזרחיה? * האם נבחנה אלטרנטיבה לפינוי והרס רכושם? * מדוע יש צורך לפנות גם את שלושת ישובי צפון הרצועה?
שאלות נוספות שהופנו אל נציגי המדינה: * האם יתאפשר לתושבים המעוניינים בכך לשמור על המסגרת הקהילתית, למשל: להקים עבורם ישוב חלופי במקום אחר? שאלה זו מציינת סטרוק, נשאלה, לאור ראיון שהעניק יו"ר מנהלת ההתנתקות יונתן בשיא לעתון "מעריב", שבו טען כי "אין אפשרות כזו, בשל מגבלות הזמן".
נציגי המדינה אף התבקשו להשיב: * האם יש חקיקה דומה – של חוקי גירוש – במדינות נאורות אחרות?
* האם החוק תואם את מטרותיו, קרי, להוביל למציאות בטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר?
* מדוע הצעת חוק מקבילה שהוגשה ע"י ח"כ צבי הנדל ,(-גירוש תושבים ערביים מאזור יהודי צפוף) נפסלה מנימוקים גזעניים?
לדבריה בין המשיבים, נציג משרד המשפטים עו"ד מלכיאל בלס, שאמר כי החוק נועד להכשיר את גירוש האזרחים, ובלא חקיקה לא ניתן לעשות זאת.
עו"ד שביט מטיאס, מומחית למשפט בינ"ל ונציגת משרד המשפטים, אמרה כי תכנית ההתנתקות לא תבטל את האחריות של ישראל לשטח, אבל תקטין אותה. מידת האחריות של ישראל לשטח תהיה תלויה במידת הנוכחות והפעילות של צה"ל בתוכו.
פירוש הדבר, אומרת סטרוק, כי אם צה"ל ייאלץ לפעול בשטח, ישראל תמשיך להיות אחראית למתרחש שם.
נציג המועצה לבטחון לאומי איתמר יער אמר שהמטרה המרכזית של התכנית היא "מדינית ולא בטחונית". יער, לדברי סטרוק, התקשה לתת מענה לגבי התועלת הבטחונית של התכנית. "לאחר שנשאל שוב ושוב למעלה מ-10 פעמים, הצליח לומר כי: מדובר בתועלת 'משוקללת ולא פרטנית', צה"ל יצטרך להשקיע פחות חיילים במשימות מבצעיות בתוך השטח, בטחונם של תושבי אותו אזור ישתפר, יהיו פחות צירים שצריך להגן עליהם". עם זאת הוא הוסיף כי "אי אפשר לצפות לשינוי מיידי, ואי אפשר להבטיח שהאזור המפונה יפסיק להוות איום לגבי מדינת ישראל".
יער, לדבריה, סירב לומר מהי עמדת הרמטכ"ל לגבי התועלת הבטחונית שבתכנית וגם "לא ידע לומר" מה תהיה העלות הכלכלית של התכנית. אבל ציין ש"זו לא היתה הסיבה המרכזית לתכנית". בהתייחסו ללחץ הבינלאומי שיופעל על ישראל אמר: "יהיו גורמים בינלאומיים שינסו לנצל את המהלך כדי לנסות להשיג יותר, וווויהיו גורמים אחרים שיראו בכך חלק מהתשובה". עוד אמר כי פינוי 3 ישובי צפון הרצועה נועד "למנוע טענה שלא יצאנו מכל השטח", ולאפשר את "התמורה הבינלאומית".
מכאן, אומרת סטרוק, ללא יציאה מכל השטח ופינויים של כל הישובים אין תועלת מדינית.
נציג משרד האוצר אמר כי העלות הראשונית של ביצוע ההתנתקות מוערכת ב-2.2 מיליארד ₪. מדובר בעלות לתקציב 2005 בלבד, ויהיו לדבריו עלויות נוספות בשנים הבאות.
המסקנה ההגיונית היחידה מנתונים אלה, אומרת סטרוק, "שאין כל תועלת אמיתית לתכנית ההתנתקות: לא מדינית, לא בטחונית, לא כלכלית ולא דמוגרפית. בודאי לא תועלת בקנה מידה כזה שתצדיק גירוש של אלפי יהודים מבתיהם".