למרות הפרסומים לפיהם הסתיים החרם על מוצרי "תנובה" וזאת לאחר פגישת סולחה בין ראשי מועצת יש"ע לבין מנכ"ל תנובה אריק רייכמן, החרם נמשך, כך מדווח היום (ו) עתון "הארץ".
עפ"י הפרסום קימעונאים ביהודה ושומרון דיווחו שבבית אל החרם אף הוחרף "צרכנים איימו על קמעונאים כי אם יכניסו מוצרי תנובה לחנות, הם יפסיקו לרכוש אצלם גם מוצרים אחרים".
אחד הקימעונאים אמר כי הצרכנים לא רוכשים את מוצרי תנובה הנמצאים במרכולים "אני לא רוצה לדבר על חרם בגלל שיש לכך השלכות קשות, אבל אני אומר שאנחנו לא מושכים סחורה מתנובה כי לא נעים לנו לעבוד עם מי שמקלל אותנו".
קימעונאי אחר אמר: "הצרכנים כאן גאים והם גם כוח קנייה רציני. לכל אחד יש 14-10 ילדים בבית, וכשהם לא רוצים לקנות תנובה אני לא מנסה לחנך אותם ולדבר איתם על חופש דעות".
כתבת INN רותי אברהם מציינת כי החרם על מוצרי תנובה החל בעקבות דבריו של רייכמן בראיון כי "הכיבוש הוא סרטן משחית". בהמשך כאמור נערכה פגישה בנסיון לסיים את החרם. בהודעת הסיום אמר רייכמן כי המתנחלים הם "מלח הארץ", אך ציין כי אינו חוזר בו מעמדותיו.
בראיון לעתון "הקיבוץ", כיממה לאחר פגישת רייכמן עם ראשי מועצת יש"ע, הוא אמר: "לא נסוגותי מעמדתי. אני חוזר ואומר כי השליטה שלנו בשטחים, הכיבוש הישראלי, הוא לא טוב עבור מדינת ישראל וכלכלתה". לדבריו השיחה עם מועצת יש"ע היתה חברית. "מבחינתם (המתנחלים) לעקור נטוע זו טרגדיה שאני יכול להבין אותה. לנו, כמי שהיו פעם חברי 'הקיבוץ המאוחד', אסור לשכוח כי היינו מחוברים אז למהלך שהיום אנחנו מעוניינים לסגת ממנו", אמר רייכמן.
ראשי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל ונתן טל, גינו השבוע את "מנהיגות המתנחלים", "עצוב שהמתנחלים ממשיכים להתנהג בבריונות, ללא הבדלה בין תפיסת-עולם לחיי היום-יום", אמרו. איגוד התעשייה הקיבוצית גם קרא לממשלה להקפיא את התקציבים הניתנים לפעולות מועצת יש"ע, עד להפסקת החרם.
כתבתנו מציינת כי קול שונה בעתונות הקיבוצית השמיע העיתונאי עזרא דלומי שכתב ב"הקיבוץ": "לו אני מתנחל - הייתי מחרים את תנובה. לא בגלל שמועצת יש"ע החליטה בשבילי, אלא בגלל העלבון מדברי אריק רייכמן. הייתי מחרים את תנובה כמו שהייתי מחרים חברה שמנהלה היה מצהיר למשל שהקיבוצים הם פרזיטים, או מיליונרים בבריכות. ..הניסיון להפריד בין פוליטיקה לעסקים הוא מניפולטיבי. מאז ומעולם הייתה קיימת אינטראקציה בין כסף לפוליטיקה. ההבדל הוא שהפעם נכנסו לזירה הצרכנים כציבור שמנסה להתארגן סביב ענין הקרוב ללבו. מה שהחרדים עושים במשך שנים, מנסים לעשות עכשיו המתנחלים. איש לא היה מופתע מחרם צרכנים חרדי על חברה שמנהלה היה מצהיר למשל שהוא תומך בביטול חוק החזיר, או בהפעלה גורפת של תחבורה ציבורית בשבת. אז למה למתנחלים אסור מה שלחרדים מותר?"
דלומי התייחס גם לדברי רייכמן על "חוסנה של החברה הישראלית הכובשת", ואמר: "אינני בטוח שמסע הפרסום האגרסיבי של היופלה הלבן עם שחומי העור בעלי השיניים הצחורות (מותר לומר גזענות?), עם כל הג'יבריש הלועזי הכלול במסע הזה, עושה שירות כלשהו לשפה ולתרבות הישראלית. בעיני זהו סוג של השחתה. שפה ותרבות, גם הם מרכיבים בחוסן של חברה".
יצויין כי בהודעה המתפרסמת במקומון בית אל בנושא החרם, נכתב:"כל הכבוד... ידעו כל משמיצינו ומתנגדינו כי אנו לא נמר העשוי מנייר".
עפ"י הפרסום קימעונאים ביהודה ושומרון דיווחו שבבית אל החרם אף הוחרף "צרכנים איימו על קמעונאים כי אם יכניסו מוצרי תנובה לחנות, הם יפסיקו לרכוש אצלם גם מוצרים אחרים".
אחד הקימעונאים אמר כי הצרכנים לא רוכשים את מוצרי תנובה הנמצאים במרכולים "אני לא רוצה לדבר על חרם בגלל שיש לכך השלכות קשות, אבל אני אומר שאנחנו לא מושכים סחורה מתנובה כי לא נעים לנו לעבוד עם מי שמקלל אותנו".
קימעונאי אחר אמר: "הצרכנים כאן גאים והם גם כוח קנייה רציני. לכל אחד יש 14-10 ילדים בבית, וכשהם לא רוצים לקנות תנובה אני לא מנסה לחנך אותם ולדבר איתם על חופש דעות".
כתבת INN רותי אברהם מציינת כי החרם על מוצרי תנובה החל בעקבות דבריו של רייכמן בראיון כי "הכיבוש הוא סרטן משחית". בהמשך כאמור נערכה פגישה בנסיון לסיים את החרם. בהודעת הסיום אמר רייכמן כי המתנחלים הם "מלח הארץ", אך ציין כי אינו חוזר בו מעמדותיו.
בראיון לעתון "הקיבוץ", כיממה לאחר פגישת רייכמן עם ראשי מועצת יש"ע, הוא אמר: "לא נסוגותי מעמדתי. אני חוזר ואומר כי השליטה שלנו בשטחים, הכיבוש הישראלי, הוא לא טוב עבור מדינת ישראל וכלכלתה". לדבריו השיחה עם מועצת יש"ע היתה חברית. "מבחינתם (המתנחלים) לעקור נטוע זו טרגדיה שאני יכול להבין אותה. לנו, כמי שהיו פעם חברי 'הקיבוץ המאוחד', אסור לשכוח כי היינו מחוברים אז למהלך שהיום אנחנו מעוניינים לסגת ממנו", אמר רייכמן.
ראשי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל ונתן טל, גינו השבוע את "מנהיגות המתנחלים", "עצוב שהמתנחלים ממשיכים להתנהג בבריונות, ללא הבדלה בין תפיסת-עולם לחיי היום-יום", אמרו. איגוד התעשייה הקיבוצית גם קרא לממשלה להקפיא את התקציבים הניתנים לפעולות מועצת יש"ע, עד להפסקת החרם.
כתבתנו מציינת כי קול שונה בעתונות הקיבוצית השמיע העיתונאי עזרא דלומי שכתב ב"הקיבוץ": "לו אני מתנחל - הייתי מחרים את תנובה. לא בגלל שמועצת יש"ע החליטה בשבילי, אלא בגלל העלבון מדברי אריק רייכמן. הייתי מחרים את תנובה כמו שהייתי מחרים חברה שמנהלה היה מצהיר למשל שהקיבוצים הם פרזיטים, או מיליונרים בבריכות. ..הניסיון להפריד בין פוליטיקה לעסקים הוא מניפולטיבי. מאז ומעולם הייתה קיימת אינטראקציה בין כסף לפוליטיקה. ההבדל הוא שהפעם נכנסו לזירה הצרכנים כציבור שמנסה להתארגן סביב ענין הקרוב ללבו. מה שהחרדים עושים במשך שנים, מנסים לעשות עכשיו המתנחלים. איש לא היה מופתע מחרם צרכנים חרדי על חברה שמנהלה היה מצהיר למשל שהוא תומך בביטול חוק החזיר, או בהפעלה גורפת של תחבורה ציבורית בשבת. אז למה למתנחלים אסור מה שלחרדים מותר?"
דלומי התייחס גם לדברי רייכמן על "חוסנה של החברה הישראלית הכובשת", ואמר: "אינני בטוח שמסע הפרסום האגרסיבי של היופלה הלבן עם שחומי העור בעלי השיניים הצחורות (מותר לומר גזענות?), עם כל הג'יבריש הלועזי הכלול במסע הזה, עושה שירות כלשהו לשפה ולתרבות הישראלית. בעיני זהו סוג של השחתה. שפה ותרבות, גם הם מרכיבים בחוסן של חברה".
יצויין כי בהודעה המתפרסמת במקומון בית אל בנושא החרם, נכתב:"כל הכבוד... ידעו כל משמיצינו ומתנגדינו כי אנו לא נמר העשוי מנייר".