מפרסום בגלובס ביום חמישי, עולה כי סעיף זה מצוי בדו"ח המכיל את המלצות ועדת גדיש, שטיוטה ממנו הועברה לעיונם של חברי הועדה ולאישורם.
כתבת INN רותי אברהם מציינת כי ועדת גדיש מונתה על ידי שר התמ"ת ויו"ר מנהל מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, לבחון דרכים לייעל את עבודת מינהל מקרקעי ישראל.
בתגובה לפרסום אמר יו"ר דירקטוריון הקרן הקיימת, יחיאל לקט, כי אם אכן יתברר שסעיף זה כלול בהמלצות ועדת גדיש, יש לכך משמעות חמורה שכן קרקעות הקק"ל הן אדמות פרטיות בניהול הקרן הקימת והעברתן לידי המדינה כמוה כהפקעת קרקעות פרטיות.
הוא ציין כי הדבר חמור יותר על רקע "בג"ץ מכוש", עתירה של האגודה לזכויות האזרח שבה היא דורשת לאפשר לערבים לחכור אדמות קק"ל. האגודה טוענת בעתירה כי אמנת הקרן הקיימת לפיה החכרת אדמותיה היא רק ליהודים, "מפלה ערבים" ולכן מינהל מקרקעי ישראל אינו רשאי לקיים אמנה זו. "דווקא כעת כשהענין עדיין בבירור בבג"ץ ראוי לקבוע שאדמות קק"ל שייכות לעם היהודי, וזאת בניגוד לאדמות המינהל השייכות למדינה, שחייבת להחכירן 'ע"פ עקרונות השוויון'", אמר לקט.
אורלי דורון דוברת הקרן הקיימת אומרת לכתבתנו כי "הקרן הקיימת היא חברה פרטית בבעלות העם היהודי והיא נאמנתו לניהול אדמות שנרכשו על ידי העם היהודי ועבור העם היהודי. אם מה שהגיע לאוזנינו אכן נכון, יש לכך משמעות שהיא הרבה מעבר לקרן הקיימת עצמה, ולמעשה מדובר בדברים הנוגעים לרמה הלאומית והם צריכים לצוף לידיעתם ולטיפולם של דרגים לאומיים ברמה הגבוהה ביותר, כמו למשל ראש הממשלה".
דורון מוסיפה כי "מערכת היחסים בין העם היהודי לאדמתו היא לא נושא שרק לקרן הקיימת אכפת ממנו. אדמות אלה נרכשו ע"י העם היהודי למענו ולכן כל שינוי במעמדן צריך לבוא לדיון בדרגים מדיניים שגם להם אחריות על הנושא. מדובר בבעיה לאומית אליה צריכה להדרש הממשלה בכלל וראש הממשלה בפרט".
לדבריה לפגיעה במעמדן של אדמות הקרן הקיימת השלכות גם על הקשרים עם העם היהודי שמימן את רכישת הקרקעות בידיעה שהן מיועדות לעם היהודי בלבד.
"כשהקרן הקיימת תקבל לידיה את הדו"ח הוא יילמד על ידי גורמים מקצועיים והדירקטוריון ואז ייבחנו הדרכים להערך לקראת ההשלכות של הכתוב בו", אמרה דורון. היא ציינה כי הועדה לא היתה מוכנה להמתין עם גיבוש סיכומיה, עד להחלמתו של יו"ר הדירקטוריון יחיאל לקט, ש"היה נכון לבוא להסביר את ההשלכות והמשמעויות של הנושא".
כתבת INN רותי אברהם מציינת כי ועדת גדיש מונתה על ידי שר התמ"ת ויו"ר מנהל מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, לבחון דרכים לייעל את עבודת מינהל מקרקעי ישראל.
בתגובה לפרסום אמר יו"ר דירקטוריון הקרן הקיימת, יחיאל לקט, כי אם אכן יתברר שסעיף זה כלול בהמלצות ועדת גדיש, יש לכך משמעות חמורה שכן קרקעות הקק"ל הן אדמות פרטיות בניהול הקרן הקימת והעברתן לידי המדינה כמוה כהפקעת קרקעות פרטיות.
הוא ציין כי הדבר חמור יותר על רקע "בג"ץ מכוש", עתירה של האגודה לזכויות האזרח שבה היא דורשת לאפשר לערבים לחכור אדמות קק"ל. האגודה טוענת בעתירה כי אמנת הקרן הקיימת לפיה החכרת אדמותיה היא רק ליהודים, "מפלה ערבים" ולכן מינהל מקרקעי ישראל אינו רשאי לקיים אמנה זו. "דווקא כעת כשהענין עדיין בבירור בבג"ץ ראוי לקבוע שאדמות קק"ל שייכות לעם היהודי, וזאת בניגוד לאדמות המינהל השייכות למדינה, שחייבת להחכירן 'ע"פ עקרונות השוויון'", אמר לקט.
אורלי דורון דוברת הקרן הקיימת אומרת לכתבתנו כי "הקרן הקיימת היא חברה פרטית בבעלות העם היהודי והיא נאמנתו לניהול אדמות שנרכשו על ידי העם היהודי ועבור העם היהודי. אם מה שהגיע לאוזנינו אכן נכון, יש לכך משמעות שהיא הרבה מעבר לקרן הקיימת עצמה, ולמעשה מדובר בדברים הנוגעים לרמה הלאומית והם צריכים לצוף לידיעתם ולטיפולם של דרגים לאומיים ברמה הגבוהה ביותר, כמו למשל ראש הממשלה".
דורון מוסיפה כי "מערכת היחסים בין העם היהודי לאדמתו היא לא נושא שרק לקרן הקיימת אכפת ממנו. אדמות אלה נרכשו ע"י העם היהודי למענו ולכן כל שינוי במעמדן צריך לבוא לדיון בדרגים מדיניים שגם להם אחריות על הנושא. מדובר בבעיה לאומית אליה צריכה להדרש הממשלה בכלל וראש הממשלה בפרט".
לדבריה לפגיעה במעמדן של אדמות הקרן הקיימת השלכות גם על הקשרים עם העם היהודי שמימן את רכישת הקרקעות בידיעה שהן מיועדות לעם היהודי בלבד.
"כשהקרן הקיימת תקבל לידיה את הדו"ח הוא יילמד על ידי גורמים מקצועיים והדירקטוריון ואז ייבחנו הדרכים להערך לקראת ההשלכות של הכתוב בו", אמרה דורון. היא ציינה כי הועדה לא היתה מוכנה להמתין עם גיבוש סיכומיה, עד להחלמתו של יו"ר הדירקטוריון יחיאל לקט, ש"היה נכון לבוא להסביר את ההשלכות והמשמעויות של הנושא".