האתר נמצא בכתובת www.cancer.org.il והמטרה לשמה הוא הוקם היא על מנת לתעד סיפורי ניצחון ולהעניק בעזרתם כוח לחולים חדשים הקוראים את הסיפורים.
את סיפורי הניצחון מייצגים רבים, שניצחו את המחלה, גברים נשים וילדים, אשר התמודדו, התגברו וחזרו למסלול החיים.
מן האגודה למלחמה בסרטן נמסר כי מחלימים מסרטן, המעוניינים לפרסם את סיפור הניצחון שלהם, מוזמנים לשלוח אותו בדואר אלקטרוני בצרוף מספר טלפון ושם מלא לבירורים. יש לכלול בסיפור את הגיל בו התגלתה המחלה ואת הגיל העכשווי וכל פרט נוסף אשר יעניק עידוד ותמיכה לקוראים אחרים, המתמודדים כיום עם המחלה. מומלץ לצרף תמונה סרוקה בקובץ ואף כתובת מייל, אשר תתפרסם בצמוד לסיפור ותאפשר לקוראים לפנות אליהם ישירות. הסיפורים יפורסמו כשבוע לאחר המשלוח. את הסיפור יש לשלוח לכתובת: shlomit@cancer.org.il
מתוך סיפורי ניצחון אשר פורסמו באתר לאחרונה:
לני הירש, החלים מסרטן הערמונית: "במהלך הקרב בן שבע השנים אותו אני מנהל, התרכזתי בכוחות החדשים שנמצאו בתוכי ולמדתי לקבל את העובדה שיש לי גם חולשות. שקעתי אל תוך ביצה של פחדים ועצבות. גמלה בי ההחלטה לשים קץ לחיי. ואז כשהדלקתי את המחשב מתוך כוונה שתהיה זו הפעם האחרונה מצאתי e-mail מבתי הצעירה, האומרת לי כמה היא אוהבת אותי ועד כמה אני חשוב לה. אני חושב שבכיתי במשך שעות. זה היה הרגע בו החלטתי לחיות ולהפיק את המרב מכל דקה. תמיד ידעתי שקיימת האפשרות לראות את חצי הכוס הריקה אך אני החלטתי להתרכז בחצי המלא. זו הייתה ההחלטה החשובה ביותר שעשיתי מזה זמן רב"
עדי אלוש, החלימה מסרטן הדם (לוקמיה): "כאשר המחלה התגלתה היה זה הלם טוטלי עבור כל בני משפחתי, כל מכריי ובייחוד הלם עבורי. לא הבנתי בעצם מה זה פתאום "נוחת" עלי כך סתם באמצע החיים- ללא התראה מוקדמת. ברגע אחד, חיי השתנו. נהייתי ילדה אחרת, לא נראיתי אותו הדבר , במראה ראיתי קרחת ורזיתי כל כך עד כי נראיתי כשלד עצמות. כשדבר לא היה כפי שהיה קודם לכן. תחילה לא הבנתי מה זו בעצם המחלה הזאת ועד כמה היא חמורה. כאשר הבנתי, נבהלתי, אך לצידי עמדו משפחתי האהובה, חבריי היקרים, הצוות של בית חולים סורוקה וכמובן האנשים המקסימים המייצגים את האגודה למלחמה בסרטן אשר הבהירו, תמכו והשרישו בתוכי את התקווה.
ליזה חסיד, החלימה מסרטן צוואר הרחם: "בתום הבדיקה התבשרתי שכנראה יש לי גידול בצוואר הרחם. הרגשתי שהעולם מתמוטט עלי לא הפסקתי לבכות ולחשוב מחשבות נוראיות. כשהגעתי הביתה לא ידעתי האם לשתף את בנותיי במה שעובר עלי והחלטתי שבשלב זה רק אני ובעלי שותפים לסוד זה. אני מתפקדת כרגיל וחיי חזרו למסלולם. את הפחדים שלי קשה לתאר במילים אבל משפחתי נתנה לי את הכוח להמשיך ולחיות. אני מקווה שהסיפור שלי ייתן את הכוח לנשים אחרות ושכולם ידעו שצריך תמיד לחפש את האור בקצה המנהרה"
את סיפורי הניצחון מייצגים רבים, שניצחו את המחלה, גברים נשים וילדים, אשר התמודדו, התגברו וחזרו למסלול החיים.
מן האגודה למלחמה בסרטן נמסר כי מחלימים מסרטן, המעוניינים לפרסם את סיפור הניצחון שלהם, מוזמנים לשלוח אותו בדואר אלקטרוני בצרוף מספר טלפון ושם מלא לבירורים. יש לכלול בסיפור את הגיל בו התגלתה המחלה ואת הגיל העכשווי וכל פרט נוסף אשר יעניק עידוד ותמיכה לקוראים אחרים, המתמודדים כיום עם המחלה. מומלץ לצרף תמונה סרוקה בקובץ ואף כתובת מייל, אשר תתפרסם בצמוד לסיפור ותאפשר לקוראים לפנות אליהם ישירות. הסיפורים יפורסמו כשבוע לאחר המשלוח. את הסיפור יש לשלוח לכתובת: shlomit@cancer.org.il
מתוך סיפורי ניצחון אשר פורסמו באתר לאחרונה:
לני הירש, החלים מסרטן הערמונית: "במהלך הקרב בן שבע השנים אותו אני מנהל, התרכזתי בכוחות החדשים שנמצאו בתוכי ולמדתי לקבל את העובדה שיש לי גם חולשות. שקעתי אל תוך ביצה של פחדים ועצבות. גמלה בי ההחלטה לשים קץ לחיי. ואז כשהדלקתי את המחשב מתוך כוונה שתהיה זו הפעם האחרונה מצאתי e-mail מבתי הצעירה, האומרת לי כמה היא אוהבת אותי ועד כמה אני חשוב לה. אני חושב שבכיתי במשך שעות. זה היה הרגע בו החלטתי לחיות ולהפיק את המרב מכל דקה. תמיד ידעתי שקיימת האפשרות לראות את חצי הכוס הריקה אך אני החלטתי להתרכז בחצי המלא. זו הייתה ההחלטה החשובה ביותר שעשיתי מזה זמן רב"
עדי אלוש, החלימה מסרטן הדם (לוקמיה): "כאשר המחלה התגלתה היה זה הלם טוטלי עבור כל בני משפחתי, כל מכריי ובייחוד הלם עבורי. לא הבנתי בעצם מה זה פתאום "נוחת" עלי כך סתם באמצע החיים- ללא התראה מוקדמת. ברגע אחד, חיי השתנו. נהייתי ילדה אחרת, לא נראיתי אותו הדבר , במראה ראיתי קרחת ורזיתי כל כך עד כי נראיתי כשלד עצמות. כשדבר לא היה כפי שהיה קודם לכן. תחילה לא הבנתי מה זו בעצם המחלה הזאת ועד כמה היא חמורה. כאשר הבנתי, נבהלתי, אך לצידי עמדו משפחתי האהובה, חבריי היקרים, הצוות של בית חולים סורוקה וכמובן האנשים המקסימים המייצגים את האגודה למלחמה בסרטן אשר הבהירו, תמכו והשרישו בתוכי את התקווה.
ליזה חסיד, החלימה מסרטן צוואר הרחם: "בתום הבדיקה התבשרתי שכנראה יש לי גידול בצוואר הרחם. הרגשתי שהעולם מתמוטט עלי לא הפסקתי לבכות ולחשוב מחשבות נוראיות. כשהגעתי הביתה לא ידעתי האם לשתף את בנותיי במה שעובר עלי והחלטתי שבשלב זה רק אני ובעלי שותפים לסוד זה. אני מתפקדת כרגיל וחיי חזרו למסלולם. את הפחדים שלי קשה לתאר במילים אבל משפחתי נתנה לי את הכוח להמשיך ולחיות. אני מקווה שהסיפור שלי ייתן את הכוח לנשים אחרות ושכולם ידעו שצריך תמיד לחפש את האור בקצה המנהרה"