כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה החליטה לייחד יום עיון שייערך ביום חמישי הבא ויעסוק בשאלות המתעוררות בשנים האחרונות בדבר היכולת לפקח על טכנולוגיה וכיצד. למשל: כיצד ניתן להבחין בין היתרונות של מערכת הדוא"ל, לשימושים בעייתיים בה? ואולי יש להסתגל לדואר זבל כחלק מההשתייכות לחברה צרכנית מודרנית? כאמור שאלות אלו יועלו ביום העיון שיעסוק בנושא: "'דואר או זבל' בין המשפט לטכנולוגיה".
בין הנושאים שיועלו בכנס: תועלת דואר הזבל, חשיבות הדואר השיווקי לפרסום ולמפרסמים, הקושי להגדיר דואר זבל. כמו כן יוצגו מודלים שונים לפיקוח על דואר זבל בארה"ב ובאירופה וגם את הצעות המועצה להגנת הצרכנות ומשרד התקשורת בארץ. למשל: איסורים ישירים בחקיקה, דרישות לסימון דואר זבל, מניעת הונאה ודרישות להגינות ועוד.
במושב הראשון בכנס ידונו ב"קלות (הבלתי נסבלת) של דואר אלקטרוני". ד"ר יובל אלוביץ' מהחוג להנדסת מערכות מידע מאוני' בן גוריון ישוחח על "הארכיטקטורה של פרוטוקול הדואר ברשת", אמיר גנס ירצה על "שימוש ברשת ככלי לשיווק", דורית גוטרמן על הנושא: "ספק השירות – בין הפטיש לסדן", פרופ' עלי זלצברג מהפקולטה למשפטים באוני' חיפה יעסוק ב"ניתוח כלכלי של דואר זבל".
השאלה: "אז מה בעצם רע בדואר זבל?", תעסיק את משתתפי המושב השני: ד"ר טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים בחיפה ידון על "הדור הבא: דוא"ז בהתאמה אישית – המפתח לפתרון או לבעיה חדשה?", ד"ר אירית חביב סגל מהפקולטה למשפטים באוני' ת"א, תעסוק בנושא: "בין משפט לטכנולוגיה". ד"ר שולמית אלמוג אף היא מהפקולטה למשפטים בחיפה: "הדואר בא היום – ההמשגה המרחבית של הדוא"ל", ותחתום את המושב עו"ד רבקי דב"ש ממח' היעוץ והחקיקה במש' המשפטים, בנושא: "דואר זבל ופרטיות".
המושב השלישי יעסוק בשאלה: "האם אפשר להתמודד עם דוא"ז? דורון שקמוני ירצה על "פתרונות טכנולוגיים: הצלחות בקרב וכשלון במערכה?", אמיר לב על: "זיהוי דואר זבל כוירוס", פרופ אמיר הרצברג מהחוג למדעי המחשב באונ' בר אילן ירצה על האופן שבו ניתן למנוע דוא"ז "על ידי קריפטוגרפיה בשילוב חוקים והסכמים", וניר גרינברג מהאיגוד הישראלי למאבק בדואר זבל על נושא: "אל תתקשרו אלי – הסדרה פרטית".
עו"ד מהנדס חיים גרון סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת יחתום את הכנס בהרצאתו על: "איסור דואר פרסומי: תזכיר הצעת החוק של משרד התקשורת".
בין הנושאים שיועלו בכנס: תועלת דואר הזבל, חשיבות הדואר השיווקי לפרסום ולמפרסמים, הקושי להגדיר דואר זבל. כמו כן יוצגו מודלים שונים לפיקוח על דואר זבל בארה"ב ובאירופה וגם את הצעות המועצה להגנת הצרכנות ומשרד התקשורת בארץ. למשל: איסורים ישירים בחקיקה, דרישות לסימון דואר זבל, מניעת הונאה ודרישות להגינות ועוד.
במושב הראשון בכנס ידונו ב"קלות (הבלתי נסבלת) של דואר אלקטרוני". ד"ר יובל אלוביץ' מהחוג להנדסת מערכות מידע מאוני' בן גוריון ישוחח על "הארכיטקטורה של פרוטוקול הדואר ברשת", אמיר גנס ירצה על "שימוש ברשת ככלי לשיווק", דורית גוטרמן על הנושא: "ספק השירות – בין הפטיש לסדן", פרופ' עלי זלצברג מהפקולטה למשפטים באוני' חיפה יעסוק ב"ניתוח כלכלי של דואר זבל".
השאלה: "אז מה בעצם רע בדואר זבל?", תעסיק את משתתפי המושב השני: ד"ר טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים בחיפה ידון על "הדור הבא: דוא"ז בהתאמה אישית – המפתח לפתרון או לבעיה חדשה?", ד"ר אירית חביב סגל מהפקולטה למשפטים באוני' ת"א, תעסוק בנושא: "בין משפט לטכנולוגיה". ד"ר שולמית אלמוג אף היא מהפקולטה למשפטים בחיפה: "הדואר בא היום – ההמשגה המרחבית של הדוא"ל", ותחתום את המושב עו"ד רבקי דב"ש ממח' היעוץ והחקיקה במש' המשפטים, בנושא: "דואר זבל ופרטיות".
המושב השלישי יעסוק בשאלה: "האם אפשר להתמודד עם דוא"ז? דורון שקמוני ירצה על "פתרונות טכנולוגיים: הצלחות בקרב וכשלון במערכה?", אמיר לב על: "זיהוי דואר זבל כוירוס", פרופ אמיר הרצברג מהחוג למדעי המחשב באונ' בר אילן ירצה על האופן שבו ניתן למנוע דוא"ז "על ידי קריפטוגרפיה בשילוב חוקים והסכמים", וניר גרינברג מהאיגוד הישראלי למאבק בדואר זבל על נושא: "אל תתקשרו אלי – הסדרה פרטית".
עו"ד מהנדס חיים גרון סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת יחתום את הכנס בהרצאתו על: "איסור דואר פרסומי: תזכיר הצעת החוק של משרד התקשורת".