"הפיצוי שיינתן למתנחלים הוא במשורה", כך אמר אתמול יו"ר מנהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, בהרצאה שנשא בפני מועדון מנהלי איגוד התעשיה הקיבוצית. "הכספים מיועדים לכך שהמתנחלים יוכלו להמשיך לחיות את חייהם באזור שדרות ועפולה, ברמת חיים פחות או יותר כפי שהיתה להם קודם. עבור חלק מהמתנחלים - הפיצויים לא יספיקו אפילו כדי לשחזר את רמת החיים שלהם", הוסיף. לדבריו, "תושבי הישובים בגוש קטיף משלמים את המחיר של הרצון של כולנו להתנתק מהפלשתינים ברצועת עזה".
בשיא הציג בפני חברי המועדון את תכניות "היישוב מחדש" של עקורי גוש קטיף. ראשי איגוד התעשיה הקיבוצית, יונתן מלמד, ועמוס רבין, הבטיחו לבשיא לסייעו ככל אשר בידם "בביצוע המשימה הלאומית של התנתקות מרצועת עזה הן בשלב הפינוי והן בשלבים מאוחרים יותר בקליטת עובדים מקרב המפונים, במידה והדבר ידרש".
עוד הוא ציין שהכוונה היא לישב את מפוני גוש קטיף במסגרת ישובים קיימים וכן בישובים חדשים שעומדים להיות מוקמים באשכול וברמת הנגב, ובהם שלומית, חלוצית ובאר מילכה. לדבריו, לאופציה של הישובים החדשים יש יתרונות רבים, אולם עם כל הרצון לזרז את הקמתם, לוח הזמנים הקצר לא יאפשר זאת ועד לחודש אוגוסט. לכן, מי שיבחר לגור בישוב חדש יהיה צורך למצוא עבורו פתרון ביניים.
מקום נוסף בו דנו בהשלכות ההתנתקות היה ועדת הכספים. בועדה עסקו בגובה הפיצוי שיוענק לעקורים. השר מאיר שטרית, השר הממונה על הבאת הצעת החוק ליישום תכנית ההתנתקות לאישור הכנסת אמר כי " הפיצויים הניתנים מטעם המדינה הם מתוך נדיבות והגינות, אך לא צריך להשתולל אלא להסתכל על המציאות בעיניים".
חברי הכנסת ניסן סלומיאנסקי, יחיאל חזן ובני אלון אמרו בועדה כי 3 ישובים מישובי גוש קטיף פנו למנהלת ההתנתקות בבקשה להעבירם בשלמות למקום אחר בשטח ישראל, אולם סורבו. השר שטרית הגיב על כך בציינו כי ודאי מדובר בבקשה לקבל אתר במקום מסוים ולא בנגב או בגליל. לנוכח קריאות של חברי כנסת כי "מי שהתגורר במשך עשרות שנים ליד הים זכאי לקבל אתר חלופי ליד הים", הגיב שטרית בציניות: "ודאי מי שרוצה לקבל שטח בארלוזורובה פינת דיזינגובה, לא יוכל לקבל זאת".
מנכ"ל משרד המשפטים אהרון רבינוביץ אמר כי אמנם "טרם נוצר מפגש של רצונות", לבקשה להעביר ישובים בשלמותם, "אני מניח שישובים שיפנו ישירות למינהלה במשרד רה"מ יזכו לסיוע בשאיפתם לעבור בשלמות", אמר.
כאשר העלה אחד הדוברים בדיון את נושא הפיצוי הנפשי והפסיכולוגי עבור המתיישבים אמר שטרית כי ישנו סעיף בחוק המדבר על חובת מנהלת ההתנתקות לעסוק בתחום זה.
בדיון עלה פער משמעותי בין עמדת המנהלת לבין המתיישבים בנוגע לפיצוי המגיע ולכן החליט יו"ר ועדת הכספים הירשנזון להטיל על שני חברי הועדה חברי הכנסת יחיאל חזן וחיים אורון לרכז נתונים יסודיים על הפיצוי למתיישבים במגמה לצמצם פערים בסכומים גדולים בין הממשלה למתיישבים.
הועדה אף החליטה לקיים את אחת ישיבותיה הקרובות בגוש קטיף כדי "להתרשם מקרוב מנופי המקום". הירשנזון סיפר כי ביקר בישובי גוש קטיף ביום ג' כדי לעמוד מקרוב על השאלות המתעוררות לקראת ביצוע תכנית ההתנתקות. הוא השיב לשאלה מדוע לא לקח את כל הועדה לשם כי חשש "מהתלהטות יצרים".
עם זאת, אמר כי ייתכן שאחת הישיבות תתקיים בכל זאת בגוש קטיף. לדבריו, הועדה תקיים סדרת דיונים רצינית ומעמיקה בחוק "פינוי פיצוי" כולל זימון משלחות. הוא הציע גם ללמוד את המחקר שנעשה במכון בדמוקרטיה על השלכות פינוי ימית.
השר שטרית התייחס למימד המשפטי ואמר כי "בפני כל מתיישב פתוחה הדרך לערער על החלטות המינהלת בפני בית המשפט השלום".(ר)
בשיא הציג בפני חברי המועדון את תכניות "היישוב מחדש" של עקורי גוש קטיף. ראשי איגוד התעשיה הקיבוצית, יונתן מלמד, ועמוס רבין, הבטיחו לבשיא לסייעו ככל אשר בידם "בביצוע המשימה הלאומית של התנתקות מרצועת עזה הן בשלב הפינוי והן בשלבים מאוחרים יותר בקליטת עובדים מקרב המפונים, במידה והדבר ידרש".
עוד הוא ציין שהכוונה היא לישב את מפוני גוש קטיף במסגרת ישובים קיימים וכן בישובים חדשים שעומדים להיות מוקמים באשכול וברמת הנגב, ובהם שלומית, חלוצית ובאר מילכה. לדבריו, לאופציה של הישובים החדשים יש יתרונות רבים, אולם עם כל הרצון לזרז את הקמתם, לוח הזמנים הקצר לא יאפשר זאת ועד לחודש אוגוסט. לכן, מי שיבחר לגור בישוב חדש יהיה צורך למצוא עבורו פתרון ביניים.
מקום נוסף בו דנו בהשלכות ההתנתקות היה ועדת הכספים. בועדה עסקו בגובה הפיצוי שיוענק לעקורים. השר מאיר שטרית, השר הממונה על הבאת הצעת החוק ליישום תכנית ההתנתקות לאישור הכנסת אמר כי " הפיצויים הניתנים מטעם המדינה הם מתוך נדיבות והגינות, אך לא צריך להשתולל אלא להסתכל על המציאות בעיניים".
חברי הכנסת ניסן סלומיאנסקי, יחיאל חזן ובני אלון אמרו בועדה כי 3 ישובים מישובי גוש קטיף פנו למנהלת ההתנתקות בבקשה להעבירם בשלמות למקום אחר בשטח ישראל, אולם סורבו. השר שטרית הגיב על כך בציינו כי ודאי מדובר בבקשה לקבל אתר במקום מסוים ולא בנגב או בגליל. לנוכח קריאות של חברי כנסת כי "מי שהתגורר במשך עשרות שנים ליד הים זכאי לקבל אתר חלופי ליד הים", הגיב שטרית בציניות: "ודאי מי שרוצה לקבל שטח בארלוזורובה פינת דיזינגובה, לא יוכל לקבל זאת".
מנכ"ל משרד המשפטים אהרון רבינוביץ אמר כי אמנם "טרם נוצר מפגש של רצונות", לבקשה להעביר ישובים בשלמותם, "אני מניח שישובים שיפנו ישירות למינהלה במשרד רה"מ יזכו לסיוע בשאיפתם לעבור בשלמות", אמר.
כאשר העלה אחד הדוברים בדיון את נושא הפיצוי הנפשי והפסיכולוגי עבור המתיישבים אמר שטרית כי ישנו סעיף בחוק המדבר על חובת מנהלת ההתנתקות לעסוק בתחום זה.
בדיון עלה פער משמעותי בין עמדת המנהלת לבין המתיישבים בנוגע לפיצוי המגיע ולכן החליט יו"ר ועדת הכספים הירשנזון להטיל על שני חברי הועדה חברי הכנסת יחיאל חזן וחיים אורון לרכז נתונים יסודיים על הפיצוי למתיישבים במגמה לצמצם פערים בסכומים גדולים בין הממשלה למתיישבים.
הועדה אף החליטה לקיים את אחת ישיבותיה הקרובות בגוש קטיף כדי "להתרשם מקרוב מנופי המקום". הירשנזון סיפר כי ביקר בישובי גוש קטיף ביום ג' כדי לעמוד מקרוב על השאלות המתעוררות לקראת ביצוע תכנית ההתנתקות. הוא השיב לשאלה מדוע לא לקח את כל הועדה לשם כי חשש "מהתלהטות יצרים".
עם זאת, אמר כי ייתכן שאחת הישיבות תתקיים בכל זאת בגוש קטיף. לדבריו, הועדה תקיים סדרת דיונים רצינית ומעמיקה בחוק "פינוי פיצוי" כולל זימון משלחות. הוא הציע גם ללמוד את המחקר שנעשה במכון בדמוקרטיה על השלכות פינוי ימית.
השר שטרית התייחס למימד המשפטי ואמר כי "בפני כל מתיישב פתוחה הדרך לערער על החלטות המינהלת בפני בית המשפט השלום".(ר)