הרב אברהם צוקרמן, ראש ישיבת "כפר הראה", אמר בראיון לערוץ 7 כי יש לחנך את הבנים חינוך טוב ושיצטרכו כמה שפחות להשתמש בטלויזיה, אך במקומות מסוימים ו"דוקא בדברי גדולים וצדיקים קיבלתי הדרכה שכל מה שבעולמנו מתחדש זה רצונו של הקב"ה. אם הקב"ה לא היה רוצה לא היו מגלים את הטלפון לא את הרדיו וגם לא את הטלויזיה. כל שמתגלה הרי זה רצונו של הקב"ה".
בתורה, אומר הרב צוקרמן, לא כתוב : אשר ברא אלקים ועשה, אלא "אשר ברא אלקים לעשות". "הקב"ה רוצה שכל מה שהוא נתן לנו בעולם, שאנחנו נחקור, כל דבר ודבר, בצורה יסודית ביותר. ומה שיש בידינו לגלות, נגלה. על כן יכולה להיות ברכה מרובה בטלויזיה, אם אנשים לא יקלקלוה".
לדבריו, הוא שבע רצון מהסרט ומדובר ב"עבודה יפה", יחד עם זאת חסר בסרט הצד הישיבתי של הישיבה "לא רואים את הישיבה בלימודיה לא רואים אותה בתפילותיה". רואים את חיי הבחורים בישיבה בצורה זו או אחרת, בחיי היומיום, אך הדבר אינו משקף את דמותה של הישיבה ולכן לדבריו לא היה מכנה את הסדרה "הישיבה".
(רוא"ה טלוויזיה- הכתבה בבשבע)
הרב צוקרמן מתייחס לקשיים החינוכיים עימם יש להתמודד בימינו, כמו חינוך לאהבת ארץ ישראל, ואומר, כי "לפני מלחמת ששת הימים בועידת בני עקיבא של אותה שנה, התגלע ויכוח גדול על חינוך, סביב נושא ירושלים. היה זה דוקא ד"ר אמנון שפירא ש'היה אז צעיר ונמרץ' שלחם בכל כוחותיו לקבלת ההחלטה בבני עקיבא להעמיד את ירושלים בראש העבודה החינוכית כדי 'שתלמידינו ידעו שהיא שלנו ושאנו שואפים אליה'". גם כיום, אומר הרב צוקרמן, ישנם שמזלזלים בה.
"אנחנו צריכים לחנך שארץ ישראל כולה שייכת לנו וכל מה שאנחנו יכולים לתפוס ולשבת, עלינו לעשות זאת".
מדובר לדבריו בערך שאינו נחלת עולם התורה בלבד אלא של העולם הציוני. "חניתה וטירת צבי הוקמו במרחקים מהישוב העיקרי והיו כאילו בלוע הארי בין הערבים מתוך רצון להרחיב את גבולות הארץ. זו היתה שאיפתה של הציונות כולה ובודאי של הציונות הדתית", הוא אומר.
הרב צוקרמן מתייחס להבדל בין החינוך בימיה הראשונם של הישיבה לבין ימים אלה ולדבריו עם ייסודה של הישיבה, שררה בישוב אוירה ערכית חלוצית וקל היה לחנך בכיוון. היום הוא מוסיף "האוירה נהנתנית וכשאנשים רוצים ליהנות קשה יותר לחנכם בדרכם של תורה ומצוות".
הרב צוקרמן מאחל בסוף הראיון לכל בית ישראל: כל טוב ומזכיר כי "מי שעשה לנו ניסים בימים ההם הוא יעשה לנו ניסים גם בזמן הזה".
בתורה, אומר הרב צוקרמן, לא כתוב : אשר ברא אלקים ועשה, אלא "אשר ברא אלקים לעשות". "הקב"ה רוצה שכל מה שהוא נתן לנו בעולם, שאנחנו נחקור, כל דבר ודבר, בצורה יסודית ביותר. ומה שיש בידינו לגלות, נגלה. על כן יכולה להיות ברכה מרובה בטלויזיה, אם אנשים לא יקלקלוה".
לדבריו, הוא שבע רצון מהסרט ומדובר ב"עבודה יפה", יחד עם זאת חסר בסרט הצד הישיבתי של הישיבה "לא רואים את הישיבה בלימודיה לא רואים אותה בתפילותיה". רואים את חיי הבחורים בישיבה בצורה זו או אחרת, בחיי היומיום, אך הדבר אינו משקף את דמותה של הישיבה ולכן לדבריו לא היה מכנה את הסדרה "הישיבה".
(רוא"ה טלוויזיה- הכתבה בבשבע)
הרב צוקרמן מתייחס לקשיים החינוכיים עימם יש להתמודד בימינו, כמו חינוך לאהבת ארץ ישראל, ואומר, כי "לפני מלחמת ששת הימים בועידת בני עקיבא של אותה שנה, התגלע ויכוח גדול על חינוך, סביב נושא ירושלים. היה זה דוקא ד"ר אמנון שפירא ש'היה אז צעיר ונמרץ' שלחם בכל כוחותיו לקבלת ההחלטה בבני עקיבא להעמיד את ירושלים בראש העבודה החינוכית כדי 'שתלמידינו ידעו שהיא שלנו ושאנו שואפים אליה'". גם כיום, אומר הרב צוקרמן, ישנם שמזלזלים בה.
"אנחנו צריכים לחנך שארץ ישראל כולה שייכת לנו וכל מה שאנחנו יכולים לתפוס ולשבת, עלינו לעשות זאת".
מדובר לדבריו בערך שאינו נחלת עולם התורה בלבד אלא של העולם הציוני. "חניתה וטירת צבי הוקמו במרחקים מהישוב העיקרי והיו כאילו בלוע הארי בין הערבים מתוך רצון להרחיב את גבולות הארץ. זו היתה שאיפתה של הציונות כולה ובודאי של הציונות הדתית", הוא אומר.
הרב צוקרמן מתייחס להבדל בין החינוך בימיה הראשונם של הישיבה לבין ימים אלה ולדבריו עם ייסודה של הישיבה, שררה בישוב אוירה ערכית חלוצית וקל היה לחנך בכיוון. היום הוא מוסיף "האוירה נהנתנית וכשאנשים רוצים ליהנות קשה יותר לחנכם בדרכם של תורה ומצוות".
הרב צוקרמן מאחל בסוף הראיון לכל בית ישראל: כל טוב ומזכיר כי "מי שעשה לנו ניסים בימים ההם הוא יעשה לנו ניסים גם בזמן הזה".