מפקד המחוז הצפוני של המשטרה לשעבר, ניצב אליק רון, התחיל היום בשעות הבוקר את עדותו בועדת אור. בשעות הבוקר המוקדמות התפרסו עשרות שוטרים באיזור בית המשפט העליון, שם מתקיימים דיוני הוועדה.
באולם הדיונים ניתן היה לראות את מפקד מחוז תל-אביב ניצב יוסי סדבון, מפקד מג\"ב, ניצב יעקב גנות, מפקד מחוז יהודה ושומרון, ניצב שחר איילון ובני משפחתו של אליק רון, שהגיעו לתמוך בו במהלך עדותו. באולם הדיונים נכחו כמה חברי כנסת ערביים, ביניהם ח\"כ אחמד טיבי, ח\"כ עבדל מאלק דהמשה וח\"כ תמר גוז\'ינסקי.
אליק רון העיד וסיפר על האירועים שקדמו להתפרעויות הערבים בתחילת האירועים בחודש אוקטובר, בו נהרגו, במהלך הפרות הסדר 13 ערביי ישראל. אליק רון הרצה בפני השופטים - ראש הועדה, השופט תיאודור אור, פרופ\' שמעון שמיר והשופט האשם חאטיב.
כתבינו אריאל כהנא ואפי מאיר דווחו כי ניצב רון פתח את עדותו בסקירה היסטורית קצרה של המאבק הערבי נגד תהליך גאולת הקרקעות בידי התנועה הציונית.
לדבריו, מהומות אוקטובר נולדו בהפגנה פרועה שהיתה בשפרעם לפני כארבע שנים, נגד הריסת מבנה בלתי חוקי על אדמות מדינה, שהערבים העידוהו למסגד. בשלוש פעמים בהם ניסה כוח המשטרה לקיים את צו בית המשפט לפינוי השטח, איימו הערבים כי \"ישפכו נהרות של דם אם יבואו לפנות\".
בכשל מערכתי הועבר \"התיק\", מבית המשפט למשרד הפנים ומשם- למשרד הדתות, והוחזר לבית משפט שקבע נחרצות, כי הערבים הציגו מסמכים שהוכחו כשקר, בכל המהלך המשפטי שבו תבעו הערבים, בעלות על אדמת המסגד.
פרנסי ציבור, ובראשם נשיא המדינה דאז עזר ויצמן, נכנעו לאלימות הערבית, ופייסו את המתפרעים, ובכך הכשירו את הקרקע להתפרצויות אלימות וקשות שהתרחשו מאוחר יותר, \"וטיהרו את השרץ\" כלשונו של רון.
בעדותו מחה ניצב רון כי הערבים מציבים \"עובדות בשטח\"בבניה בלתי חוקית בממדים נרחבים, ומתעלמים לחלוטין מהחלטות בית המשפט, או ממערכת החוקים הקיימת במדינת ישראל. רון דווח גם על מקרים בהם ניסתה המשטרה להשליט חוק וסדר בכפרים הערביים, אך השוטרים התקבלו ביריות ובקבוקי תבערה. כמו כן ציין רון כי לא ניתן כלל לעובדי הרשויות להכנס ולבצע את עבודתם, כמו במקרים של צורךבפיקוח של מס הכנסה או מע\"מ, או בקריאות מוני מים וחשמל ועוד. גם בנושא זה של בניה בלתי חוקית, ואי תשלום מיסים, אמר רון כי מדינת ישראל מתגמלת בפרס, את האלימות הקשה השוררת בשטח.
עוד אמר כי במסגדי התנועה האיסלמית יש הסתה קשה מאוד נגד היהודים, וכי אימאמים רבים המקבלים משכורת ממשרד הדתות (!) מסיתים בגלוי כי \"ע\"פ הקוראן, היהודים הם קופים וחזירים שיש להשמידם!\" כמו כן הדגיש ניצב רון שקל מאוד להסית את הציבור הערבי הנמצא במסגדים, ואת רמת הנזק הנגרמת מהסתות אלו, וכדוגמא ציין את ה\"כנסים\" בהר הבית במסגד אל אקצא.
רון דווח כי לכל מסית יש שם וכתובת, וניתן להפסיק הסתות אלו.
כמו כן ציין כי ראשי הציבור הערבי הסיתו במשך שנים את הציבור הערבי נגד המדינה והכשילו כל נסינות הידברות.
בהמשך עדותו אמר רון, כי היה כשל מודיעיני וכי השב\"כ והמשטרה נכשלו בחיזוי ספציפי של המהומות בסתיו, שכדי למנוע אותן היה צורך בתגבור של 7000 שוטרים נוספים.
בתשובה לשאלת השופט אור אם לא תרם בעצמו לפרוץ המהומות בהתבטאותיו הקשות כלפי הערבים, השיב רון כי \"פרשנות מסיתה, וצביעות, הן של התקשורת והן של ח\"כים במדינת ישראל, העמידו אותי בעמדה קשה מאוד, ואני דוחה את הטענה הזאת מכל וכל. הפכתי לאויב בגלל עומדי בפרץ ובגלל היותי שומר חוק\". בקשר לכך ציין כי בשעתו נחשב לאויב המתנחלים בעת שעצר בחברון את ראשי הציבור היהודי. הוא ציין גם כי ח\"כים ערביים שפרסמו כי \"יש לשבור את ידינו ורגלינו\" בעת המהומות- עדיין נמצאים בכנסת.
בהמשך התייחס רון לשימוש הרב בכדורי גומי שנעשה במהלך פיזור המהומות, ואמר כי השוטרים חשו מאויימים, והפעילו את הנשק שהיה ברשותם. \"אולי לא היה צריך להשתמש בו אולם הם נאלצו להשתמש בגלל המצוקה שאליה נקלעו\", דברי רון.
מחוץ לאולם בית המשפט העליון, שבתוכו העיד רון, התקיימו שתי הפגנות – בעד ונגד רון. המפגינים הערבים הגיעו כשבידיהם תצלומים של הרוגי המהומות בסתיו.
באולם הדיונים ניתן היה לראות את מפקד מחוז תל-אביב ניצב יוסי סדבון, מפקד מג\"ב, ניצב יעקב גנות, מפקד מחוז יהודה ושומרון, ניצב שחר איילון ובני משפחתו של אליק רון, שהגיעו לתמוך בו במהלך עדותו. באולם הדיונים נכחו כמה חברי כנסת ערביים, ביניהם ח\"כ אחמד טיבי, ח\"כ עבדל מאלק דהמשה וח\"כ תמר גוז\'ינסקי.
אליק רון העיד וסיפר על האירועים שקדמו להתפרעויות הערבים בתחילת האירועים בחודש אוקטובר, בו נהרגו, במהלך הפרות הסדר 13 ערביי ישראל. אליק רון הרצה בפני השופטים - ראש הועדה, השופט תיאודור אור, פרופ\' שמעון שמיר והשופט האשם חאטיב.
כתבינו אריאל כהנא ואפי מאיר דווחו כי ניצב רון פתח את עדותו בסקירה היסטורית קצרה של המאבק הערבי נגד תהליך גאולת הקרקעות בידי התנועה הציונית.
לדבריו, מהומות אוקטובר נולדו בהפגנה פרועה שהיתה בשפרעם לפני כארבע שנים, נגד הריסת מבנה בלתי חוקי על אדמות מדינה, שהערבים העידוהו למסגד. בשלוש פעמים בהם ניסה כוח המשטרה לקיים את צו בית המשפט לפינוי השטח, איימו הערבים כי \"ישפכו נהרות של דם אם יבואו לפנות\".
בכשל מערכתי הועבר \"התיק\", מבית המשפט למשרד הפנים ומשם- למשרד הדתות, והוחזר לבית משפט שקבע נחרצות, כי הערבים הציגו מסמכים שהוכחו כשקר, בכל המהלך המשפטי שבו תבעו הערבים, בעלות על אדמת המסגד.
פרנסי ציבור, ובראשם נשיא המדינה דאז עזר ויצמן, נכנעו לאלימות הערבית, ופייסו את המתפרעים, ובכך הכשירו את הקרקע להתפרצויות אלימות וקשות שהתרחשו מאוחר יותר, \"וטיהרו את השרץ\" כלשונו של רון.
בעדותו מחה ניצב רון כי הערבים מציבים \"עובדות בשטח\"בבניה בלתי חוקית בממדים נרחבים, ומתעלמים לחלוטין מהחלטות בית המשפט, או ממערכת החוקים הקיימת במדינת ישראל. רון דווח גם על מקרים בהם ניסתה המשטרה להשליט חוק וסדר בכפרים הערביים, אך השוטרים התקבלו ביריות ובקבוקי תבערה. כמו כן ציין רון כי לא ניתן כלל לעובדי הרשויות להכנס ולבצע את עבודתם, כמו במקרים של צורךבפיקוח של מס הכנסה או מע\"מ, או בקריאות מוני מים וחשמל ועוד. גם בנושא זה של בניה בלתי חוקית, ואי תשלום מיסים, אמר רון כי מדינת ישראל מתגמלת בפרס, את האלימות הקשה השוררת בשטח.
עוד אמר כי במסגדי התנועה האיסלמית יש הסתה קשה מאוד נגד היהודים, וכי אימאמים רבים המקבלים משכורת ממשרד הדתות (!) מסיתים בגלוי כי \"ע\"פ הקוראן, היהודים הם קופים וחזירים שיש להשמידם!\" כמו כן הדגיש ניצב רון שקל מאוד להסית את הציבור הערבי הנמצא במסגדים, ואת רמת הנזק הנגרמת מהסתות אלו, וכדוגמא ציין את ה\"כנסים\" בהר הבית במסגד אל אקצא.
רון דווח כי לכל מסית יש שם וכתובת, וניתן להפסיק הסתות אלו.
כמו כן ציין כי ראשי הציבור הערבי הסיתו במשך שנים את הציבור הערבי נגד המדינה והכשילו כל נסינות הידברות.
בהמשך עדותו אמר רון, כי היה כשל מודיעיני וכי השב\"כ והמשטרה נכשלו בחיזוי ספציפי של המהומות בסתיו, שכדי למנוע אותן היה צורך בתגבור של 7000 שוטרים נוספים.
בתשובה לשאלת השופט אור אם לא תרם בעצמו לפרוץ המהומות בהתבטאותיו הקשות כלפי הערבים, השיב רון כי \"פרשנות מסיתה, וצביעות, הן של התקשורת והן של ח\"כים במדינת ישראל, העמידו אותי בעמדה קשה מאוד, ואני דוחה את הטענה הזאת מכל וכל. הפכתי לאויב בגלל עומדי בפרץ ובגלל היותי שומר חוק\". בקשר לכך ציין כי בשעתו נחשב לאויב המתנחלים בעת שעצר בחברון את ראשי הציבור היהודי. הוא ציין גם כי ח\"כים ערביים שפרסמו כי \"יש לשבור את ידינו ורגלינו\" בעת המהומות- עדיין נמצאים בכנסת.
בהמשך התייחס רון לשימוש הרב בכדורי גומי שנעשה במהלך פיזור המהומות, ואמר כי השוטרים חשו מאויימים, והפעילו את הנשק שהיה ברשותם. \"אולי לא היה צריך להשתמש בו אולם הם נאלצו להשתמש בגלל המצוקה שאליה נקלעו\", דברי רון.
מחוץ לאולם בית המשפט העליון, שבתוכו העיד רון, התקיימו שתי הפגנות – בעד ונגד רון. המפגינים הערבים הגיעו כשבידיהם תצלומים של הרוגי המהומות בסתיו.