הוועדה דנה אתמול בתיקון לחוק הגנת הצרכן לפיו יחויבו חברות עסקיות להודיע לצרכן מראש לקראת תום תקופת התחייבותו כלפיהן, וזאת כדי למנוע את ההתקשרות מבלי שהצרכן מודע לכך, בעיקר עם סיום מבצעים למינהם. מדובר בהסכמי התקשרות שאורכם מחצי שנה ומעלה.
במצב הקיים היום, עסקים שונים מבטיחים לצרכנים, בעת ביצוע העסקה, תנאים מסויימים שעיקרם הנחה או הטבה מסויימת. ההטבה כרוכה בתנאי לפיו הלקוח יהיה קשור בחוזה לתקופת זמן מסויימת. במקרים רבים הלקוח אינו מודע לכך שהחוזה יוארך באופן אוטומטי בתום תקופה. מטבע הדברים, רובם של הצרכנים אף אינם מנהלים מעקב מסודר אחר מועד פקיעת החוזה או סיום ההטבה.
על פי הצעת החוק יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית על מועד סיום העסקה וכן את יתרת התשלומים שעליו לשלם עד למועד סיום העסקה. במקרה של טענה מצד צרכן כי חשבונו חויב לאחר מועד סיום העסקה, קובעת הצעת החוק כי חובת ההוכחה תהיה על העוסק, שיידרש להוכיח כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות עימו. כלומר, לא תהיה הארכה אוטומטית של החוזה לאחר המועד בו נסתיימה התקופה הקצובה בחוזה, אלא אם הצרכן נתן הסכמתו המפורשת לכך.
משה גלילי, מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, מסר כי נציגי משרד התקשורת מבקשים שהצעת החוק לא תחול על הטלפונים הנייחים (של בזק), על הטלפונים הסלולריים וכן על הטלווזיה הרב ערוצית, הכבלים והלווין מכיוון שהם מעבירים מידע במצבי חירום. גלילי הוסיף כי לא ניתן לסמוך על הצרכן שיזכור לאשר את תוקף ההתקשרות כדי שקו הטלפון הנייד או הנייח לא ינותקו. עוד נמסר כי משרד התקשורת יעביר את נושא החריגות מהחוק לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. זאת עקב המחלוקת שנוצרה בין משרדי התקשורת, המשפטים והתמ"ת בנוגע לעסקים שיוחרגו מהחוק.
ח"כ שאול יהלום, מיוזמי הצעת התיקון לחוק, ביקר את טענת משרד התקשורת ואמר "כשהצרכן לא משלם את חובו לבזק או לחברות הסלולר, אתם ממהרים לנתק אותו מהשירות, אבל כשפתאום נותנים לו את האפשרות להחליט על הניתוק – אתם באים עם סיבות נגד בתואנה לפיקוח ונפש ושימוש בשעת חירום. הונאת הציבור תיפסק".
נציגי החברות הסלולריות טענו כי הן לא יוכלו לעדכן את הצרכן לקראת תום ההתקשרות ולבקש אותו לאשר את המשכה עקב קושי טכנולוגי הטמון בכך.
ח"כ נוקד, אף היא מיוזמי הצעת התיקון, ביקרה טענות אלו: "דווקא בחברות הסלולריות שלהן ריבוי מבצעים ומסלולים, נדרש לעדכן את הצרכן לגבי תום מועד העסקה. חמור מאוד בעיני שהחברות מנצלות את תמימותו של הצרכן ולא מקפידות ליידע אותו מבעוד מועד על סיום המבצע עליו הוא חתום.
ח"כ שאול יהלום הוסיף: "מעתה לא תוכלו להציע מבצעים מוזלים ולא לספר לצרכן שהוא יצטרך לשלם יותר בתום המבצע. העיקרון המנחה בחוק הוא האישור הפוזיטיבי של הלקוח שהוא מוכן להמשך ההתקשרות. אנחנו לא נוותר על העיקרון הזה".
מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן אמר בדיון כי העיתונים, בניגוד לחברות הסלולר, אינם צריכים להיכלל תחת החוק שכן העיתונות הישראלית נמצאת בנסיגה. "שיחת הדיווח על כך שהמבצע נגמר היא בעייתית מאוד מבחינת העיתונים ויוצרת פתח להפסקת ההתקשרות. אנחנו נמצאים היום במצב לא קל של ניסיון לשמר את התפוצה, בעידן בו כמעט כל העיתונים מתפרסמים כל בוקר ברשת האינטרנט. שוקן ציין כי אם בכל זאת העיתונים יכללו בחוק, הוא מציע לקבוע בו כי תקופת התקשרות לעניין החוק תעמוד על יותר משנה, כיוון שרוב מבצעי העיתונים הם לתקופה של חצי שנה.
כאמור, הוועדה תכריע בקרוב אם לכלול את העיתונים בסעיף החריגים להצעת החוק. (ש)
במצב הקיים היום, עסקים שונים מבטיחים לצרכנים, בעת ביצוע העסקה, תנאים מסויימים שעיקרם הנחה או הטבה מסויימת. ההטבה כרוכה בתנאי לפיו הלקוח יהיה קשור בחוזה לתקופת זמן מסויימת. במקרים רבים הלקוח אינו מודע לכך שהחוזה יוארך באופן אוטומטי בתום תקופה. מטבע הדברים, רובם של הצרכנים אף אינם מנהלים מעקב מסודר אחר מועד פקיעת החוזה או סיום ההטבה.
על פי הצעת החוק יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית על מועד סיום העסקה וכן את יתרת התשלומים שעליו לשלם עד למועד סיום העסקה. במקרה של טענה מצד צרכן כי חשבונו חויב לאחר מועד סיום העסקה, קובעת הצעת החוק כי חובת ההוכחה תהיה על העוסק, שיידרש להוכיח כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות עימו. כלומר, לא תהיה הארכה אוטומטית של החוזה לאחר המועד בו נסתיימה התקופה הקצובה בחוזה, אלא אם הצרכן נתן הסכמתו המפורשת לכך.
משה גלילי, מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, מסר כי נציגי משרד התקשורת מבקשים שהצעת החוק לא תחול על הטלפונים הנייחים (של בזק), על הטלפונים הסלולריים וכן על הטלווזיה הרב ערוצית, הכבלים והלווין מכיוון שהם מעבירים מידע במצבי חירום. גלילי הוסיף כי לא ניתן לסמוך על הצרכן שיזכור לאשר את תוקף ההתקשרות כדי שקו הטלפון הנייד או הנייח לא ינותקו. עוד נמסר כי משרד התקשורת יעביר את נושא החריגות מהחוק לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. זאת עקב המחלוקת שנוצרה בין משרדי התקשורת, המשפטים והתמ"ת בנוגע לעסקים שיוחרגו מהחוק.
ח"כ שאול יהלום, מיוזמי הצעת התיקון לחוק, ביקר את טענת משרד התקשורת ואמר "כשהצרכן לא משלם את חובו לבזק או לחברות הסלולר, אתם ממהרים לנתק אותו מהשירות, אבל כשפתאום נותנים לו את האפשרות להחליט על הניתוק – אתם באים עם סיבות נגד בתואנה לפיקוח ונפש ושימוש בשעת חירום. הונאת הציבור תיפסק".
נציגי החברות הסלולריות טענו כי הן לא יוכלו לעדכן את הצרכן לקראת תום ההתקשרות ולבקש אותו לאשר את המשכה עקב קושי טכנולוגי הטמון בכך.
ח"כ נוקד, אף היא מיוזמי הצעת התיקון, ביקרה טענות אלו: "דווקא בחברות הסלולריות שלהן ריבוי מבצעים ומסלולים, נדרש לעדכן את הצרכן לגבי תום מועד העסקה. חמור מאוד בעיני שהחברות מנצלות את תמימותו של הצרכן ולא מקפידות ליידע אותו מבעוד מועד על סיום המבצע עליו הוא חתום.
ח"כ שאול יהלום הוסיף: "מעתה לא תוכלו להציע מבצעים מוזלים ולא לספר לצרכן שהוא יצטרך לשלם יותר בתום המבצע. העיקרון המנחה בחוק הוא האישור הפוזיטיבי של הלקוח שהוא מוכן להמשך ההתקשרות. אנחנו לא נוותר על העיקרון הזה".
מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן אמר בדיון כי העיתונים, בניגוד לחברות הסלולר, אינם צריכים להיכלל תחת החוק שכן העיתונות הישראלית נמצאת בנסיגה. "שיחת הדיווח על כך שהמבצע נגמר היא בעייתית מאוד מבחינת העיתונים ויוצרת פתח להפסקת ההתקשרות. אנחנו נמצאים היום במצב לא קל של ניסיון לשמר את התפוצה, בעידן בו כמעט כל העיתונים מתפרסמים כל בוקר ברשת האינטרנט. שוקן ציין כי אם בכל זאת העיתונים יכללו בחוק, הוא מציע לקבוע בו כי תקופת התקשרות לעניין החוק תעמוד על יותר משנה, כיוון שרוב מבצעי העיתונים הם לתקופה של חצי שנה.
כאמור, הוועדה תכריע בקרוב אם לכלול את העיתונים בסעיף החריגים להצעת החוק. (ש)