בג"ץ קרא אתמול (ה') לממשלה "לשקול" את המשך הארכת תוקפו של חוק האזרחות המונע מערביי יש"ע "להתאחד" באמצעות נישואין עם בני זוג ערבים אזרחי המדינה. 13 שופטי בג"ץ קבעו בהחלטת ביניים כי חוק האזרחות "אינו ככל החוקים" וכי על הממשלה, לקראת הדיון בהארכת החוק, לקחת זאת בחשבון.
בין העותרים נגד החוק הוא ארגון "עדאללה" שטען כי מדובר ב"חוק גזעני", המהווה "הפרה קשה של זכויות יסוד, כגון הזכות לחיי משפחה, הזכות לכבוד והזכות לשוויון".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עתירה נוספת של ארגון "עדאללה" הנדונה בימים אלה בבג"ץ, היא עתירה נגד מנהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת. בעתירה דורש ארגון "עדאללה" לבטל תקנה בתקנות המכרזים וזאת במטרה לקבוע כי למנהל מקרקעי ישראל אין זכות למנוע מאזרחים ערבים לקבל אדמות השייכות לקרן הקיימת לישראל.
עו"ד הראל לפידות אומר בראיון לכתבתנו כי לטענת ארגון "עדאללה" האדמות הן אדמות ציבור וכי הקרן קיימת היא גוף ציבורי או מעין ציבורי הנהנה מתקציבים ממשלתיים ומהקצאת אדמות מדינה ולכן, לא ייתכן שהקרן הקיימת לא תאפשר לאזרחים ערביים לרכוש או לקבל אדמות השייכות לו.
לדברי לפידות, הארגון מסתמך על שורה ארוכה של פסקי דין מבתי המשפט השונים שקבעו כי גופים ציבוריים או מעין ציבוריים אינם יכולים להפלות אדם מחמת מינו או מוצאו.
הקרן הקיימת שמסרה השבוע את תגובתה לבג"ץ, טוענת כי רכשה את מרבית אדמותיה מכספי תורמים יהודיים במטרה מובהקת לרכוש אדמות ליהודים בארץ ישראל. "הקרן למעשה הינה נאמן של אותם יהודים שתרמו את הכספים למטרה זו", אומר לפידות, וכן כי חלק ניכר מן הכספים הינם וכך היה מעולם, כספי נאמנות של יהודי הגולה. לפיכך מחוייבותה של הקרן הקיימת אינה דווקא לאזרחי מדינת ישראל אלא לתורמים לקרן בארץ ובחו"ל.
מתוך כך אומרת עוד הקרן הקיימת, מתן אדמות ללא יהודים תהווה למעשה פגיעה באותה נאמנות וסותרת את המטרה לשמה הוקמה הקרן. "אם תתקבל טענת העותרים", מציינת הקרן הקיימת בתשובתה, "הרי שבמדינת היהודים יהא אסור לגוף ציוני לרכוש ולהקצות אדמות ליהודים בלבד, מטרה שעמדה ביסוד יישום התכנית הציונית להקמת בית לאומי לעם היהודי".
מאחורי המסווה של "טענת אפליה" ובקשה למחיקת תקנה אחת, עומדת מטרה ברורה של הפקעת אדמות הקרן לטובת כלל הציבור ופגיעה בדמות המדינה היהודית ומטרות הציונות, אומרת הקרן הקיימת.
הבעלות על קרקעות הקק"ל הינה נפרדת ופרטית ולפיכך הדבר סותר את זכות היסוד לקנין ואת האמנה בין מדינת ישראל לקק"ל וכן את חוק הקק"ל וחוקים נוספים.
"העותרים בחרו להסוות מטרה זו במסך מטעה של טענות לשוויון זכויות ולדמוקרטיה", נטען בתגובת הקרן הקיימת.
ראוי לשים לב, אומר עו"ד לפידות, כי ארגון "עדאללה" מגיש עשרות עתירות בשנה, וזוכה לאמפטיה רבה בקרב רבים משופטי ביהמ"ש העליון, המעונינים להכניס את ערביי ישראל "למשחק הדמוקרטי".
לדבריו, מתוך שאיפה לבנות את אמון הציבור הערבי במערכת המשפט נוטה בג"ץ לקבל את עתירות ארגון עדאללה, כך שבפועל, עד היום התקבל רובן המכריע של העתירות, כ 90% מהן. חלק מהן התקבל בפסקי דין ורובן בפשרות הקרובות למטרות העתירה, תוך שבג"ץ לוחץ על המדינה בדיונים להתפשר ורומז לא פעם "כי אם המדינה לא תתפשר בית המשפט יקבל את העתירה".
לפידות מזהיר כי שיטה זו של ארגון "עדאללה" לבקש תיקון של סעיף או שינוי מספר מילים בתקנה שולית לכאורה, טומן בחובו סכנה רבתי. "בשיטה זו מצליח הארגון להוביל בצעדים קטנים ומדודים היטב שינויים דרמטיים בתחומים שונים, ולפגוע שוב ושוב בערכי היסוד של מדינת ישראל".
בין העותרים נגד החוק הוא ארגון "עדאללה" שטען כי מדובר ב"חוק גזעני", המהווה "הפרה קשה של זכויות יסוד, כגון הזכות לחיי משפחה, הזכות לכבוד והזכות לשוויון".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עתירה נוספת של ארגון "עדאללה" הנדונה בימים אלה בבג"ץ, היא עתירה נגד מנהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת. בעתירה דורש ארגון "עדאללה" לבטל תקנה בתקנות המכרזים וזאת במטרה לקבוע כי למנהל מקרקעי ישראל אין זכות למנוע מאזרחים ערבים לקבל אדמות השייכות לקרן הקיימת לישראל.
עו"ד הראל לפידות אומר בראיון לכתבתנו כי לטענת ארגון "עדאללה" האדמות הן אדמות ציבור וכי הקרן קיימת היא גוף ציבורי או מעין ציבורי הנהנה מתקציבים ממשלתיים ומהקצאת אדמות מדינה ולכן, לא ייתכן שהקרן הקיימת לא תאפשר לאזרחים ערביים לרכוש או לקבל אדמות השייכות לו.
לדברי לפידות, הארגון מסתמך על שורה ארוכה של פסקי דין מבתי המשפט השונים שקבעו כי גופים ציבוריים או מעין ציבוריים אינם יכולים להפלות אדם מחמת מינו או מוצאו.
הקרן הקיימת שמסרה השבוע את תגובתה לבג"ץ, טוענת כי רכשה את מרבית אדמותיה מכספי תורמים יהודיים במטרה מובהקת לרכוש אדמות ליהודים בארץ ישראל. "הקרן למעשה הינה נאמן של אותם יהודים שתרמו את הכספים למטרה זו", אומר לפידות, וכן כי חלק ניכר מן הכספים הינם וכך היה מעולם, כספי נאמנות של יהודי הגולה. לפיכך מחוייבותה של הקרן הקיימת אינה דווקא לאזרחי מדינת ישראל אלא לתורמים לקרן בארץ ובחו"ל.
מתוך כך אומרת עוד הקרן הקיימת, מתן אדמות ללא יהודים תהווה למעשה פגיעה באותה נאמנות וסותרת את המטרה לשמה הוקמה הקרן. "אם תתקבל טענת העותרים", מציינת הקרן הקיימת בתשובתה, "הרי שבמדינת היהודים יהא אסור לגוף ציוני לרכוש ולהקצות אדמות ליהודים בלבד, מטרה שעמדה ביסוד יישום התכנית הציונית להקמת בית לאומי לעם היהודי".
מאחורי המסווה של "טענת אפליה" ובקשה למחיקת תקנה אחת, עומדת מטרה ברורה של הפקעת אדמות הקרן לטובת כלל הציבור ופגיעה בדמות המדינה היהודית ומטרות הציונות, אומרת הקרן הקיימת.
הבעלות על קרקעות הקק"ל הינה נפרדת ופרטית ולפיכך הדבר סותר את זכות היסוד לקנין ואת האמנה בין מדינת ישראל לקק"ל וכן את חוק הקק"ל וחוקים נוספים.
"העותרים בחרו להסוות מטרה זו במסך מטעה של טענות לשוויון זכויות ולדמוקרטיה", נטען בתגובת הקרן הקיימת.
ראוי לשים לב, אומר עו"ד לפידות, כי ארגון "עדאללה" מגיש עשרות עתירות בשנה, וזוכה לאמפטיה רבה בקרב רבים משופטי ביהמ"ש העליון, המעונינים להכניס את ערביי ישראל "למשחק הדמוקרטי".
לדבריו, מתוך שאיפה לבנות את אמון הציבור הערבי במערכת המשפט נוטה בג"ץ לקבל את עתירות ארגון עדאללה, כך שבפועל, עד היום התקבל רובן המכריע של העתירות, כ 90% מהן. חלק מהן התקבל בפסקי דין ורובן בפשרות הקרובות למטרות העתירה, תוך שבג"ץ לוחץ על המדינה בדיונים להתפשר ורומז לא פעם "כי אם המדינה לא תתפשר בית המשפט יקבל את העתירה".
לפידות מזהיר כי שיטה זו של ארגון "עדאללה" לבקש תיקון של סעיף או שינוי מספר מילים בתקנה שולית לכאורה, טומן בחובו סכנה רבתי. "בשיטה זו מצליח הארגון להוביל בצעדים קטנים ומדודים היטב שינויים דרמטיים בתחומים שונים, ולפגוע שוב ושוב בערכי היסוד של מדינת ישראל".