ויקטור יושצ'נקו, מועמד האופוזיציה לנשיאות אוקראינה, ביקר בלויית רעיתו ושתי בנותיו, בבית הכנסת המרכזי של קייב והדליק את הנרות החנוכיה. בטקס השתתפו שגרירת ישראל באוקראינה נעמי בן עמי, ראש משלחת של הסוכנות היהודית אלכס כץ, נציגי הג'ונט איציק אברבוך ודני גכטמן, נשיא הקונגרס היהודי הכלל אוקראיני ואדים רבינוביץ' וכמה מאות אנשי עסקים יהודיים וישאליים. בנאומו הדגיש יושצ'נקו את המשותף בגורל העם היהודי והעם האוקראיני בהעדר ריבונות במהלך אלפי שנים לישראל ומאות שנים לאוקראינה בשאיפה משותפת לעצמאות.

יושצ'נקו ציין את גדולת העם היהודי אשר הצליח לשקם ממלכתיות, לשמור על זכרונו, שפתו, תרבותו לאחר 2000 שנות גלות. כמו כן הזכיר יושצ'נקו את ידידו נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל שלפני כמה חודשים ביקר בקייב והסתובב ברחובות עם סימני תעמולה הכתומים של יושצ'נקו. יושצ'נקו עצמו חבש כיפה עם רקמה כתומה. הוא סיים את דבריו בעברית "חג חנוכה שמח!" לאחר מכן הרב הראשי של בית הכנסת משה ראובן אסמן העניק לו חנוכיית כסף ואמר כי כפי שחנוכייה מסמלת את הנסים של העם היהודי, כך יושצ'נקו הוא סמל לנס של העם האוקראיני שמתרחש בימים אלה ממש.

יושצ'נקו ומשפחתו בילו בסך הכול כשעתיים בבית הכנסת. הוא סעד ושוחח עם האורחים, איפשר ללא היסוס להצטלם איתו וחילק חתימות. כאשר עזב את בית הכנסת כל הקהל צעק בהתלהבות "יוש-צ'נ-קו!" יושצ'נקו הדגיש כי משפחת אמו הצילה כמה בנות יהודיות בעת השואה "אימי סיפרה לי כי ב-41 הסתתרו בביתה כמה בנות מעיירת רומני, אך אינני יודע מה עלה בגורלן לאחר המלחמה".

על פי נתונים רשמיים, חיים כיום באוקראינה כ-120 אלף יהודים. לפני עשור חיו במדינה 600 אלף יהודים - חלקם הגדול עלה לישראל או היגר לגרמניה. אך גם אז העריכו שהמספר 600 אלף הוא נמוך במאות אלפים מהמספר האמיתי. לדברי הרב הראשי של אוקראינה, הרב יעקב דוד בלייך, כיום חיים במדינה כ-400 אלף אנשים "ממוצא יהודי". בפרלמנט האוקראיני חברים 12 יהודים, המתפלגים באופן שווה בין שני המחנות המתמודדים על נשיאות אוקראינה.

כתב הסוכנות הטלגרפית היהודית בקייב העריך אחרי הסיבוב הראשון, כי הבוחרים היהודיים פיצלו את קולותיהם, באופן שווה פחות או יותר, בין שני המועמדים. ואולם, משקיפים רבים סבורים שרוב הבוחרים הצעירים ורוב בעלי ההשכלה הגבוהה במדינה הצביעו בעד יושצ'נקו, ולהערכתם זאת היתה גם מגמת ההצבעה בקרב הבוחרים היהודים, שרמת השכלתם גבוהה מהממוצע. מאידך גיסא, בוחרים יהודים יודעים שעשירי הקהילות, שתרומותיהם ממנות את רוב פעילותן, הם מתומכי הנשיא קוצ'מה והמועמד הפרו-רוסי ינוקוביץ', והדבר כנראה השפיע על הצבעתם.

באוקראינה מתקבל הרושם כי רוב היהודים, בשני המחנות, מעוניינים בהתקרבות המדינה אל המערב, כדי לבלום בכך את המגמות האנטישמיות במדינה. אמנם יש בכך סתירה מסוימת, משום שבהתקרבות למערב תומך דווקא יושצ'נקו, שבקרב תומכיו יש כמה דמויות אנטישמיות בולטות. יהודי מזרח אוקראינה טוענים, כי במערב מופצת כיום יותר תעמולה אנטישמית מבמזרח. תומכי יושצ'נקו, לעומתם, טוענים כי הסכנה הגדולה היא בהתקרבות לרוסיה, שבה יש יותר גילויי אנטישמיות מבאוקראינה.

לאוקראינה היסטוריה ארוכה של פוגרומים ורדיפות יהודים. ב-1648 טבחו הכוחות הלאומניים של בוגדן חמלניצקי כמאה אלף יהודים והשמידו כ-300 קהילות. הפוגרומים חזרו בכל משבר פוליטי וחברתי של המאה ה-18: ב-1750 ,1734 ו-1768. בשלהי מלחמת האזרחים, ב-1919 ו-1920, נרצחו כמאה אלף יהודים. ובמלחמת העולם השנייה הושמדו בידי הנאצים כ-600 אלף יהודים, כמחצית מיהודי אוקראינה, בשיתוף פעיל של מקומיים. ניצולים שחזרו מרוסיה אחרי המלחמה התקבלו בעוינות על ידי שכניהם האוקראינים, וקייב נשארה גם אחרי המלחמה חממה לפרסומים אנטישמיים.

בספטמבר השנה החלה שורת תקריות אנטישמיות: בלבוב צוירו צלבי קרס על אנדרטה במקום שבו עמד בית כנסת שנהרס בידי הנאצים, ועל קירות בניינים בעיר הופיעו כתובות שקוראות לרצוח רוסים ויהודים; משפטו של איש ביטחון שיכור שפרץ למטבח בית תמחוי יהודי ותקף עובדים - נדחה כבר שלוש פעמים, ויש הרואים בכך ביטוי לנטיות אנטישמיות של השלטונות; גם משפטו של עורך כתב העת האנטישמי "אידאליסט" נדחה כמה פעמים; בדצמבר נופצו בקייב חלונות בית הכנסת "ברוצסקי" שבו מחלקים ארוחות חמות. בית הכנסת הזה סיפק מחסה מפני הקור העז לעשרות מתומכי יושצ'נקו, שהפגינו נגד תוצאות סיבוב הבחירות הראשון.

"בכל רחבי אוקראינה קיים, מתחת לפני השטח, פחד עמוק מפני אנטישמיות", אומר הרב הראשי בלייך. "כשיהודי רואה שלט רחוב ששמו שונה עתה לסטפן בנדרה (לאומן אוקראיני שכוחותיו לחמו נגד הרוסים במלחמת עולם השנייה ובאותה הזדמנות גם טבחו ביהודים), אוחז בו פחד. הוא היה רוצה שהרחוב ייקרא שוב על שמו של לנין". יחד עם זאת, איש לא מאשים את יושצ'נקו בנטיות אנטישמיות. בעצרת שנערכה בתחילת החודש בכיכר ראשית בקייב הוא אף הכריז שאביו היה שבוי מלחמה במחנה באושוויץ, וציין את המספר שנצרב על זרועו.

ארגונים יהודיים אחדים הפסיקו את פעילותם עד להפסקת העימותים בין שני המחנות. כך גם "בית הלל", שמועדונו ומשרדו הראשי נמצאים בכיכר המרכזית של קייב. מנהל "הלל" קרא לסטודנטים היהודים "להישאר בבית" ולא להשתתף בהפגנות, אך גם הוא מודה שקריאתו אינה זוכה להיענות רבה. "רוב המפגינים הם אנשים צעירים והם נהנים להשתתף במהפכה", אמר.