כחודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים כבר דווח על 13 מקרים של גילויי אנטישמיות שאיעו בבתי הספר הציבוריים בקונטיקט "והמספרים הם רק קצה הקרחון" אומר דוד וורן מנהל הסניף האזורי של הליגה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לדברי וורן חלה עליה בנכונותם של אנשים לבטא ביטויים אנטישמיים בגלוי, והדבר כולל פוליטיקאים המאשימים את היהודים בפלישה לעירק, וגם מקרים רבים שבהם מציקים ילדים לחבריהם היהודים.
שרון סיטרין אחראית בקונטיקט על תיאום בפרוייקט של הליגה "להתעמת עם האנטישמיות", מספרת כי משפחה יהודית יצרה לאחרונה קשר עם משרדי הליגה. ההורים סיפרו כי לאחרונה שמו לב שבנם טומן את שרשרת מגן דוד שלו בתוך החולצה כאשר הוא יוצא לבית הספר. לדבריהם הוא גם סירב להשתתף בהדלקת נר ראשון של חנוכה ואמר להוריו כי "קשה מידי להיות יהודי". לאחר הפצרות הוריו סיפר להם כי אחד מחבריו כינה אותו: "יהודי טיפש" וילד אחר הציק לו כי הוא יהודי.
"אין זה מקרה בודד וחריג", אומרים בליגה ומוסיפים כי לאחרונה עלה מספר האירועים על רקע אנטישמי בקוניטקט באופן משמעותי.
בליגה מתארים מקצת מהמקרים: תלמיד אחד אמר לחברו היהודי: "הלוואי שהיטלר היה חי והיה הורג אותך", במקרה אחר קיבל תלמיד יהודי הודעה מחברו: "תמות יהודי". תלמיד צייר צלב קרס על דלת מורהו היהודי.
סיטרין ציינה כי מדובר במקרים רבים וכי אל הליגה מגיעים רק חלק מהם. "האנטישמיות תמיד היתה ותמיד תהיה, זהו מצב יהודי תמידי" היא אומרת, אך להערכתה לעליה המשמעותית באירועים, המחלחלת גם אל הילדים, תרמו אירועים עולמיים כמו האינתיפאדה ואירועי ה 11 בספטמבר.
הליגה לדבריה פועלת בנושא גם במישור של תכניות כמו תכנית נגד דעות קדומות וכן באמצעות התכנית "להתעמת עם אנטישמיות" המופעלת במוסדות יהודיים כמו בתי כנסת ובתי ספר יהודיים. תכניות אלו נועדו לדבריה לתת כלים להורים ולילדים המתמודדים עם אנטישמיות ולאפשר להם לטפל בצורה יעילה באירועים אלה מול בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם.
מרג'י ליפשץ שפירו מנהלת חינוכית בליגה נגד השמצה אומרת כי הטיפול בנושא האנטישמיות בבתי הספר חשוב גם כסיוע לקורבנות, אבל בעיקר לעתידן של הקהילות היהודיות. "אנחנו רוצים לגדל ילדים גאים ביהדותם. היו ילדי בתי ספר תיכוניים שסיפרו כי ביקרו בישראל ושם חבשו באופן חופשי כיפה וכששבו לבית ספרם חטפו להם את הכיפה ושיחקו איתה כאילו היתה פריסבי. 'כשזה קורה לילד שלך הלב שלך נשבר'" אומרת ליפשץ שפירו. היהודים היא מוסיפה, הם מיעוט, ויש חשיבות ליצור אצל ילד גאווה יהודית. הדבר ישפיע גם על זהותה היהודית של המשפחה שיקים בעתיד.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לדברי וורן חלה עליה בנכונותם של אנשים לבטא ביטויים אנטישמיים בגלוי, והדבר כולל פוליטיקאים המאשימים את היהודים בפלישה לעירק, וגם מקרים רבים שבהם מציקים ילדים לחבריהם היהודים.
שרון סיטרין אחראית בקונטיקט על תיאום בפרוייקט של הליגה "להתעמת עם האנטישמיות", מספרת כי משפחה יהודית יצרה לאחרונה קשר עם משרדי הליגה. ההורים סיפרו כי לאחרונה שמו לב שבנם טומן את שרשרת מגן דוד שלו בתוך החולצה כאשר הוא יוצא לבית הספר. לדבריהם הוא גם סירב להשתתף בהדלקת נר ראשון של חנוכה ואמר להוריו כי "קשה מידי להיות יהודי". לאחר הפצרות הוריו סיפר להם כי אחד מחבריו כינה אותו: "יהודי טיפש" וילד אחר הציק לו כי הוא יהודי.
"אין זה מקרה בודד וחריג", אומרים בליגה ומוסיפים כי לאחרונה עלה מספר האירועים על רקע אנטישמי בקוניטקט באופן משמעותי.
בליגה מתארים מקצת מהמקרים: תלמיד אחד אמר לחברו היהודי: "הלוואי שהיטלר היה חי והיה הורג אותך", במקרה אחר קיבל תלמיד יהודי הודעה מחברו: "תמות יהודי". תלמיד צייר צלב קרס על דלת מורהו היהודי.
סיטרין ציינה כי מדובר במקרים רבים וכי אל הליגה מגיעים רק חלק מהם. "האנטישמיות תמיד היתה ותמיד תהיה, זהו מצב יהודי תמידי" היא אומרת, אך להערכתה לעליה המשמעותית באירועים, המחלחלת גם אל הילדים, תרמו אירועים עולמיים כמו האינתיפאדה ואירועי ה 11 בספטמבר.
הליגה לדבריה פועלת בנושא גם במישור של תכניות כמו תכנית נגד דעות קדומות וכן באמצעות התכנית "להתעמת עם אנטישמיות" המופעלת במוסדות יהודיים כמו בתי כנסת ובתי ספר יהודיים. תכניות אלו נועדו לדבריה לתת כלים להורים ולילדים המתמודדים עם אנטישמיות ולאפשר להם לטפל בצורה יעילה באירועים אלה מול בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם.
מרג'י ליפשץ שפירו מנהלת חינוכית בליגה נגד השמצה אומרת כי הטיפול בנושא האנטישמיות בבתי הספר חשוב גם כסיוע לקורבנות, אבל בעיקר לעתידן של הקהילות היהודיות. "אנחנו רוצים לגדל ילדים גאים ביהדותם. היו ילדי בתי ספר תיכוניים שסיפרו כי ביקרו בישראל ושם חבשו באופן חופשי כיפה וכששבו לבית ספרם חטפו להם את הכיפה ושיחקו איתה כאילו היתה פריסבי. 'כשזה קורה לילד שלך הלב שלך נשבר'" אומרת ליפשץ שפירו. היהודים היא מוסיפה, הם מיעוט, ויש חשיבות ליצור אצל ילד גאווה יהודית. הדבר ישפיע גם על זהותה היהודית של המשפחה שיקים בעתיד.