"העבר [של ישראל], ההווה והפילוסופיה שלה מבוססים על הרג אויביה ומתנגדיה, אפילו אם לא היו אויביה. ההרג אצלה נעשה בכל הדרכים אז מדוע שהרעל לא יהיה אחד מהם?", כותב מוחמד אל-עזבי.

בעל הטור עורך השוואה בין נחישות העולם לשפוך אור על נסיבות הרעלתו של מנהיג האופוזיציה האוקראיני יושצ'נקו, לעומת השתיקה שאפיינה את הטיפול בפרשת מותו של יאסר ערפאת, ונותן את ההסבר שלו לדברים: במקרה של יושצ'נקו מדובר ברוסיה ולא בישראל והרי יושצ'נקו הוא ידיד המערב והצלחתו חשובה לוושינגטון ומסוכנת למוסקבה.

המאמר תורגם על ידי מכון ממר"י לחקר תקשורת המזרח התיכון.